אירופה רצית, דקל?

אוגוסט 2006. רגע לפני שרוחות המלחמה בצפון נפסקות וקצת לפני היציאה לליברפול למשחק ראשון במסגרת ליגת האלופות, התפנה מאמן מכבי חיפה דאז, רוני לוי, לראיון פתיחת עונה לאחד העיתונים. לאורך כל הראיון כמעט לוי שמר על האיפוק, אך דווקא בשאלה על הבלם הצעיר דקל קינן והאם הדרך שעשה כשבחר לשחק בקבוצות קטנות בכדי להרוויח דקות משחק, נכונה לכל הצעירים, המאמן איבד את קור הרוח שלו, סגר את הטייפ ואמר: "למה מי זה דקל קינן? אתם חושבים שרק בגלל שהוא שיחק, הוא עשה התקדמות. הוא לא שיפר כלום במשחק שלו. יש לו עוד הרבה להתקדם גם מבחינה פיזית וגם בהבנת המשחק שלו. אם הוא היה נשאר בחיפה, הוא היה עושה התקדמות הרבה יותר גדולה. אני מקווה שהשנה נצליח איתו, אבל בינתיים יש לו עוד הרבה להשתפר".

שלוש שנים עברו מאז, וקינן הצליח להצדיק כל מחמאה שהודבקה לו באותם ימים: הוא הפך לסמל של מכבי חיפה החדשה, עוגן מקצועי ובעל מעמד מובטח, ובצדק. אלא שאז הגיעה פתיחת העונה הבינונית שלו הקיץ והעלתה מחדש גם נקודות עליהן רמז רוני לוי: האם זה קצה גבול היכולת של קינן? האם הבלם הנהדר של מכבי חיפה הגיע בחודשים האחרונים לתקרת הזכוכית שלו? האם לזה כיוונה מכבי חיפה כשהגדירה אותו כאריק בנאדו החדש, שגם הוא סבל ממגבלות קצת דומות אבל הצליח להתעלות בלא מעט משחקים באירופה. מול בורדו הערב (20.45, ערוץ 2) לקינן יהיה הרבה פחות זמן ממה שהוא רגיל כדי לענות על השאלות.

דקל קינן כיוון לשחק באירופה העונה. היו לו מגעים עם קבוצות בלגיות, הוא כבר החל לתכנן את חייו ביבשת הגדולה, אך נשאר לבסוף ונרתם למאמץ האירופי של מכבי חיפה. רק שהיכולת של קינן לא התרוממה עדיין מהימים בהם פזל לכיוון הליגיונריות. בחיפה מנחשים שמדובר בסוג של עומס פיזי ומנטלי, "דקל ידע ימים טובים יותר, אנחנו באמת מקווים כי זה עניין של צירוף מקרים ולא מגמה", אומר גורם במועדון. אחת ההשערות שעולות היא שמדובר בתהליך התבגרות אישי שעובר קינן. כמו לא מעט בלמים שנבנו בעיקר מעבודה קשה קיימת לא פעם ירידת מתח. שתי דוגמאות מהשבועות האחרונים רק מחזקות את ההשערה הזו. הראשונה התרחשה לפני קצת יותר מחודש. במהלך השבועות חסרי המנוחה של הירוקים, דווקא קינן, שנחשב תמיד לסופר מקצוען, מצא את עצמו קצת שתוי באמצע הלילה באחד מהברים בתל אביב כשלמחרת אמור היה להתקיים אימון. לא שיש בזה משהו רע, אבל היה בזה משהו קצת מפתיע.

דוגמה נוספת התרחשה בתחילת החודש, כשהבלם חזר מאימוני הנבחרת, לאחר שקיבל שחרור עקב כרטיסים צהובים שמנעו ממנו להיות שותף למשחק במדים הלאומיים. בדרך כלל, הבלם לא מחמיץ ולו דקה אחת אם מתאפשר, אבל ממשחק האימון מול אחי נצרת באותו שבוע ביקש הבלם להשתחרר. כולם חשבו שהוא מעדיף לנוח בביתו, אבל בזמן שהמשחק התקיים בילה קינן את רוב זמנו על מגרש הכדורסל בכפר גלים הצמוד למגרש האימונים. שם פשוט נתלה על המתח כשעל פניו מבט מהורהר, לא ממש מגלה עניין רב בנעשה במשחק. בחיפה חשבו שהקרחת שעשה לעצמו היתה סמל לפייטריות מחודשת, אבל קינן עדיין לא חזר לכושרו המלא.

