רבותיי, זה התחיל. בוסטון עלתה הבוקר (שישי) ליתרון 0:1 חשוב בסדרת גמר ה-NBA מול הלייקרס, אחרי ניצחון 88:98 במשחק דרמטי שהצליח לעמוד בציפיות המטורפות ממנו. שם המשחק, כצפוי, היה הגנה. הירוקים הצליחו לעצור את ההתקפה הנוצצת של ל.א, כשהשלישייה הגדולה של הסלטיקס הצליחה גם לבלום את בריאנט, גם לשמור את הלייקרס על 37 נקודות בחצי השני בהצגה הגנתית גדולה, וגם לבלוט בהתקפה, במשחק שאמור להעניק להם הרבה ביטחון לקראת המשך הסדרה.
אבל עם כל הכבוד להגנה ולמספרים, המשחק הזה יכנס לפנתיאון בזכות פול פירס. קפטן הסלטיקס נפצע באמצע הרבע השלישי, לאחר שחברו לקבוצה, קנדריק פרקינס, פגע בו בטעות. "האמת" הורד לחדר ההלבשה על כסא גלגלים, והאוהדים בגארדן לא ידעו נפשם מרוב דאגה. אבל אז, כמו וויליס ריד מהניקס שחזר מדדה לפארקט במשחק ה-7 של סדרת הגמר מול הלייקרס ב-1970, פירס הגיח מחדר ההלבשה לקול תשואות הצופים, וסחף את בוסטון לניצחון. "לא ניסיתי לחקות את ריד", אמר פירס בסיום, "פשוט שמחתי שיכולתי לחזור למשחק". יש בעל בית בגארדן.
בוסטון סלטיקס - לוס אנג'לס לייקרס 88:98 (0:1 לבוסטון בסדרה)
קווין גארנט הוביל את קלעי הסלטיקס עם 24 נקודות (ו-13 ריבאונדים), ועל אף שנחלש בחצי השני ידע להתעלות בהגנה וברגעי הקלאץ' גם בהתקפה (כולל דאנק מהדהד בלתי נשכח). פול פירס הוסיף לא רק 22 חשובות, אלא גם התקפי לב לאוהדי בוסטון, אחרי שנישא על ידי חבריו לחדר ההלבשה כשהוא נאנק מכאבים. אחרי טיפול קצר הוא חזר בכל הכוח, ונדמה שרק מהאנרגיות החיוביות של חזרתו בוסטון ריחפה לעבר יתרון מבטיח. ריי אלן היה מצוין גם הוא, עם 19 נקודות, 8 ריבאונדים ו-5 אסיסטים, כולל מאמץ הגנתי על קובי.
קובי אומנם הוליך את הלייקרס עם 24 נקודות, אבל רק ב-9 מ-26 מהשדה (יחד עם 6 אסיסטים, 3 ריבאונדים ו-4 איבודים במאמץ גדול של 42 דקות). דרק פישר היה מצוין עם 15 (ו-6 אסיסטים), גאסול נלחם יפה וסיים גם הוא עם 15 (ו-8 ריבאונדים), אודום הוסיף 14, אבל פיל ג'קסון יצטרך למצוא פתרונות טובים יותר להגנה של בוסטון על הכוכב שלו.
הרגע הדרמטי, כאמור, היה ברבע השלישי, כשקנדריק פרקינס נחת על הרגל של פירס. הכוכב הקשוח נאנק מכאבים על הפרקט, נישא החוצה על ידי חבריו ונלקח לחדר ההלבשה בכיסא גלגלים. "שמעתי פצפוץ קטן בברך", סיפר פירס, "חשבתי שקרעתי שם משהו". דוק ריברס כבר ראה את הלייקרס חוזרים למשחק ואת כל התוכניות שלו משתבשות, אבל אז פירס יצא מהמנהרה, הקהל נעמד על רגליו והריע באקסטזה, השחקנים נתקפו בפרץ אנרגיות, פירס קבר שתי שלשות גדולות, ומפה בוסטון לא נעצרה. "ידעתי שאני צריך להיות שם עבור הקבוצה שלי", אמר פירס.
בוסטון נהנתה לא רק ממשחק סולידי ואחראי מצד רג'ון רונדו (שהדאיג את אוהדי הסלטיקס לפני הסדרה), עם 15 נקודות, 7 אסיסטים ו-5 ריבאונדים, אלא גם מתרומה חשובה מהספסל. פי-ג'יי בראון נתן דקות מצוינות בהגנה (21 בסך הכל), וסם קאסל קלע 8 חשובות. אצל הלייקרס, לעומת זאת, הספסל היה רחוק מלהיות דומיננטי. סשה וויאצ'יץ' קלע ב-26 וחצי דקות 8 ב-2 מ-7, ג'ורדן פארמר תרם רק 2 ב-7 דקות.
האווירה באולם, כצפוי, היתה מחשמלת, כראוי לגמר קלאסי לו חיכתה הליגה 20 שנה. הסלטיקס שוב הוכיחו שלא קל לנצח אותם בבוסטון, הלייקרס הראו הרבה אופי כשחזרו שוב ושוב, ועכשיו הקבוצות יגיעו למשחק השני כשהן מכירות אחת את השנייה טוב יותר, וללא ספק, אנחנו נהיה שם.