אדלשטיין: "מבחינתי ירושלים ניצחה"

נר שני של חנוכה, דצמבר 2005. קשה להאמין שמישהו מבין הנוכחים במלחה, ישכח את הערב המדהים הזה. אוהדי הפועל ירושלים, אוהדי מכבי ת"א, זה ממש לא משנה. גם לתוצאת הסיום, 98:100 למכבי ת"א, אין יותר מדי משמעות. זה פשוט היה משחק הליגה הטוב ביותר שנראה כאן בעשור האחרון לפחות, ועל זה אין ויכוח. זה היה המשחק שהציל את עונת 2005/6 האפורה. עכשיו אפשר להגיד בוודאות: הולך להיות לנו השנה לפחות פיינל פור אחד גדול, בלי שום קשר לתוצאות של שתי הקבוצות באירופה.

מה לא היה שם? משחק התקפה מושלם של הפועל ירושלים במשך 20 דקות (מתי בפעם האחרונה מכבי ת"א חטפה 55 נקודות במחצית?), הצגה גדולה של ארבעה שחקנים מנבחרת ישראל, אנתוני פארקר בתפקיד קובי בריאנט, ניקולה וויצ'יץ' בתפקיד ארווידאס סאבוניס והוראס ג'נקינס בתפקיד עצמו. היו שם גם כמה טעויות שיפוט, אם כי לשני הצדדים אבל זה ממש לא קשור למשחק ולתוצאה שלו. היה גם קהל שנתן אווירה של יום חג, אם כי האולם במלחה כבר ידע דציבלים גבוהים יותר. מכבי ת"א והפועל ירושלים הוכיחו, שליגת העל האומללה, תסתיים לפחות עם הרבה טעם מתוק. כמה חבל שהאליפות תוכרע במשחק אחד ולא בסדרה של הטוב משבעה משחקים.

מי שהסתכל על שני המאמנים הטובים בליגה בסיום המשחק, יכול היה לקבל לרגע רושם מוטעה. פיני גרשון מיהר לחדר ההלבשה ומשם הביתה, בלי להתראיין. ארז אדלשטיין הסתובב על הפרקט עם חיוך מאוזן לאוזן והתנדב לחזור על המנטרות הישנות שלו בתוספת כמה חדשות ומעניינות, לכל מי שרק היה מוכן להקשיב. "מבחינתי הפועל ירושלים ניצחה היום את המשחק", חזר על עצמו שוב ושוב והסביר: "ניצחנו אותם בכל פרמטר אפשרי בסטטיסטיקה. אני גאה ומבסוט להיות שותף באחד המשחקים הגדולים בתולדות הכדורסל הישראלי. ראינו המון איכויות, המון שחקנים טובים ופשוט היה כיף גדול. הכדורסל הישראלי ניצח את המשחק, זו ההגדרה הכי טובה שיכולה להיות". כנראה שאדלשטיין, שיתחיל להתכונן בימים הקרובים להמשך המאבקים במפעל השני בחשיבותו באירופה, הסתנוור קצת מאיכות המשחק, כשאמר בסיום: "עכשיו המטרה שלנו היא להבטיח עלייה לשלב הבא ביורוליג...סליחה, ביול"ב קאפ".

אלא שאדלשטיין לא ויתר גם על הפניית חצים לעבר אנשי המשרוקית: "מכבי יותר מנוסים בדברים הקטנים כמו מתי לעשות עבירה, אפילו כזו שמדינה שלמה ראתה חוץ מהשופטים. מתסכל שגם היום, כאשר היינו טובים יותר בכל פרמטר, יש מישהו שמונע ממך לנצח".

עוזר מאמן מכבי ת"א, דן שמיר, התנדב למלא את החלל שהשאיר אחריו גרשון וסיכם: "כל מי שלא תשים מאירופה במשחק הזה היה נהנה כי רמה כזו גבוהה, לא רואים בכל יום". שמיר פירגן לירושלים, אבל לא הסכים שהיא הייתה העדיפה על הפרקט: "אני לא מכיר את המונח 'גנבתם משחק'. אני מכיר משחקים צמודים שמסתיימים בניצחון". על היכולת הדלה של וויל סולומון (5 נקודות) במלחה, אמר שמיר: "זו הייתה חוויה מיוחדת בשבילו ולדעתי הוא היה צריך קודם כל לעבור את זה פעם אחת. צריך להפריד בין משחק ספציפי לתהליך כללי. אנחנו מאמינים בו ויודעים מה הוא מסוגל לתת לנו".

