רכבת שדים

הקרב המסקרן בקלאוסורה 2010 על תואר האלופה, רגע לפני גביע העולם, מביא את הפרשנים בארגנטינה לעסוק רבות בשאלה מי תהיה המאושרת. לאחרונה נוצר הרושם כאילו אינדפנדיינטה, אחת מארבע מתמודדות, הגיעה עד הלום הרבה בזכות אלילת המזל, שעובדת שעות נוספות עבורה - שערים מקריים, טעויות שיפוט, קהל תומך ושאר גורמים מחוץ למגרש. כשנשאל לאחרונה מאמן הקבוצה אמריקו 'טולו' גאז'גו לפשר העניין, השיב לכך בצורה ראויה – בבדיחות הדעת – כשענה: "איך אפשר לומר שיש לנו מזל כשפוקדות אותנו פציעות רבות של שחקני מפתח? בכל בוקר אני מתעורר כבר ב-6 מחשש לפציעה של שחקן נוסף".

אחרי למעלה משבע שנים ו-14 טורנירים שלא זכו בתואר, אוהדי אינדפנדיינטה מתהלכים בעת האחרונה על קצות האצבעות כדי לא לשבור חלילה את האמונה. אחרי 16 מחזורים, הצליחה הקבוצה מהאבז'נדה להתגבר על לא מעט מכשולים, פציעות בעיקר, והיא ניצבת במקום הרביעי רק שתי נקודות מהמוליכה אסטודיאנטס. העדנה לה זוכה הקבוצה מגיעה בינתיים מהניצחון בדרבי הגדול של אבז'נדה, 0:1, על היריבה השנואה ראסינג קלוב, שעוברת מצידה עונה רעה למרות מסע רכש גדול. אליפות, במידה רבה, תשלים דאבל נהדר מבחינתם של השדים האדומים.

אינדפנדיינטה, שנמנית על חמש הגדולות של ארגנטינה, מקווה סופסוף לשבור את הקרח. ניהול קלוקל, חובות כבדים ומכירת כוכבים טרם זמנם (עוד לפני שהספיקו לתרום הרבה למועדון) הם חלק מהסיבות לשקיעתה של האימפריה בעשורים האחרונים. הקבוצה שמחזיקה בשיא הזכיות בגביע הליברטדורס (7 – בין השנים 64' ל-84', ארבע מתוכן רצופות, 72-75') מצילה העונה, ולו במקצת את כבוד הגדולות. בשנים האחרונות זה כבר הפך לשגרה שקבוצות העילית במדינה רחוקות מלהתמודד על התואר. בוקה ג'וניורס וריבר פלייט מדשדשות מאחור, כשגם שלוש האחרות - אינדפנדיינטה, ראסינג וסן לורנצו – לא מרבות להילחם בצמרת. זה לא רק מקרי ואירוני שבטורניר זה ארבעתן מדורגות בחלק התחתון של הטבלה.

טולו גאז'גו, איש קשוח, מפויס וטוב לב, שחגג לפני כשבוע את יום הולדתו ה-55, הוא האיש שפתח את המעגל ומופקד כעת גם על סגירתו. גאז'גו הוביל את הקבוצה לתואר הקודם והאחרון שלה באפרטורה 2002, ושב אליה לפני הטורניר האחרון, במרץ 2009, כדי להפיח בה תקווה חדשה לעתיד טוב יותר. שחקן נבחרת ארגנטינה לשעבר, שזכה עימה במונדיאל 1978, הוא אדם שקנאי להצלחה. גאז'גו מוכר כלוחם שעשוי ללא חת, 'לא לוותר' - הוא המוטו שמוביל אותו בחיים.

"לטעון שהקבוצה של גאז'גו מנצחת הרבה בגלל מזל, זה להפחית רבות מהיכולת שלו להוליך קבוצות בצורה נבונה ומחוכמת הכדורגל הרבה שיש לו", טען הפרשן פרננדו גורוביץ'. "יש לו הרבה מעלות כמאמן, לא פלא שהוא זכה בתארים רבים. הוא מנצח מלידה, אדם שמרוכז במה שהוא עושה ואחד שיורד לפרטים, עד להכי קטן שבהם".

נקודת התפנית העונה חלה אצל אינדפנדיינטה חלה במחזור ה-15. לפני המשחק עמדה הקבוצה האדומה בפני משבר - רצף של שני הפסדים, האחרון שבהם בבית, 1:0 לסן לורנצו. גאז'גו לקח את האשמה עליו כשהודה לאחר ההפסד לסנלו שהוא לא גרם לזעזוע רציני מספיק בקרב השחקנים לאחר ההפסד הראשון מבין השניים (הראשון - 2:1 לחימנסיה בלה פלאטה). חלק קטן מאוהדי הקבוצה, הידועים בזיקתם החזקה אליה, התקשו לשאת זאת. קבוצה של כ-40 עד 60 מהם גידפה את השחקנים והמאמן לאחר ההפסד השני.

