מה זה יול"ב קאפ?

בשנים האחרונות צבר היול"ב קאפ במתכונתו הישנה הרבה ביקורת. במקור המפעל היה אמור לקבץ את הקבוצות הגדולות באירופה שלא נכנסו ליורוליג, אך למעשה איגד בתוכו קבוצות ממדינות שבהן הכדורסל הוא לא בטופ של אירופה (בלשון המעטה), כמו פורטוגל, הולנד או בלגיה, דבר שאיפשר לקבוצות הגדולות לטייל עד השלבים המאוחרים ללא כל בעיה. השנה החליטו במפעל לשנות פאזה, ובמקום 54 קבוצות על פני מפעל ארוך ומשעמם, נקבל 32 קבוצות (עם מינון קטן יותר של קבוצות קטנות) ועם שם שונה, היורוקאפ.

כדי להיות מחזיקי היורוקאפ, תואר בו מחזיקה חובנטוד בדאלונה, יש להתגבר על שיטה לא מסובכת במיוחד. אחרי שני סיבובי מוקדמות, בהם בין היתר נפרדנו מהפועל ירושלים, חולקו הקבוצות לשמונה בתים של ארבע קבוצות. שתי הקבוצות הראשונות בכל אחד משמונת הבתים יעפילו לשלב הבתים השני (16 קבוצות בסך הכל), שימנה ארבעה בתים של ארבע קבוצות, וגם בו שתי הראשונות תזכינה להעפיל הלאה. בניגוד ליורוליג, שאחרי שלב הבתים השני הולכים לשיטת הצלבה, ביורוקאפ נערך שלב שמונה הגדולות בשבוע אחד, ממנו יוצאת מחזיקת היורוקאפ. בשנה שעברה השבוע המכריע לא זכה להצלחה גדולה, אך הפעם בפיב"א מקווים לשינוי במגמה.

יצאנו לבדוק מי באמת מסוגלת לאיים על התואר, מי תעשה בושות, ומי תפתיע את כולם ותהפוך לכבשה השחורה.

אחרי שנים שנלחמה ביורוליג ועשתה צרות למכבי תל אביב בכל פעם שהגיעה לביקור, חוזרת ריטאס וילנה אל היורוקאפ, מפעל שבו זכתה בשנת 2004/5. בין השמות היותר מוכרים בוילנה ניתן למצוא את מינדאוגאס לוקאוסקיס ומריונאס פטרביצ'יוס, וכמו כן את בראנקו מיליסבלייביץ', אקס עירוני נהריה. את השלב הראשון צפויה וילנה לעבור ללא כל בעיה, ולראיה הפתיחה המוחצת שלה במשחק הפתיחה מול וילרבאן, אותו ניצחה 74:95. עוד קבוצה עם ניסיון יורוליג שרואה את עצמה כמועמדת לתואר היא ולנסיה, שנשארה מחוץ ליורוליג בעונה שבה חמש ספרדיות מככבות על הפרקטים של הליגה האירופאית הגדולה ביותר. הסגל של נוון ספאחיה כולל בין היתר את שמונד וויליאמס, פלורנט פייטרוס, דמוס דיקודיס והכישרון הצעיר שכמעט שנכנס ל-NBA, קוסטה פרוביץ'. על אף פתיחת העונה המגומגמת בליגה המקומית, הקבוצה הבכירה של ספרד במפעל (שבו הגיעו לגמר שתי קבוצות ספרדיות) בהחלט יכולה להרגיש פייבוריטית.

הקבוצות הרוסיות הקימו במהלך הקיץ קול צעקה בעקבות העובדה שלא קיבלו כרטיס נוסף ליורוליג מלבד צסק"א מוסקבה. במקום היורוליג, הרוסים יכולים להתנחם בייצוג המכובד שלו הם זכו ביורוקאפ עם שלוש קבוצות, שכל אחת מהן יכולה ללכת עד הסוף. דייויד בלאט ודינמו מוסקבה נראים עד כה מחוברים מאוד בליגה, ועם סגל נוצץ שכולל את דריוס לברינוביץ', בוסטיאן נאכבר, הוליס פרייס, אריאל מקדונלד, סרגיי מוניה, ג'נארו פארגו ועוד, במוסקבה לא יקבלו פחות מגמר. בבית של דינמו נמצאת גם קאזאן, שהדיחה את הפועל ירושלים מהיורוקאפ רק לפני שבועיים. גם קאזאן מאמינה ביכולתה ללכת רחוק במפעל, אך היא עדיין פחות נוצצת מדינמו. הקבוצה השלישית שמייצגת את רוסיה היא חימקי מוסקבה, שבעונה שעברה הגיעה עד לגמר הפלייאוף הרוסי. קרלוס דלפינו וחורחה גרבאחוסה הגיעו מה-NBA, וביחד עם קלי מקארתי מיודענו, אנטון פונקרשוב שהגיע מצסק"א וג'רוס מויסו, מסוגלת חימקי להיות הסוס השחור של המפעל.