במשך שלושה רבעים וחצי, הוראס ג'נקינס סומן כאיש שיביא את הבשורה להפועל ירושלים. קצת פחות טעויות במאני טיים, קצת יותר נקודות והוא כבר היה מסדר לעצמו כמה תמונות תקריב על הקירות במלחה. ג'נקינס היה כל כך קרוב להיות האיש שיסמן עוד פרק בהיסטוריה של הפועל ירושלים. בסופו של דבר הוא סיים את המשחק הזה עם 26 נקודות, אבל ללא ניצחון. ג'נקינס לקח את ההפסד הזה קשה יותר מכולם. היריבה במקרה הזה, ממש לא עניינה אותו. "קשה לי מאוד לעכל את זה", אמר בסיום רכזה של ירושלים והוסיף: "איבדנו אנרגיה ברבע האחרון ומכבי פשוט ניצלה את זה עד הסוף. נכשלנו בכמה מהלכים במאני טיים והמשחק הזה ברח לנו מהידיים. קשה לי לתאר כמה כואב לי עכשיו, קשה לי לדבר על זה".

אבל לפני זה ג'נקינס התלונן על השיפוט מול מצלמות הטלוויזיה: "הגיע הזמן שהשופטים יפסיקו לעזור לבני זונות". לפני שהתפרק לגמרי, ג'נקינס התבקש להתייחס לאווירה במלחה ובנושא הזה היו לו הרבה מחמאות: "אני אדבר בכנות. לא ראיתי יותר מדי משחקים כאלה בחיים ואני עוד הייתי בסידרת גמר ה-NBA בשנה שעברה".

לעומת ג'נקינס, וויל סולומון העדיף להתייחס לערב הזה כאל עוד יום עבודה רגיל בליגת העל. אם המספרים בשורה של השם שלו בדפי הסטטיסטיקה, היו נראים קצת אחרת, יכול להיות שגם היה מתבטא אחרת. "מבחינתי זה היה משחק רגיל, בדיוק כמו לשחק מול רמת גן. אי אפשר להשוות את זה למשחק יורוליג. אני אישית לא שיחקתי את המשחק שרציתי, אבל החשוב הוא שניצחנו".

ניקולה וויצ'יץ', שהיה המצטיין במשחק עם 29 נקודות (12 מ-17 מהשדה) ו-9 ריבאונדים, שמר על מעמדו כשחקן היציב ביותר במכבי ת"א. בסיום המשחק, הקרואטי אישר את המסקנה שהושגה מהערב הזה, זו שלמענה עבדו בירושלים כל כך קשה: "עכשיו אנחנו נותנים להם הרבה יותר כבוד. הם קבוצה ממש טובה".

לפי הסטטיסטיקה, הספסל של הפועל ירושלים יעיל יותר מזה של מכבי ת"א בליגת העל, אלא שהמשחק במלחה שבר את כל הסטטיסטיקות. שני שחקנים באלופת אירופה, יניב גרין ושרון ששון, שלא מקבלים יותר מדי הזדמנויות השנה, לקחו הפעם את הקרדיט שקיבלו מגרשון הכי גבוה שאפשר. אצל גרין זה התבטא לאורך כל המשחק (חוץ מבעיית עבירות שהשביתה אותו במחצית השניה). אצל שרון ששון זה התבטא בשתי שלשות שהחזירו את מכבי ת"א לחיים ואסיסט ענק לניקולה וויצ'יץ', במהלך שניצח את המשחק.

ששון, שאולי חושש מעין הרע, העדיף שלא להתראיין בסיום המשחק, גרין דווקא עשה זאת בשמחה: "היה ערב מדהים עם הצגה גדולה לשתי הקבוצות. מאז שאני במכבי ת"א, לא היה לנו כזה דבר בליגה מבחינת האווירה. מבחינה אישית, יש תקופות טובות יותר וטובות פחות. אני רק מחכה שיתנו לי את הצ'אנס ואני אקח אותו".

מהצד השני, עוד שחקן שירד מתוסכל לחדר ההלבשה היה רוג'ר מייסון ג'וניור, שאמר בסיום: "אני מתוסכל מאוד. שיחקנו כל כך טוב במשך שלושה רבעים וחצי. מכבי ת"א הצליחה לשמור על אותה הרמה גם בדקות הקריטיות וזו גם הסיבה שהם אלופי אירופה. בעניין הזה, אנחנו צריכים ללמוד מהם".