נושאת הדגל

אחת מהקלישאות השחוקות ביותר בעולם הספורט אומרת שקשה מאוד לנצח את אותו היריב פעמיים תוך שבוע. לפני שבועיים וחצי היה נדמה ששחר פאר נופלת חזק לתוך הקלישאה, כשבסיבוב השני של טורניר רומא נקלעה לפיגור 6:2, 5:1 מול פולונה הרצוג הסלובנית המבטיחה בת ה-19, אותה ניצחה בדיוק שבוע לפני כן בסיבוב הראשון של טורניר שטוטגרט. אך פאר מצאה את הכוחות, ביצעה קאמבק בלתי ייאמן וזכתה בשישה משחקונים ברציפות בדרך ל-5:7 במערכה השנייה. במערכה השלישית והקובעת שום דבר כבר לא יכול היה לעצור את הישראלית, שריחפה על גלי המומנטום האדיר ל-3:6 ולשמינית הגמר.

דומה שאם היה צורך לערוך סיכום ביניים לקריירה של פאר, שבסך הכל חגגה יום הולדת 23 לפני שלושה שבועות (ב-1 במאי, כמה סמלי), הניצחון על הרצוג הוא תמצית מוצלחת מאוד לכך. אמנם קשה לערוך השוואה בין ענפי ספורט, אך חשוב להבין שמדובר ביציאה ממצב של שתי רגליים בקבר עבור כל טניסאי. כשמדובר בענף ספורט יחידני, רק למי שיש רצון אדיר, עיקשות ובעיקר רוח לחימה לא נגמרת, שפועמים בפאר מאז יומה הראשון בסבב וביתר שאת בחודשים האחרונים, יש סיכוי לצאת ממצבים כאלה. מי שרוצה דוגמה בולטת לתפקוד במצבי לחץ, מוזמן להסתכל בטניסאי הגדול בהיסטוריה רוג'ר פדרר ובחבטה שפספס מול רפאל נדאל בגמר מדריד.

גם פאר עצמה דיברה לאחרונה על התכונה הזו: "אני מנסה כמה שפחות להגיע למצבים האלה, אבל אם אני כבר שם אז אני בהחלט מרגישה שיש לי יתרון על פני שחקניות אחרות, שנשברות מהר ומורידות את הראש. לשמחתי, בורכתי במשהו שהרבה שחקנים ושחקניות היו רוצים שיהיה להם". כל התכונות הכל כך לא ישראליות האלה הפכו את פאר למרואיינת מבוקשת בעולם (שני ראיונות ב"ניו יורק טיימס" וב"גרדיאן" נערכו איתה רק בשבועיים האחרונים) וליריבה שאף טניסאית בעולם לא רוצה לראות מולה על לוח ההגרלות בסבב. אך הדבר החשוב והגדול מכולם, הוא שבמצב העניינים הנוכחי, מדובר ללא ספק בספורטאית הגדולה בישראל כיום ועם הזמן, השיפור והעלייה ההדרגתית בדירוג גם לאחת הגדולות בהיסטוריה של המדינה.

"אני לא יכולה לדמיין את עצמי משחקת טוב כמו שחר תחת הנסיבות אליהן נקלעה. אני חייבת לברך אותה ולהחמיא לה על זה. היא ממש אמיצה. אני לא חושבת שיש עוד טניסאית בסבב שמסוגלת לעשות מה שהיא עושה". זה מה שאמרה ונוס וויליאמס לאחר שניצחה את פאר בחצי גמר טורניר דובאי השנה. המדורגת 2 בעולם כמובן התייחסה למעגל האבטחה העצום שהקיף את הישראלית במדינה הערבית, שנחשפה לחיסולו של בכיר החמאס מחמוד אל מבחוח, שיוחס למוסד הישראלי, רק שלושה שבועות לפני כן. כזכור, פאר נכנסה השנה לטורניר המדובר לאחר שבשנה שעברה לא קיבלה ויזה לדובאי ונאלצה לצאת לחופשה מאולצת ולא מתוכננת, שפגעה בה מאוד. אותו אירוע לא נעים, שכזכור עלה למארגני הטורניר ב-300 אלף דולר קנס ובפרישת אנדי רודיק מטורניר הגברים המקביל, גרמה השנה לנשיאת ה-WTA סטייסי אלסטר להודיע למארגנים: או ששחר תשחק, או שלא יהיה טורניר. עד כדי כך משמעותה של פאר בסבב גדולה.

