החשוד המיידי

הדבר היחיד שאפיין את כל הקבוצות של ניר קלינגר עד כה הוא רוח הלחימה, ה"אש בעיניים", "לאכול את הדשא". זה הנשק העיקרי שלו בחדר ההלבשה, זו המנטרה שהוא טוחן לשחקנים כל הזמן. מעבר לזה , יעידו חניכיו, הוא כנראה לא יודע הרבה. במכבי של היום התכונות האלו לא קיימות: לא קילריות, לא טירוף ולא שמחת חיים. ואם את המעלה היחידה של ניר קלינגר הקבוצה שלו לא מצליחה להביא למגרש, אז באמת כבר לא נשאר לו מה לעשות בקבוצה.

הכדורגל הוא לא מדע מדויק, וכל אחד מביא למשחק את הזוית המיוחדת שלו. כך נוצרים שחקנים גדולים, כך מתהווים מנהיגים. ההנחה שקלינגר מביא משהו מיוחד למכבי, ומנגד הטעויות הרבות שנעשות בניהול המשחקים של מכבי תל אביב, יוצרות את התחושה שאולי זו באמת לא בעיה של מאמן. כמו חוקר שמנסה לפענח מקרה רצח, והחשוד המיידי שלו עושה את כל השגיאות האפשריות שיכולות לגרום להפללתו, אפשר לתהות ולפקפק בזהותו של האשם.

הרי איך יכול להיות שמאמן שהיה קפטן נבחרת ישראל והחזיק למשך זמן מה בשיא ההופעות, בעל ניסיון עצום בליגה הישראלית, לא רואה מה שכל אוהד ממוצע רואה? עד מתי ימשיך קלינגר להחליף חלוץ בחלוץ גם אם קבוצתו חייבת לנצח ומשחקת בביתה? איך אפשר להציב מול מכבי פ"ת את אבי יחיאל כקשר אחורי, אחד התפקידים האסטרטגיים החשובים ביותר במערך קבוצה, תפקיד בו הוא לא שיחק מעולם? השגיאות שלו הן כל כך בסיסיות, חוסר המעוף שלו הוא כל כך עמוק, החילופים שלו כל כך צפויים, שזהות האשם במצב של מכבי ת"א כמעט ברורה מדי.

כמובן שלשחקני קבוצת המאה יש חלק לא פחות גדול בכישלונות. מאמן צריך על המגרש כמה שחקנים שיהיו יותר אחראים מהשאר, שיחשבו קצת מעבר, שיהיו עוגן במערך. שניים כאלה (שטראובר ורוסו) איכזבו את קלינגר ברגע האמת. את הטעויות של שטראובר, שקילקל במשחק אחד סיבוב ראשון גדול, כולם ראו. אבל רוסו יכל למנוע את הגול של יצחקי אם היה יוצא לנבדל אחרי כדור הקרן ולא היה נתקע שני מטר מהשער של שטראובר, בזמן שבית"ר משחקת גע גע ברחבה. יציאה שלו (פעולה אוטומטית של שחקן ששומר על קורה במצב כזה) היתה משאירה את יואב זיו, שמסר אחורה ליצחקי, מעבר לקו ההגנה, הרבה לפני הבעיטה אל השער. אפילו יום ענק של אבי נמני לא עזר לשטראובר, רוסו וקלינגר.

אוהדי מכבי עדיין מוצאים את עצמם קוראים למאמנם להתפטר כל משחק מחדש. הם לא מבינים איך המהלך, הטבעי מבחינתם, עדיין לא קרה. רובם היו חותמים על הפסד לבית"ר עוד לפני השריקה אם היו מבטיחים להם את ראשו של המג"ד ניר. המחאה הזאת, הרצון של אוהדים בהפסד קבוצתם, הוא נקודת שפל שיהיה קשה להיחלץ ממנה. מכבי צברה בשנים האחרונות הרבה רומנים אסורים עם אוהדיה, אבל היא לא למדה את הלקח. גם הפעם, מישהו יתעורר שם מאוחר מדי, למרות שהחשוד המיידי עושה הכל כדי להוכיח לכולם: אני אשם.