אחרי המשחק בויטוריה, פיני גרשון פירסם טור ארסי בנוגע לדברים הבעייתיים במכבי תל אביב. בין היתר, גרשון טען שדורון פרקינס "לא יכול להוביל את מכבי". גרשון לא ידע אז כמה הדברים ששרבט לא יעמדו במבחן המציאות, ולא רק לגבי פרקינס אלא לגבי כל הקבוצה שהוריש לדייויד בלאט. היום פרקינס יכול להסביר בדיוק מה ההבדל בין מכבי של גרשון לזו של בלאט. "מה שפיני אמר רק מוכיח שלא היה לנו את סוג הקשר הנכון. זה רק נותן לי מוטיבציה כשאנשים מפקפקים ביכולות שלי. זה רק מוסיף לאש שלי. פיני לא מדבר עם השחקנים שלו, או לפחות לא איתי. אני הייתי בשנה שעברה בקבוצה ואני לא חושב שהיו לו יחסים קרובים עם אף אחד מהשחקנים בעונה שעברה. זה עושה את זה קשה בעבור השחקנים. אני לא יודע אם פיני גרשון דיבר עם אחרים, אני מעולם לא דיברתי איתו בעונה שעברה".
ופרקינס מפרט: "דיויד מדבר עם השחקנים, יש לו יחסים טובים איתנו. אולי לא תמיד השחקנים אוהבים מה שבלאט אומר להם, אבל הוא כנה וקשוח והשחקנים פשוט יודעים מה מצפים מהם. בשנה שעברה שחקנים לא ידעו מה המאמנים מצפים מהם. באימונים פיני היה אומר מה לעשות והיית צריך לבצע. בלאט, לעומת זאת, יראה לך מה לעשות. פיני היה אומר לך מה לעשות אבל הוא לא היה מלמד אותנו. אולי הוא הרגיש שהוא לא צריך ללמד אותנו. רואים את ההבדלים. אחד ההבדלים הוא שבלאט יותר דורש, יותר בררן ויורד לפרטים הקטנים. פיני לא היה כזה. הם הפכים. פיני אוהב התקפה, דיויד מעדיף טיפה יותר הגנה. וכאמור, דיויד מדבר עם כל השחקנים שלו. אני קיבלתי יותר את תפקיד המנהיג. אני העיניים של דיויד בלאט על המגרש. זה מגיע למצב שדיויד לא אומר לי כלום. לפעמים הוא יודע מתי אני עושה טעות ואיך לתקן, והוא יודע שאני מודע לטעות. בלאט בוטח בי ומאמין בי".
הדברים הרבה יותר ברורים
ערב הגרלת הטופ 16, כשמכבי תל אביב עולה למלחה כפייבוריטית ברורה, פרקינס יכול לעצור שנייה ולהסביר מה הצליח העונה במכבי שבעונה שעברה כשל. "בעונה שעברה היו שחקנים טובים אבל לא שיחקנו טוב כקבוצה", אומר פרקינס. "תמיד טענתי שאין מנהיג בשנה שעברה. אז אולי אתה מנצח משחקים, אבל כשזה מגיע למשחקים החשובים אתה פשוט לא מנצח. היינו זקוקים למנהיג להסתכל עליו ולסמוך עליו ולא היה לנו. עם שחקנים מוכשרים כמו צ'אק, אלן ודיאור, היה סיכוי טוב לעשות דברים טובים, אבל לא ידענו את התפקידים שלנו. אבל השנה זה שונה: יש שחקנים שידברו, כל שחקן יודע את תפקידו, כל אחד יודע להגיד - אתה עושה ככה וההוא עושה ככה".
"הכישלון בעונה שעברה זה שלא מימשנו את הפוטנציאל שלנו, כי היו בקבוצה שחקנים נהדרים. הכישלון בסדרה מול פרטיזן הוא בכך שהם לא היו צריכים לנצח אותנו, אבל הם ניצחו כי שיחקו כמו קבוצה. אנחנו הרבה יותר טובים מפרטיזן של העונה שעברה, ודומים להם השנה ברוח לחימה. העונה יש לנו מנטליות של מנצחים: אנו עולים מול קבוצה לא רק כדי להיראות, אלא לשחק חזק. הרי לא הרבה האמינו בנו בתחילת העונה. בשנה שעברה שחקנים הרגישו שהם לא צריכים להוכיח את עצמם והעונה כן".
"השנה יש חלוקת תפקידים. שחקנים יודעים מה התפקיד שלהם. המשחק יותר מאורגן בכך שיש כמה שחקנים מובילים וששחקנים יודעים למה לצפות. לא צריך לעלות על המגרש ולחשוב: אני צריך לעשות את זה ואת זה? אני יודע מה אני צריך לעשות! באופן אישי אני יודע שגם אם אקלע חמש נקודות או 20 אני אשחק חזק, וההבדל הוא שגם המאמן יודע את זה ולכן אני משחק הרבה. זה עוד הבדל בין העונות. יש לנו חוקים. בלאט בחן אותנו בתחילת העונה ואיבחן מה כל אחד יכול לעשות הכי טוב, ולפי זה נוצרו החוקים".
