בריאנט: "זו האליפות המתוקה והקשה מכולן"

עונת ה-NBA הגיעה הלילה (בין חמישי לשישי) לסיומה, וקשה היה לדרוש סיום דרמטי יותר. בסופו של דבר, אחרי משחק הגנתי, מבולבל ועם הרבה יותר הגנות מהתקפות, ניצחה לוס אנג'לס לייקרס 79:83 את יריבתה המיתולוגית, בוסטון סלטיקס, בדרך ל-3:4 בתום סדרת הגמר, אליפות שניה ברציפות ו-16 במספר בתולדות המועדון. הלייקרס שבו מפיגור בן 13 נקודות, הראו המון אופי והתגברו על ערב קליעה נוראי כדי להוכיח את מה שלמדנו להבין בשלבים רבים של פלייאוף 2010: מדובר בקבוצה הטובה בתבל.

"זו בלי ספק האליפות המתוקה ביותר", אמר בסיום קובי בריאנט, רגע אחרי שהניף את תואר ה-MVP של הסדרה. "זו גם היתה האליפות הכי קשה. רציתי את זה כל כך, ולפעמים, כשרוצים משהו ברמות כאלה, הוא חומק ממך. החברים שלי הרימו אותי", החמיא הסופרטסאר לחבריו לקבוצה, שחיפו על ערב הזוי של 6 מ-24 מהשדה, 23 נקודות ו-15 ריבאונדים של קובי.

במסיבת העיתונאים, עם בנותיו, נטליה וג'יאנה, קובי השתחרר. "שיקרתי לכם", אמר לגדוד העיתונאים, ששמעו אותו ממעיט בחשיבותם של משחקים כאלה ואחרים. "כשאתה בתוך הרגע אתה חייב להדחיק את זה, אבל אתם יודעים שאני תלמיד של המשחק. הכרתי כל סדרה שהלייקרס שיחקו בה, אני מכיר את כל הסדרות של הסלטיקס. אני יודע כל סטטיסטיקה. זה היה הכי חשוב לי בעולם, אבל לא הייתי יכול להתעסק בזה. הייתי חייב להתעסק במשחק".

פיל ג'קסון, שחגג טבעת אליפות 11 בקריירה, נשאל, באופן טבעי, על עתידו, ממש כמו באליפות הקודמת, לפני שנה בדיוק. "יש לי כמה בעיות בריאותיות לטפל בהן, אני צריך להחליט כמה רחוק אני רוצה להמשיך את זה", אמר המאמן המעוטר בכל הזמנים עם תום המשחק. ג'קסון נשאל האם על הפרק נמצאת רק פרישה, או שמא ישקול מעבר למועדון אחר, ואמר: "עדיין לא שמעתי שום דבר, כך שאני לא יכול להתייחס לאופציה כזו. אקבל החלטה בתוך שבוע". לכשנשאל קובי בריאנט בנוגע לעתידו של מאמנו, אמר ה-MVP: "הוא יודע כמה אני רוצה אותו חזרה".

אחד הגיבורים הגדולים של הלייקרס הלילה היה לא אחר מרון ארטסט. הסמול פורוורד המפוקפק שהגיע בתחילת העונה מיוסטון במקום טרבור אריזה ביטל הלילה את כל סימני השאלה שהתעקשו לרחף סביבו על בסיס קבע: הוא לא התפוצץ, לא התפרץ, לא היכה אוהדים, שחקנים או אנשי תקשורת. לא, רון ארטסט פשוט שמר נפלא, ועל הדרך תפר 20 נקודות - כל אחד חשובה יותר מקודמותה. "הוא היה ה-MVP שלנו", החמיא הזן מאסטר לרון-רון. "הוא הביא חיים לקבוצה שלנו, הביא חיים לקהל".

חתן השמחה עצמו היה שמח, וזה יהיה אנדרסטיימנט גדול. עם תום המשחק ארטסט פשוט צהל, וצעק דברים לא לגמרי ברורים לכל מיני כיוונים. "מדהים, זה מדהים", אמר, אחרי שלוק נוסף של שמפניה. "בכיתי לפני המשחק, ועכשיו, אחרי שניצחנו, אני לא בוכה. כמה דפוק זה?" שאל רון-רון ברטוריות, ועבר למסיבת עיתונאים בלתי נשכחת, בה, כך היה זה נדמה, דאג לכלול את כל משפחתו המורחבת, במהלכה הוסיף: "אני חייב להודות לפיל, לקובי ולצ'אנס שהלייקרס נתנו לי".

וכן, כמעט כמו בכל אליפות של הלייקרס, יש גם את דרק פישר. הרכז הבלתי נגמר היה הלייקר היחיד שקלע הלילה יותר מ-50 אחוז מהשדה, ושלשה טיפוסית ומופלאה שלו קירבה את הלייקרס צעד אחד נוסף אל עבר הטבעת. "למדנו מהאכזבה, התסכול והכעס של הפסד הסדרה ההיא", אמר פישר הנרגש, בהתייחסו לגמר 2008. כשקובי בריאנט נשאל לדעתו בנוגע לרכז בן ה-35, אמר: "אין מספיק מילים שיעזרו לי לתאר כיצד אני מרגיש כלפיו".

פאו גאסול, ה-MVP האמיתי של המשחק הלילה, הוסיף: "זה מאוד מתוק לזכות באליפות, אבל זה בהחלט מוסיף כשאתה מנצח את בוסטון. בהתחשב ביריבות, בהיסטוריה ובהיסטוריה הפרטית שלנו, זה מרגיש טוב לזכות. גדלנו כקבוצה, גדלנו כשחקנים, וראו את זה. לזכות בשתי אליפויות רצופות - זה דבר די קשה לעשות".