חצאי הגמר האזוריים בפלייאוף הסתיימו הלילה (בין ראשון לשני) עם שני משחקים חד צדדים, בסיומם נפרדנו מהאלופה בוסטון ומיוסטון המפתיעה. הלייקרס והרוקטס עלו למשחק השביעי בסטייפלס סנטר בידיעה שהפסד יגמור להם את העונה. אלא שאם הפסד של הרוקטס היה בגדר הגיוני, למזלם של הלייקרס, כל הדברים שלא עבדו במשחק הקודם הסתדרו הפעם, וזה נגמר ב-70:89 קליל, ובמפגש עם דנבר בגמר המערב. ספק אם היכולת שהציגו אלופי המערב במהלך חצי הגמר תספיק להם מול הנאגטס המרשימים, אבל בפלייאוף התוצאה היא זו שחשובה.
בהמשך הלילה ניסתה גם בוסטון לשמור על הבית במשחק השביעי שלה מול אורלנדו, אבל לאלופה הדברים הלכו הרבה יותר קשה, בעיקר הודות ליכולת הנהדרת של המג'יק שניצחו בקלות 82:101 וסידרו לעצמם מפגש עם לברון ג'יימס וקליבלנד שלו בגמר המזרח.
ל.א לייקרס - יוסטון 70:89 (3:4 בסדרה, הלייקרס בגמר המערב)
קשה להגיד הרבה מילים רעות על יוסטון. כן, הם התפרקו היום - כשם שהתפרקו במהלך שני משחקים אחרים בסדרה - אבל הבדלי הרמות הם כל כך גדולים, שרק אפשר להעריך את הפייט האדיר שנתנו הרוקטס לאורך הסדרה. העובדה כי הגיעו בכלל למשחק שביעי מול אלופת המערב בסטייפלס סנטר, היא תעודת כבוד למועדון - והעובדה שהובסו בו היא לחלוטין לא תעודת עניות. הפתיחה הפעם, בניגוד למשחק האחרון, היתה לחלוטין של אלופת המערב, שנעזרה בשש נקודות של טרבור אריזה כדי לרוץ ל-0:8 מהיר. הרוקטס מצאו נקודות ראשונות אחרי חמש וחצי דקות, 12 החטאות רצופות (!) מהשדה, ושני איירבולים של ארטסט, והלייקרס ניצלו זאת לעלות ל-4:17, ולסיים את הרבע ב-12:22.
דקות מצוינות של וולטון ואודום מהספסל הריצו את המלאכים ליתרון שיא - 20:37 במהלך הרבע השני, וכשגאסול ואריזה המשיכו להיות יעילים, ויוסטון לא מצאה את עצמה בהתקפה, לחדרי ההלבשה ירדו הלייקרס ביתרון מבטיח, 31:51. הרבע השלישי נפתח בדקות טובות של קובי בריאנט, כאשר כוכב הלייקרס סיכל כל נסיון קאמבק אפשרי של הרוקטס, ודאג לשמור על יתרון הלייקרס, ואף להגדילו. ארון ברוקס ניסה לקחת את המשחק על כתפיו הצעירות, אלא שגם זה לא ממש עבד.
אל 12 הדקות המכריעות והאחרונות שלהם בעונה, עלו הרוקטס בפיגור 69:50, אך הרבע האחרון לא הביא עימו חדשות מסעירות - לפחות לא לטובה. פאו גאסול ושחקני הספסל נלחמו על כל כדור, וסוף סוף הראו את כוח ההרתעה, המשחק הקבוצתי והגנת הברזל שהלייקרס מסוגלת לתת. לוס אנג'לס כבר הובילה ב-30 הפרש, אך לבסוף זה נגמר ב-70:89, והעפלה לגמר המערב, שם תחכה למלאכים דנבר המפתיעה.
פאו גאסול הוביל חמישה שחקנים של הלייקרס במשחק גדול של 21 נקודות, 18 ריבאונדים ו-3 חסימות, כשאריזה הוסיף 15. בריאנט הסתפק ב-14 בלבד, כשאותה כמות נקודות תרם גם אנדרו ביינום, שסוף סוף חזר לעצמו. מהעבר השני, ארון ברוקס היה הקלע המוביל של הרוקטס עם 13 בלבד, וזה בעצם אומר הכל. וכשארטסט ובאטייה מוסיפים בסך הכל 10 נקודות בצוותא, כנראה שלרוקטס באמת לא היה סיכוי הערב. במידה מסוימת, ניתן להניח כאילו שתי הקבוצות יצאו מנצחות מהסדרה הזאת - הלייקרס העפילה לגמר ויוסטון, על אף הטעם הרע איתו היא יוצאת מהפלייאוף, יכולה להתנחם בקמפיין מרשים, עם הרבה יותר לב מכישרון.
בוסטון - אורלנדו 101:82 (4:3 בסדרה, המג'יק בגמר המזרח)
ביום בו נודע שקווין גארנט ייעדר מהפלייאוף כולו נקברו חלומות הריפיט של הסלטיקס, אבל האלופה הגאה יצאה למסע הישרדות מתיש גם ללא המנהיג הפצוע שלה ואחרי סדרה מתישה מול שיקגו אותה עברה בקושי עם 3:4 היא ניסתה לעשות את אותו הדבר גם לאורלנדו, היא התגלתה כמשוכה גבוהה מדי.
אחרי כל הדיבורים על חוסר העמידה בלחץ של המג'יק, הגיעה הקבוצה מדיסני וורלד לבוסטון גארדן ולא התחשבה בהיסטוריה של הירוקים, בקהל הרועש או בטבעות של יריבתם. הידו טורקוגלו הוביל את ההסתערות בפתיחה והאורחים ברחו ליתרון 14 ברבע השני, ריי אלן החזיר את הסלטיקס לעניינים ולפיגור של שלוש נקודות בלבד ברבע השלישי, אבל המג'יק לא נלחצו, פתחו את הרבע האחרון בריצה של 0:8 ולא הביטו לאחור.
טורקוגלו כיכב עם 25 נקודות (9 מ-12 מהשדה) ולא פחות מ-12 אסיסטים למנצחים, דוויט הווארד הסתפק ב-12 נקודות אבל הוסיף 16 ריבאונדים וחמש חסימות, מיקאל פייטרוס תרם 17 מהספסל. בבוסטון סוף סוף קיבלו תפוקה מריי אלן שקלע 23, אבל עם יום חלש של פול פירס (16 נקודות, 4 מ-13 מהשדה) גם זה לא הספיק. רייג'ון רונדו סיים עם דאבל דאבל צנוע של 10 נקודות ו-10 אסיסטים.