אל תפספס
האווירה הרבה יותר שמחה
לפי פרקינס, הפילוסופיה של בלאט עובדת טוב יותר גם מבחינה חברתית. "השנה האווירה שמחה יותר. בשנה שעברה היו עליות וירידות חברתיות, אולי בגלל שאנשים הרגישו מתוסכלים, בגלל שהשחקנים ידעו שיש שחקנים נהדרים, אבל הם לא מתחברים ביחד כקבוצה. לא היה לנו גורם שיחבר אותנו כיחידה. והעונה יש את זה. כולם מרגישים קרובים. הרבה יותר. על הפרקט אנחנו משחקים ביחד ונראים מחוברים, באופן דומה כמו לאווירה בינינו בחדר ההלבשה".
פרקינס מביא את צ'אק אידסון כדוגמה. "צ'אק היה בשנה שעברה טוב, אבל השנה יותר כיף לו. אולי בגלל שהוא יודע שהוא יכול לצאת לפרקט ולעשות מה שהוא רוצה. אף אחד לא יכעס עליו. בשנה שעברה הוא לא ידע את זה. שחקנים אחרים רצו את הכדור. אני לא יודע, אולי אנדרסון הפריע לו. אני חושב שהרבה יותר נוח לו השנה. אפשר לראות שצ'אק משחק עם ביטחון בהגנה ובהתקפה. בשנה שעברה אמרתי לו הרבה פעמים: 'למה אתה לא קולע? למה אתה לא יותר אגרסיבי?' ואת זה אמרתי בתור שחקן שהגיע מהספסל. אמרתי לו את זה כי ידעתי מה צ'אק מסוגל לעשות, והשנה אין לי מה להגיד לו דברים כאלו".
- זה משפיע גם עליך.
"בעונה שעברה היה לי ביטחון כשחקן, וגם שיחקתי בדקות מכריעות, אבל העונה לקבוצה יש אולי יותר בטחון בי. הם יודעים מה שאני יכול לעשות, שאשחק חזק, ואם אני עושה השנה טעות זה לא סוף העולם. זה קל יותר עבורי. גם בעונה שעברה שיחקתי טוב, אבל אולי זה נראה פחות טוב כי קבוצתית נראינו פחות טוב. למדתי ביורוליג בעונה שעברה כמה משמעות יש לכל מהלך קטן שאתה עושה וכמה משמעותי הוא יכול להיות למשחק. תמיד הייתי שחקן הגנתי ואני גאה בהגנה שלי. אבי תמיד אמר לי 'לא משנה מה תעשה, הגנה אתה תמיד יכול לעשות'. אני לא אוהב שקולעים עליי. יש לי אינסטינקט למשחק, לפעמים אני מבחין בדברים שקורים על המגרש טוב יותר מאשר שחקנים אחרים, וזה עוזר לי בהגנה. אבל לפעמים זה גם מסבך אותי כי אני חושב שאני רואה משהו שלא קורה ואז זה מסבך אותי . אינסטינקט".
החיבור הרבה יותר מוצלח
- בהרבה קבוצות היית טוב הגנתית, אבל מסיים כקלע מוביל. העונה אתה לא תמיד מסיים כקלע המוביל. זה מפריע לך?
"לפעמים מנהיג צריך לקחת צעד אחורה בשביל הקבוצה. לא אכפה את עצמי על המשחק ודייויד גם לא אוהב שעושים דברים בכוח. זה גם דבר שמאפיין את הקבוצה העונה, אף אחד לא בא ומנסה להיות הכוכב של הקבוצה. יש מספיק קלעים. כשאני לא צריך להיות זה שקולע וכשהקבוצה מציגה משחק קבוצתי, אני יכול להתרכז בדברים אחרים ואני חושב שזה עוזר לי לאבד פחות כדורים".
- כשאתה משחק עם פארגו על המגרש, אתה יותר אוף גארד.
"ג'רמי לא טוב כאוף גארד, הוא אוהב להחזיק את הכדור. ג'רמי יכול לעשות הרבה דברים עם הכדור, ובאמת כשאנחנו משחקים ביחד רוב הזמן הוא זה שמרכז. ככה הוא מעדיף להיות ולי לא אכפת לשחק בעמדה שתיים. לדעתי, ג'רמי לא מקבל מספיק קרדיט מהתקשורת. כבר אחרי ההפסד לקאחה לבורל, גם אני וגם ג'רמי היינו מודעים שאנשים יתהו אם למה אנחנו צריכים לפתוח בחמישייה והאם אנחנו יכולים להוביל קבוצת יורליג. אבל זה רק אתגר אותנו. הסיבה שהפסדנו בויטוריה לא היתה כי לא שיחקנו טוב, אלא כי לא שיחקנו אגרסיביים".
- דייויד החליט ללכת העונה על קבוצה הגנתית מהאימון הראשון, או שזה קרה עם הזמן?
"כשבלאט הגיע לאימונים הדבר ראשון שעשינו זה הגנה וכדרור, והחל מהאימון הראשון העלה את האינטנסיביות שלנו. לא אהבנו את זה בהתחלה, חשבנו זה מרגיז, כי הרבה פעמים הוא עצר ועדיין עוצר את האימון עם תיקונים. זה היה מעצבן בהתחלה, אבל אחרי זמן זה עבד".