אחרי שנים שבהן היא מנסה להוכיח את עצמה בבמה האירופאית (מחוץ לליגה האדריאתית), נראה כי השנה זאדאר תהיה מסוגלת להגיע לשלבים המתקדמים. מיודענו מאליק דיקסון, שקלע את סל האליפות בעונה שעברה במדי הפועל חולון, הוא השחקן המוביל של הקבוצה הקרואטית, אך לצדו נמצאים חבורה של זרים מוכשרים בראשותו של טודור ג'צבסקי, הסנטר המסיבי של נבחרת מקדוניה. קבוצה נוספת שאותה כבר נוכל לראות מול בני השרון היא טורק טלקום, שמוליכה את הליגה הטורקית. הסגל של טורק טלקום התאים את עצמו ליורוליג, לשם מכוונת הקבוצה בעונה הבאה. ארווין דאדלי ומייקל רייט, שעברו בישראל, ורודריק בלקני הם הזרים הבולטים של הטורקים, אך לצדם יש סגל טורקי מוכשר מאוד ברשותו של סרקן ארדוגאן, שחקן הנבחרת הלאומית. ההיכל הביתי באנקרה יוסיף רבות לסיכויי הקבוצה הטורקית, שתצטרך לצלוח בית ראשון לא קל עם שתי קבוצות יווניות ביתיות מאוד (פאנליניוס ואריס).

למרות היחלשותה של הליגה האיטלקית, שתי קבוצות איטלקיות מוצאות את עצמן במרדף אחרי התואר. אם ביורוליג אין לקבוצות מארץ המגף מה למכור, ביורוקאפ הסיפור שונה לגמרי, לפחות במקרה של בנטון טרוויזו. בובי דיקסון וגרי ניל שיחקו בעונה שעברה ביורוליג, ונחשבים לשחקנים ברמה הגבוהה של אירופה, ולצדם ניתן למצוא סגל אירופאי מכובד מאוד עם דמון לורבק, האח של ארזם, סנדרו ניסביץ' ורדוסלב רנצ'יק. בנטון תשתדל לא ליפול בשלב הראשון, ורק לאחר מכן תוכל לדבר על ללכת עד הסוף.

בשנים האחרונות הייתה זו הפועל ירושלים שהגיעה למפעל עם ציפיות גבוהות, שמאז הזכייה ביול"ב לא התממשו. השנה תהיה זו בני השרון, שמשתדלת להצהיר על כך שהיא לא מוותרת מראש, אך הבית שבו שובצה לא משאיר לה סיכוי רב. טורק טלקום הטורקית מסומנת כאחת הקבוצות שעשויה ללכת רחוק במפעל ולצידה יש שתי קבוצות יווניות ביתיות, גם אריס סלוניקי, שרק לפני שנתיים הייתה בגמר המפעל, ופאנליניוס שצמודה למקום הראשון בליגה היוונית. אריאל בית הלחמי ינסה להוביל את הקבוצה רחוק, אך כל ניצחון שתשיג הקבוצה יהיה הישג של ממש.

מלבד בני השרון, עוד שני ישראלים ישתתפו במפעל. מולי קצורין מוביל את נימבורק לעוד עונה במפעלים האירופיים, בתקווה שהפעם הוא גם יוכל לרשום הצלחות. הבית שבו ישתתף כולל את בילבאו הספרדית, המפוראם הסרבית ובודצ'נוסט ממונטנגרו, כך שהעפלה לסיבוב השני יהווה הישג של ממש. גיא פניני, שהצטרף לאחרונה לז'לז'ניק הסרבית והחל להשתלב בצורה טובה, ינסה לצבור ניסיון לקראת העונה הבאה במכבי תל אביב. הבית של ז'לז'ניק, שלא מצליחה בליגה האדריאטית, כולל את ולנסיה (אחת הפייבוריטיות לזכייה בתואר), פורטיטודו בולוניה וארטלנד דראגונס הגרמנית, כך שגם תפקידו של פניני צפוי להסתיים אחרי השלב הראשון. בסך הכל אם תהיה נציגות ישראלית מעבר לינואר ייחשב הדבר להפתעה גדולה.