"על דקל בהחלט עובר משהו והוא נמצא בירידה מהשליש האחרון של העונה שעברה", אומר בלם העבר של מכבי חיפה, רפי אוסמו. "לדעתי הוא עובר סוג של תהליך התבגרות שהוא יהיה חייב לדעת לעבור אותו בצורה טובה. הבעיה, לפחות מבחינתו, היא שמכבי חיפה בליגת האלופות. אם היה מדובר רק בליגה אז אני מאמין שהוא עובר את התהליך הזה תוך זמן קצר. בליגת האלופות הרמה לא מאפשרת לך כמעט לטעות וכל טעות יכולה לגרום למשבר שלו עוד יותר להחריף. אם אני צריך לנחש, אז לטעמי מדובר במשהו מחוץ לכדורגל. דקל תמיד נחשב לשחקן עם אופי מצוין ולכן אני מאמין שהוא יעבור את התקופה הזו. היכולת שלו בהחלט מתאימה למכבי חיפה, אבל אם הוא לא יידע לצאת מזה, לא רק שמעבר לאירופה כבר לא יבוא בחשבון, אלא הוא יצטרך להילחם גם על המקום שלו בחיפה".

אלי כהן, מאמן הפועל רעננה בהווה ובלם מכבי חיפה בעבר, לא מסכים: "לכל שחקן יש ירידה לפעמים ביכולת, אבל במקרה של דקל, אני לא חושב שישנה ירידה. מכבי חיפה מטבעה היא קבוצה בעלת אופי התקפי שהחלק האחורי חשוף יותר, ולכן כשהיא סופגת זה טבעי להאשים את הבלמים. דקל הוא בלם מצוין שלאורך השנים עושה התקדמות בכל עונה. אני מאמין שגם העונה הוא ימשיך להתקדם ולפרוח בחיפה. נכון שהוא לא מהיר והטכניקה שלו טעונת שיפור, אבל יש לו את הנתונים לעשות עוד קפיצה ולהתברג בקבוצה טובה באירופה. הוא יכול להגיע לאן שאריק בנאדו לא הצליח".

קינן עדיין לא הבטיח את מקומו בהרכב נבחרת ישראל. בנבחרת סבורים שהוא עדיין לא בשל להתמודד עם חלוצים מהירים בעלי שיעור קומה מאירופה ומשום כך, לא פעם טל בן חיים וסטרול מועדפים על פניו. פתיחת העונה הבינונית של קינן בכלל מדאיגה את ראשי הנבחרת שעוקבים בעניין אחר ההתפתחויות. משה סיני אומר ש"דקל שחקן מאוד מעורך בנבחרת והוא לא סתם משתייך לסגל הקבוע", אבל גם הוא יודע שקינן הגיע לגיל בו הוא אמור כבר להגשים את שכולם ציפו ממנו: שחקן הרכב בנבחרת ישראל.

כדי שזה יקרה, כדי שקינן ייצא בעונה הבאה לאירופה, הוא יהיה חייב להוריד את החלודה ולחזור ליכולת המוכרת שלו דווקא מול קבוצות אותן הוא שואף לפגוש באופן קבוע יותר בעתיד הלא רחוק. בורדו, למשל. בחיפה לא שוכחים לרגע את המקצוענות האדירה של קינן שבכל אימון יהיה זה שיעלה ראשון על הדשא ויירד ממנו אחרון. אף אחד לא שוכח את העבודה העצומה מחוץ למסגרת הקבוצה, הנאמנות המוחלטת, וכמובן, גם את זה אסור לשכוח, שבכל עונה מתחלף לידו הבלם השני ולא תמיד מגיע אחד כזה שהוא מספיק טוב כדי לשפר גם את קינן.

"דקל נחשב לאחד השחקנים האהובים במועדון והוא אישיות יוצאת דופן בכדורגל שלנו בכלל", מסכם גורם בכיר במכבי חיפה. "יחד עם זאת, זו לא בושה להודות שיש לו ירידה ביכולת ושמים לב אליה. אם צריך לנתח את הסיבות לעומק אפשר להגיד כי יכולת התגובה וקריאת המהלכים פחות טובות מתחילת העונה, אבל אנחנו מאמינים שזב נובע מסוג של עומס שהוא עדיין לא מוכן להודות בו. אם הוא ירצה לשדרג את משחקו הוא יצטרך לשדרג את היכולות האלה המשלימות לו את האיטיות היחסית שלו. דבר נוסף ואולי המפתח לכל, היא שקיימת אצלו עדיין בעיה מנטלית. כלומר, כשדקל מתחיל המשחק שלו בצורה רעה הוא מאבד מהביטחון ונוטה לשגיאות. אם הוא יעבוד על זה, אין לאף אחד ספק כי יחזור לעצמו, אפילו דרך ליגת האלופות".