מאז פתחה אותו טורניר בשטוטגרט, בו נעצרה רק בחצי הגמר על ידי ז'סטין הנין, פאר השתתפה בשני טורנירי חימר נוספים, שחשיבותם פחותה רק מתחרויות הגרנד סלאם: רומא, שם הודחה על ידי ונוס וויליאמס בשמינית הגמר ומדריד, שם הגיעה עד חצי הגמר בו הפסידה שוב לאמריקאית. קשה לקבוע האם היא בכושר הטוב בקריירה שלה, אבל מה שברור הוא שיש שיפור גדול מאוד בנקודות התורפה שהיו לה. חבטות ההגשה נכנסות באחוזים גבוהים יותר מבעבר והמהירות שלהן השתפרה מעט, הווינרים שלה מגיעים פתאום גם מהפור הנד ולא רק מהבק הנד ולאורך הקו. גם רמת האגרסיביות עלתה ופאר לא מהססת לבקר גם ברשת מדי פעם, בהצלחה גדולה בהרבה מבעבר, שיפור שצריך לייחס לעובדה שהתחילה להשתתף גם בטורנירי הזוגות בסבב.

ציפי אובזילר, שפרשה באוגוסט אשתקד והספיקה לשתף פעולה עם פאר בעיקר בנבחרת הפדרציה, קובעת: "אין לי שום ספק ששחר היא כרגע הספורטאית המובילה בישראל", היא אומרת, "אנשים לא יכולים כל כך להבין מה זה לשחק משחק אחרי משחק ויום אחרי יום מול שחקניות ברמות הכי גבוהות בעולם. זו רמת אינטנסיביות שרק מי שבאמת נמצא בטופ העולמי יכול להבין וגם להתמודד איתה, הן מנטלית והן פיזית ומקצועית".

עודד יעקב, שהיה מאמנה האישי של פאר מתחילת הקריירה ועד שנת 2006 וגם קפטן נבחרת הפדרציה, נשמע קצת יותר זהיר: "אני לא יודע ולא רוצה להיכנס להגדרות של האם היא הספורטאית הכי גדולה בארץ, אבל מה שאני כן יודע זה שמדובר בספורטאית ענקית, ספורטאית על שנמצאת בטופ העולמי במה שהיא עושה", הוא אומר ומציין את הקשיים שעוברים שחקני הטניס כדי להדגיש את גודל ההישג של פאר: "קודם כל העונה של הטניסאים מאוד ארוכה, זה 30 שבועות שאתה כל הזמן נמצא בדרכים, אין לך את העוגן שלך, היציבות, הבית והבסיס לחזור אליו. זה סוג של חיים מאוד מתישים. עונת הטניס היא גם מאוד קשה מבחינה פיזית מפני שמשחקים יום אחרי יום, בניגוד לענפים אחרים כמו כדורסל וכדורגל. זו עונה שלא נגמרת ודורשת עומס עצום על הגוף ובמיוחד על הראש והנפש. טניס הוא ענף קשה מאוד להסתגלות, מעטים מצליחים לעמוד בדרישות האלה".

נקודה נוספת שראויה לציון אצל פאר היא ההסתגלות המצוינת שלה למשטח החימר, שתמיד נחשב לעקב אכילס של הטניסאי הישראלי, שכמעט ולא נחשף אליו עד גיל מבוגר. "מגיל צעיר שחר נחשפה למגרשי החימר ולמדה לעבוד נכון עם הרגליים", אומרת אובזילר, "מה שהטניסאי הישראלי לומד רק בגיל 20, היא עשתה כבר כשהייתה ילדה והיום היא קוצרת את הפירות". גם יעקב מנתח את ההצלחה של פאר על החימר: "לאורך כל הקריירה היא עשתה הישגים טובים על חימר בזכות זה שהיא שחקנית מאוד אתלטית ויחד עם זאת, היא תמיד סימנה את החימר ועבדה במשטח הזה הרבה מראש. אני גם זוכר את זה מהתקופה שאימנתי אותה".

