כמו סינדרלה

המסורת, ההתרגשות, המחויבות, היוקרה - לא במקרה הגביע האנגלי נחשב למפעל המרגש בעולם. הסנסציה הגדולה שהתחוללה היום (ראשון) באולד טראפורד, שבה לידס מהליגה השלישית הפתיעה את האלופה מנצ'סטר יונייטד במסגרת הסיבוב השלישי עם ניצחון 0:1 והדיחה אותה מהגביע, היא הוכחה נוספת לכך שהכל יכול לקרות במפעל הוותיק והנהדר הזה. משהו באוויר גורם לקבוצות להוציא מעצמן את המיטב, ושנה אחר שנה אנחנו מקבלים רשימה ארוכה של סינדרלות, שמוכיחות את הקלישאה החבוטה ש"לגביע חוקים שלו", וש"במשחק אחד הכל יכול לקרות". אי לכך ובהתאם לזאת, לא נותר לנו אלא להיזכר בעוד עשר הפתעות מרעישות שנרשמו במשחקי הגביע במולדת הכדורגל.

סנדרלנד - לידס 0:1 (גמר, 1973)

לידס הגיעה להתמודדות כמחזיקת הגביע, אבל יריבתה מהליגה השנייה, שחלפה בדרך על מנצ'סטר סיטי וארסנל, הדהימה בוומבלי עם שער ניצחון של איאן פורטר, והייתה לראשונה מליגת המשנה שזוכה בגביע לאחר 40 שנה.

הרפורד יונייטד - ניוקאסל 1:2 (סיבוב שלישי, 1973)

ניוקאסל מהליגה הבכירה כבר ראתה עצמה בשלב הבא כשהוליכה במשחק החוזר במגרשה של הרפורד, אלא שרוני רדפורד הדהים עם שיוויון בדקה ה-90 והמחליף ריקי ג'ורג' ביצע מהפך נפלא בהארכה. הרפורד הפכה לקבוצה החובבנית הראשונה מאז 1949 שמדיחה יריבה מהליגה הראשונה.

בורנמות' - מנצ'סטר יונייטד 0:2 (סיבוב שלישי, 1984)

הקבוצה מהליגה השלישית, בהדרכת המנג'ר הארי רדנאפ, גרמה לסנסציה גדולה כשהדיחה את מנצ'סטר יונייטד של רון אטקינסון. מילטון גרהאם ואיאן תומפסון השאירו את השדים האדומים פעורי פה, ולקחו את בורנמות לסיבוב הרביעי. הייתה זו הפעם האחרונה בה יונייטד סיימה דרכה כבר בסיבוב השלישי. עד שהגיעה לידס.

ליברפול - בארנסלי 2:1 (שמינית גמר, 2008)

דירק קויט עוד העלה את ליברפול ליתרון, אבל בארנסלי מהליגה השנייה עשתה צחוק משיטת הרוטציה של רפא בניטז וביצעה מהפך באנפילד עם שערים של סטיבן פוסטר ובריאן האוורד (בתוספת הזמן). גיבור הערב היה השוער לוק סטיל, לשעבר בסגל מנצ'סטר יונייטד, שנתן הופעה לפנתיאון בבכורה שלו בקבוצה.

בארנסלי - צ'לסי 0:1 (רבע גמר, 2008)

הקסם של בארנסלי המשיך סיבוב נוסף, הפעם על חשבון המיליונרים של צ'לסי. אברהם גרנט הוביל את הכחולים לערב בדרום יורקשייר, שהפך לבלתי נשכח עבור המקומיים. ניגרי בשם קאיודה אודג'יי היה האיש שהוציא את אוהדי בארנסלי מגדרם ושלח את המאמן הישראלי אבל וחפוי ראש בחזרה ללונדון.

מנספילד - ווסטהאם 0:3 (שמינית גמר, 1969)

מנספילד הקטנה, אז בליגה השלישית, עברה סיבוב ועוד סיבוב עד שהוגרלה לשחק נגד ווסטהאם בשמינית הגמר. אצל הפטישים כיכבו אז אלופי העולם בובי מור, מרטין פיטרס וג'ף הרסט וכן הצעירים המבטיחים בילי בונדס וטרבור ברוקינג, אבל אחרי שהמשחק נדחה חמש פעמים, נסעה הקבוצה הלונדונית מהמקום השישי למזרח מידלנדס, רק כדי להיות מובסת 3:0, במה שנותר עד היום אחד מציוני הדרך החשובים של המועדון בן ה-112.

ליברפול - ווימבלדון 1:0 (גמר, 1988)

הקרייזי גנג של ווימבלדון הביאו לוומבלי את סגנון המשחק המבוסס על כדורים ארוכים, וצחקו כל הדרך אל התואר הנכסף. לורי סאנצ'ז נגח לרשת של ברוס גרובלאר, אחרי כדור חופשי שהגביה דניס ווייז, כשבצד השני דייב בסנט עצר פנדל של ג'ון אולדרידג' והפליא עם מספר הצלות נוספות.

סאטון יונייטד - קובנטרי 1:2 (סיבוב שלישי, 1992)

קבוצת החובבים של סאטון יונייטד רשמה את אחת הסנסציות הגדולות בתולדות המפעל, כשכבשה פעמיים לרשתה של קובנטרי מהליגה הבכירה - מחזיקת הגביע שנתיים קודם לכן. הדרך של הסינדרלה נבלמה כבר בסיבוב הבא, כאשר הובסה 0:8 על ידי נוריץ'. לפחות נשאר סיפור לנכדים.

רקסהאם - ארסנל 1:2 (סיבוב שלישי, 1992)

האלופה הצפינה למפגש מול המדורגת 24 בליגה השלישית, וחזרה עם הזנב בין הרגליים. בדקה ה-80 עדיין הוליכה ארסנל 0:1 הודות לשער של אלן סמית, אבל כדור חופשי של מיקי תומאס לרשת של דייויד סימן, ושער ניצחון של סטיב ווטקין שתי דקות לאחר מכן, הובילו להדחה דרמטית.

שרוסברי - אברטון 1:2 (סיבוב שלישי, 2003)

קווין רטקליף, הקפטן המפורסם של אברטון, גרם להשפלת מועדון נעוריו. הוולשי הדריך את הקבוצה מהליגה השלישית, שבילתה 80 מקומות מתחת לאברטון באותו יום. ניקלאס אלכסנדרסון כבר חשב שהוא מונע הדחה של הטופיז, כשכבש לאחר שעלה מהספסל, אבל נייג'ל ג'מסון נעץ את השני שלו כשנותרה דקה לסיום.