אלא שקולם של האוהדים השפויים של הקבוצה גבר, ורבים מהם הביעו אכזבה על הקומץ שסרח. משלחת בת שלושה אוהדים הגיעה למתחם האימונים ובידה מכתב. "אנחנו מייחלים לשינוי מן הקצה אל הקצה", כתבו האוהדים לשחקנים. "נמשיך לתת לכם את כל התמיכה, עם זאת אסור לנו להפסיד בבית. אי אפשר להיות מובכים שוב". הקהל אף הודה לשחקנים על המאמץ העילאי שהם משקיעים למען הקבוצה וטענו שביחד הכול אפשרי. השחקנים והצוות המקצועי, נרגשים מהתמיכה הגורפת של הקהל בהם, צילמו קלטת וידאו בה הודו לאוהדים על התמיכה חרף שני ההפסדים הרצופים.

שיתוף הפעולה מצד שני הגורמים הביא את השחקנים להילחם, כמו שגאז'גו לימד אותם. וולטר אסבדו, שנפצע והושבת לתקופה של שלושה שבועות, לא יכול היה לשאת את המחשבה שהוא לא יעמוד לצד חבריו במשחק הבא. למרות שהצטווה לנוח, החליט אסבדו ש-10 ימים הספיקו לו כדי להבריא. הקשר נתן אור ירוק למאמנו, בניגוד לעצת הרופאים, שטענו שהוא עלול להחמיר את פציעתו. "לא הייתי בריא ב-100 אחוז, אבל הבנתי שזה רגע שאני חייב לקחת בו סיכון, הייתי חייב לשחק נגד בנפילד. זה היה שווה את זה", אמר אסבדו אחר כך.

ואכן, ההערכה ההדדית בין השחקנים לאוהדים השתלמה. אינדפנדיינטה עצרה את המפולת הקטנה בעזרת 1:3 (עם שער ענק של ליאנדרו גרסיאן מחצי מגרש - ראו לינק מצורף) על אלופת האפרטורה בחוץ. אינדפנדיינטה חזרה למרוץ, והיא ניצבת עם כוחות מחודשים. "ניצחנו קבוצה טובה מאוד", אמר גאז'גו, "מגיע לקבוצה שלי לזכות באליפות". משחקה הבא אחרי בנפילד נערך מול הורקאן (0:0) ואוהדי השדים פלשו אליו. כל 7,900 הכרטיסים שהוקצו לקהל האדום נחטפו במהרה, כשהורקאן העבירה להם 1,500 נוספים. לשם השוואה, בוקה, הקבוצה האהודה ביותר בארגנטינה, הביאה העונה למשחק החוץ שלה בהורקאן (באפרטורה 2009) רק 7,000.

העונה מסתמך גאז'גו לא מעט על שחקנים תוצרת חוץ, אחד מהם מלך השערים של הקבוצה עד כה, אנדרס סילברה, עם שבעה. סילברה, 32, מביא עימו הרבה ניסיון וחווה פריחה מחודשת באינדפנדיינטה אחרי שלוש שנים בסן לורנצו. "אחרי התקופה שלי בסנלו כבר חשבתי לעזוב, לפרוש מכדורגל", חשף החלוץ לאחרונה. "האווירה בקרב הקבוצה הייתה רעה מאוד, כולם התאכזרו אחד לשני ולא היה נעים להגיע לאימונים ולמשחקים, היו הרבה מאוד קונפליקטים. למזלי, הקשבתי למשפחה שלי, לחברים שלי ולסוכן שלי. הם גרמו לי להבין שאני עדיין יכול לעשות משהו ולתרום. ועוד לחשוב שממש חשבתי על פרישה מכדורגל".

אבל כמובן שלא רק שחקני חוץ מאיישים את ההרכב הראשון של הקבוצה. אינדפנדיינטה מתפארת במחלקת נוער משובחת בעלת פס ייצור שחקנים נהדרים. השם החם הכי גדול שיצא בשנים האחרונות מהאזור האדום של אבז'נדה הוא כמובן קון אגוארו, כשהעונה שחקני הבית שמככבים במדים האדומים נמנים בעיקר על החלק האחורי; השוער אדריאן גאבריני, 24, והבלם לאונל גליאנו, 19. "הרבה נקודות בטורניר הזה שייכות לגאבריני", אמר גאז'גו על השוער הראשון שלו. צמד השחקנים כבר מחוזר על ידי מספר קבוצות איטלקיות.

"לאחרונה שיחקנו כדורגל רע ועדיין הצלחנו לקחת נקודות, אז תארו לכם מה יקרה אם נשחק כדורגל טוב", אמר גאז'גו. גם המאמן האדום יודע שלא נותר עוד הרבה עד קו הסיום, 270 דקות (ללא משחק אליפות). כשנותרו שלושה מחזורים לסיום, אינדפנדיינטה עוד יכולה לזכות באליפות. עם מאמץ עילאי אחרון, לא דבר שהשחקנים של גאז'גו כבר לא למדו ממנו לעשות, הם מסוגלים להניף תואר. כולם שם כבר רוצים לסגור את המעגל השחור של האימפריה האדומה ולפתוח עידן חדש, טוב יותר.