מאז טורניר דובאי (כולל), שנערך לפני שלושה חודשים, ניצחה פאר לא פחות מעשר שחקניות בטופ 30. אין ספק שמדובר בנתון מרשים, אך סטטיסטיקה לא פחות חשובה מראה שהישראלית לא הפסידה לאף שחקנית שמדורגת מתחתיה, פרט להנין בשטוטגרט, אך הדירוג של הבלגית משקר עקב העובדה שרק בינואר חזרה מפרישה של שנה וחצי. אין ספק שהיציבות הזו היא הגורם המשמעותי ביותר בחזרה של פאר ל-20 הראשונות בעולם ויותר חשוב מזה, ליציאה שלה מהמשבר בו הייתה בשנה שעברה, במהלכה ירדה עד למקום ה-68 בעולם, 49 מקומות מתחת לדירוג הנוכחי שלה. בתקופה הקשה שלה, נאלצה פאר לנדוד לטורנירים קטנים במקומות נידחים כדי להתקדם בחזרה בדירוג ולחזור לטורנירים הגדולים. פרט לכך, נאלצה פאר לספוג קיתונות של ביקורת ובפעם הראשונה בקריירה הקצרה אך העשירה שלה, להתמודד עם מצב חדש ולא נעים שנקרא משבר.

"בוא לא נשכח שהיא חזרה ל-20 הראשונות אחרי תקופה ארוכה", מתייחסת אובזילר למשבר של פאר, "עצם זה שהיא המשיכה להאמין ולעבוד הכי קשה שהיא יכולה גם בתקופות פחות טובות, זה רק מעצים את ההישג שלה. לכל אחת יש נפילות, גם לאחיות וויליאמס, לנדאל ולפדרר. החוכמה היא לדעת לצאת מתקופה קשה ואת זה שחר עשתה בצורה הכי טובה שיש. אני לא רואה אותה משחקת היום בטורנירים קטנים, אבל כל טניסאי או בכלל ספורטאי צריך לדעת מתי ואיך לקחת צעד אחד אחורה כדי לחזור בעתיד לקדמת הבמה". אובזילר מצביעה על תכונה נוספת שמאפיינת את פאר: "לשחר יש איזה דרייב מיוחד בטורנירים הגדולים ומול היריבות הכי חזקות בעולם. הסביבה הזו מוציאה ממנה את הכי טוב שאפשר. אנה סמשנובה למשל הייתה בדיוק ההפך. למרות כמה הישגים גדולים בגרנד סלאמים (פעמיים שמינית גמר ברולאן גארוס, ר.פ), היא תמיד הייתה מקבלת כאב ראש ורוצה הביתה רק כשהייתה מגיעה לטורנירים הגדולים".

גם יעקב מסכים שפאר חזרה לעצמה ובגדול: "שחר ניחנה ברוח לחימה ובאופי חזק ובזה היא אחת הגדולות בעולם. זה הנשק שלה, מה שיוצר את יכולת ההרתעה שלה ומאיים על היריבות שלה. אבל כאן זה לא נגמר ומשברון כמו שהיא עברה, לימד אותה הרבה מבחינה מנטלית וברמה האישית. היא למדה איך להתמודד עם דברים קשים שזה דבר חשוב מאוד".

מה שעומד לפאר כרועץ הוא המאזן הגרוע מול הטניסאיות הגדולות באמת: ונוס וסרינה וויליאמס ושתי הבלגיות, ז'סטין הנין וקים קלייסטרס. את הארבע הללו לא הצליחה פאר לנצח ב-13 מפגשים, בהם זכתה במערכה אחת בלבד (דווקא מול סרינה). נדמה שמה שיהפוך אותה גם לשחקנית טופ 10 לגיטימית יהיה ניצחון על אחת מארבע הטניסאיות הללו. הרולאן גארוס, שעומד בפתח, הוא בדיוק הזמן להתחיל. גם יעקב מאמין שלא ירחק היום: "ארבע השחקניות האלה נמצאות ברמה בפני עצמה. זה הקצה של השפיץ. יש להן גנטיקה ונשקים אחרים מבחינה טכנית ופיזית, ולכן הן נמצאות רמה מעל כולן. יכול להיות גם שאצל שחר זה משהו שמגיע במדרגות והיא עוד לא מצאה את היתרונות שלה במאץ' אפ מול השחקניות האלה. אני מאמין שבסוף היא תצליח לפצח גם את זה".

אובזילר נותנת את הזווית שלה לעניין, כאחת שהפסידה בעצמה שלוש פעמים לטניסאיות האלה: "הבעיה של שחר מולן לא קשורה לעניין מנטאלי, זה בגלל שלארבע האלה יש סגנון משחק שונה משאר הבנות. יש להן גם ניסיון עשיר מאוד, כולן עם אינספור תארי גרנד סלאם וזו עדיין רמה אחרת. אבל אני בטוחה שככל שייצא לה לשחק נגדן, בסוף היא תמצא את הדרך לנצח".