מה הוא עושה פה?

ג'רמי פארגו כבר היה על סף ייאוש. אחרי שלא הצליח להתקבל לדראפט ורשם שני ניסיונות סבירים בליגות הקיץ באורלנדו ובלאס וגאס, הוא שוחח עם אחיו ג'נארו, החוליה המצליחה יותר במשפחה, שהיה באותם ימים על סף חזרה לשיקגו בולס. ההחלטה שעמדה בפני ג'רמי הצעיר הייתה האם ללכת למחנות הסופיים של קבוצות ה-NBA (כשעל השולחן היו כמה הצעות שככל הנראה לא עמדו לזכות אותו במקום בסגל הסופי), להישאר בליגת הפיתוח (שם סביר להניח שהיה הופך לשחקן מוביל אך מתוסכל), או לצאת לכסף הגדול באירופה (רחוק מהבית, עם אתגר מקצועי קטן יותר). ג'נארו, שסיים עונה לא טובה באולימפיאקוס ודינמו מוסקבה, שלח אותו אל מעבר לים. בסופו של תהליך מצא את עצמו ג'רמי בגלבוע/גליל בקבוצתו של עודד קטש וחיים אוחיון. הרווח הוא כולו שלנו.

ההגעה של ג'רמי פארגו לישראל לוותה בכינוי "האח של ג'נארו מה-NBA", אך נדמה שבקרוב, בקרוב מאוד, ג'רמי צפוי לצאת מהצל הגדול של אחיו. אחרי שלושה מחזורים בליגת העל, כולל כמה מהלכים שכבר עכשיו מועמדים להיי-לייט של העונה, מסומן ג'רמי פארגו כשחקן שגדול על ליגת העל. האתלטיות המדהימה, הניתור הפנתרי, יכולת הקליעה משלוש והרצון הרב להוכיח הופכים את הילד לכוכב ענק במקומותינו. צירוף של חוסר מזל, בחירות גרועות ושגיאות מיותרות הובילו את פארגו לישראל, ומאחר שכבר עכשיו מדברים עליו כפוטנציאל לחזור בעונה הבאה לליגה הטובה בעולם, כל שנותר לנו לעשות זה להביט בו בהנאה, ולהתמוגג מרגעיו האחרונים בישראל בטרם יעבור לליגה שהולמת את ביצועיו.

מי שעוקב אחרי ג'רמי פארגו (1.88 מ' בלבד), לא יכול היה לחזות את ההתפתחות המפתיעה בקריירה של הגארד. אחרי שנים די טובות בליגת התיכונים, ג'רמי הצעיר התקשה להתבלט במכללת גונזאגה, כשבתחילת קריירת המכללות הוא בעיקר ישב בקצה הספסל, כשרוב תשומת הלב הולכת לאדם מוריסון, שנבחר במקום השלישי בדראפט 2006 על ידי שארלוט.

"חשוב להבין שבכדורסל מכללות הכל קשור לסיטואציה", מסביר עיתונאי הספורט דייב ריימונד מ"הסיאטל טיימס", שעקב אחרי גונזאגה, "אחרי העונה שבה עזב מוריסון, בגונזאגה הלכו לתהליך בנייה. היה להם את ג'רמי, את ג'וש היידטבלט, את מאט בולדין שהגיע באותה עונה, ואת שון מאלון שהיה כבר בשנה האחרונה. מעליהם היה את דרק ראיביו, שהיה הסקורר, אבל בסיטואציה הזאת ג'רמי יכול היה להתפתח".

וכך, אחרי עונה ראשונה שבה רשם מספרים לא מחמיאים, עשה פארגו את קפיצת המדרגה ורשם 12.1 נקודות, 4.3 ריבאונדים ו-4.6 אסיסטים למשחק, מה שכמובן משך את תשומת הלב של אנשי הכדורסל במדינה. אחרי עונה שלישית, שגם בה הצליח לשפר את משחקו, הפך פארגו למנהיג של גונזאגה, כשההערכות דיברו על אפשרות למקום גבוה בדראפט. הוא החליט לוותר. "אם הוא היה הולך על זה עד הסוף, הוא היה נבחר ככל הנראה באמצע הסיבוב השני", מסביר ריימונד, "אבל לקראת סוף הדרך, הוא החליט להמשיך לשנה אחרונה ולנסות להתקבל לסיבוב ראשון".

לצערו, דווקא בשלב הזה קרתה תפנית נוספת בקריירה של פארגו, שסבל ממשברים ביכולת במהלך השנה, אט אט הפך למתוסכל, ועל אף שיפור לקראת טורניר המכללות לא נבחר בדראפט. "השנה הזאת לא הייתה מושלמת, ממש לא מה שחשבנו עליה כשקיבלנו בחזרה את ג'רמי", ניתח מאמן גונזאגה מארק פיו את הסיבה שהובילה בסופו של דבר להגעתו של פארגו לישראל. "מה שמאמנים לא מבינים הוא שהמדד הטוב ביותר שבאמצעותו אפשר לבחון רכז הוא כמות הניצחונות שהקבוצה שלו משיגה, ולאן היא מגיעה. לפי דעתי ג'רמי ידע מתי להעלות את הקצב, על אף השנה הלא טובה, והביא אותנו עד הסוויט 16".

כמו בכל סיפור בחיים, כשדלת אחת נסגרת, השנייה נפתחת: כשמנהל גלבוע/גליל עמית גל צפה בפארגו בליגת הקיץ בוגאס, הוא לא היסס. גל יצר קשר עם השחקן, ואחרי מסע שכנועים של שבועיים חתם הגארד בישראל. "מבחינת הסיטואציה הוא עשה שלוש עונות ממש טובות בגונזאגה, והיה אמור לעשות עונה רביעית יותר טובה, ודווקא בעונה הזאת הוא עשה עונה פחות טובה", מסכים עוזר מאמן גלבוע/גליל ליאור ליובין עם המזל הטוב שנפל בחיקו, "אני לא יודע אם הוא היה נכנס ל-NBA גם עם עונה יותר טובה, אבל זה קצת עזר לנו להביא אותו. זה הפך אותו בטוח ליותר נגיש לאירופה, ובפרט אלינו".

ההגעה של פארגו לגן נר לא הייתה חלקה, ובקבוצה זיהו מיד שמבחינת אופי מדובר בילד לא רגיל. "מעבר לזה שהוא מוכשר, ושיש לו המון יכולות, הוא בחור מאוד אינטליגנט, מאוד מרוכז מטרה, הוא בסוג של משימה ורוצה להצליח", מתאר ליובין את פארגו, "הוא מאוד אוהב כדורסל, אולי קצת יותר משחקנים אחרים. לכל אמריקאי המטרה היא NBA, לפני גליל/גלבוע ולפני יורוליג. רואים שהוא רוצה את זה, המטרה שלו זה להשתפר, הוא רעב מאוד להצלחה, ומאוד מרוכז במטרה".

רמת האינטליגנציה של פארגו על הפרקט היא כתוצאה מהתוכנית המצוינת של גונזאגה, שהוציאה לאוויר העולם את אחד מגדולי הרכזים בתולדות המשחק, ג'ון סטוקטון. "הסיטואציה בגונזאגה היא מצוינת גם מבחינת לימודים", סיכם פארגו את הקריירה שלו באוניברסיטה, "כל הזמן דואגים שיהיו אנשים שיעזרו לך ויכוונו אותך. המוטו הוא שאתה לא יכול לשחק כדורסל אם לא עשית את העבודה שלך. אני חושב שאם אתה מפספס את ההזדמנות שלך להיות בוגר מכללה, אתה סוג של בדיחה".

אך למרות כל המחמאות והשבחים, בקבוצה של עודד קטש לא התלהבו מההתחלה של פארגו, לאחר שלא היו בטוחים האם יוכל לשחק לצדו של אייזאה סוואן ואיך יצליח להביא את היכולת האישית שלו למשחק הקבוצתי. "לא חשבנו לשחרר אותו", מנסה ליובין להסביר, "זה לא שהוא הגיע לכאן עם פחות יכולות. אי אפשר לצפות משחקן לעשות את זה מההתחלה, הוא לא מגיע ביום הראשון ועושה מה שהמאמנים רוצים. כל שחקן ובטח שחקן צעיר צריך זמן התאקלמות. אין ספק שהוא עשה התקדמות בהבנה של הקבוצה מאז שהוא הגיע לפה".

מה שעזר לפארגו הוא האופי שלו, זה שעזר לו להנהיג את גונזאגה, ועתה איפשר לו לצאת מההתחלה הלא טובה בגן נר. "לג'רמי יש אישיות כובשת, הוא בעל אופי חזק מאוד, הכי חזק שיצא לי לאמן", מפרגן פיו, אבל גם למקום הנוח שבו נחת יש חלק בהצלחה. בגן נר יודעים לספר כי פארגו כמו שאר הזרים, קיבל את מירב התנאים. כמו כל אחד מהזרים האחרים שנחתו בקבוצה מאז המעבר לגלבוע, גם פארגו זוכה לליווי צמוד מאנשים בגן נר, שמארחים אותו לארוחות ומעניקים לו את מירב התמיכה, ונדמה שגם אורח החיים השקט שעזר לזרים בעונה שעברה, רק תורם לשלווה ולהתפתחות של פארגו.

"אני חושב שגם לרנדל ולרוברטס הייתה התאקלמות נוחה ומהירה, וחלק מזה זה הסיטואציה, המערכת והמקום", מנתח ליובין, "המערכת מאוד תומכת בחבר'ה הצעירים האלה. הוכח בעבר שלמקום הזה יש רזומה מצוין בכל הנוגע להתעסקות עם חבר'ה צעירים שבאים מהמכללות, ועבורם זו בהחלט פלטפורמה טובה". גם המנהל המיתולוגי עמית גל מסכים. "ההתאקלמות שלו היא הרבה בזכות המערכת, המאמן והמנהל", אומר גל, "אנחנו יודעים איך לכפר על שחקנים שעוזבים בשביל הכסף הגדול".

ההתלהבות הגדולה מהיכולת של פארגו תעמוד למבחן נוסף ביום שני במשחק החוץ מול מכבי ראשון לציון, אז יפגוש רכז ותיק ומנוסה בדמותו של מאיר טפירו. גם בגלבוע/גליל מודעים לעובדה שמדובר בשחקן צעיר שעוד עשוי לסבול ממשברים במהלך העונה, ומנסים לצנן את ההתלהבות. "הוא לא השחקן הכי גדול שהיה אצלי, דארן דיי, ווין קמפבל ואנדרו קנדי היו שחקנים גדולים יותר", יורה עמית גל, "אני יודע שהוא הבולט, אבל יש לנו קבוצה גדולה. גם דיון דוואל, אייזאה סוואן ודגן יבזורי הם כוכבים אצלנו". ליאור ליובין מאמין בפארגו, אבל כמו גל, מבקש קצת זמן: "עשינו שלושה משחקים, ואני מאמין ביכולות שלו, אבל האתגר שלו רק ילך ויגדל כי יהיה לו יותר קשה, והוא אוהב את זה".

פארגו, כאמור, רואה את העונה הזאת כתהליך חשוב בהתפתחות שלו בתור שחקן, ואולי כפיצוי על העונה האחרונה הלא טובה יחסית בגונזאגה. כשבראש יושבת התמונה של אחיו שחזר לשיקגו, יעשה ג'רמי את הכל כדי להגיע בעונה הבאה ל-NBA. "אני לא אשקר ואגיד שזה לא עבר לי בראש", מודה פארגו, "אבל החוכמה היא להתמקד במשחק, ולדעת לחסום דברים כאלה". אם היכולת של פארגו תמשיך באותה מגמה, החל מהעונה הבאה נזכה לראות את הקפיצות החתוליות שלו רק בתוכניות הסיכום של הליגה הטובה בעולם.