על פי הסיפור המפורסם, ערב משחקם השלישי בשלב הבתים של מונדיאל 1958, אחרי שניצחו 0:3 את אוסטריה וסיימו ב-0:0 עם אנגליה, ניגשו שחקני נבחרת ברזיל, בליני, נילטון סנטוס ודידי, למאמנם ויסנטה פאולה וסיפרו לו על החשש שלהם לקראת המשחק הקרב ובא נגד ברית המועצות, שנחשבה לפייבוריטית לזכייה. השלושה ביקשו מהמאמן לערוך שלושה שינויים בהרכב והוא שמע, האזין, והתלבט.
לפאולה לא היה את המוניטין של פלאביו קוסטה וזזה מוריירה, שאימנו בשני המונדיאלים שקדמו לזה שנערך בשבדיה, אבל הוא הצטיין הרבה יותר מהם ביכולות חברתיות ומנטליות. המאמן עב הכרס נהג לשתף אנשים אחרים בלבטיו וידע להקשיב. לכן הוא לא הרגיש פחיתות כבוד לקבל את עצתם של שחקני הנבחרת שלו לקראת המפגש עם הסובייטים המאיימים ואכן ביצע שלושה חילופים: ג'ואל, דינו ומאזולה ירדו לספסל, זיטו, גארינצ'ה ופלה פתחו בהרכב לראשונה בטורניר. שלושתם לא יצאו ממנו עד שהאליפות הסתיימה וברזיל זכתה בגביע על שם ז'יל רימה לראשונה בהיסטוריה.
מונדיאל 1958 יהיה רשום לעד על שמם של ואווה, גרינצ'ה וחבריהם ובמיוחד על שמו פלה, אבל מחוץ לברזיל מעטים מכירים את ההשפעה שהייתה לאיש על הקווים, בודדים יודעים מה שמו. אלא שההיסטוריה מספרת שאחרי האכזבה הבלתי נשכחת במונדיאל הביתי ב-1950 וההדחה כבר ברבע גמר הטורניר הבא שנערך ב-1954, ויסנטה פאולה היה האיש הנכון, בזמן ובמקומות הנכונים כדי לתת את הערך המוסף לכשרון שתמיד היה קיים באימפריה הדרום אמריקאית. הערך הזה היה האלמנט הפסיכולוגי.
"פאולה ידע להתמודד עם גארינצ'ה וזה נתן לו המון קרדיט בברזיל. הוא ידע איך להסתדר עם השחקנים והם הביאו גביע באירופה, שזה דבר נדיר", מספר סלבה ברזילאי על יחסיו של המאמן עם שחקניו, "העריכו אותו ומעריכים אותו מאוד עד היום בגלל הדברים האלו, שהוא ניצח בחוץ, שהוא הביא את פלה בגיל 17".
החשש הגדול
ויסנטה פאולה היה אדם עגלגל, "איש מאוד שמן, בדיוק ההפך מאיך שספורטאי או אפילו מאמן צריך להיראות. הוא אהב לאכול, אהב לשתות", כפי שמספר עליו סלבה. לדמות המשעשעת משהו שלו תוסיפו גם פסקי זמן לטובת תנומות שהוא היה נוהג לקחת במהלך אימונים. אבל כשהדברים הגיעו לקו פרשת המים, הוא הוכיח כמה הוא רצינות גלומה בו כשנלחם בחירוף נפש כדי להשיג את מבוקשו.
כך קרה שבאחד ממשחקי האימון האחרונים של הנבחרת לפני יציאתה לשבדיה, נגד קורינתיאנס, פלה בן ה-17 נפצע. הצוות הרפואי של הסלסאו בישר למאמן שהילד לא יוכל להחלים בזמן, אבל הוא התעקש, ערך שיחות עם נשיא ההתאחדות ז'ואאו הבלאנש, ולבסוף הטיס את הפלא לסקנדינביה. עד היום יש מי שמאמינים שפאולה שיתף את פלה (וגם את גארינצ'ה) רק החל מהמשחק השלישי נגד ברית המועצות כדי לא לחשוף את הנשק הסודי לפני המבחן הגדול הראשון.
בחזרה לימי טרום המונדיאל - ערב הטורניר פורסמה במגזין המפורסם "פראנס פוטבול" כתבה שטענה שלברזילאים יש כמעט את כל מה שדרוש לזכייה במונדיאל, הכל מלבד יכולת מנטאלית. אחרי אכזבת 1950 והכשלון ב-1954, אפילו במדינה הדרום אמריקאית היו שאיבדו את האמונה ביכולת של הסלסאו לזכות בתואר העולמי והצוות המקצועי חשש שזה יחלחל לשחקנים.
ב-1957 נפגש ז'ואאו הבלאנש, שעמד להיבחר לנשיאות ההתאחדות הברזילאית, עם פאולו מצ'אדו דה קרבאליו, איש עסקים מצליח שעמד במשך שנים לא מעטות בראש קבוצת סאו פאולו. "אני רוצה נבחרת מנצחת, נבחרת שתשכיח את 1950", אמר הבלאנש. אחרי שפאולה מונה, הוא החל לעבוד על התכנית ביחד עם מצ'אדו שלמעשה שימש כראש הנבחרת.
ההוראות החדשות
לראשונה בהיסטוריה של הכדורגל הברזילאי, החליטו ראש הנבחרת מצ'אדו והמאמן פאולה, לכלול במשלחת למונדיאל תזונאי, פסיכולוג, מעסים ואפילו רופא שיניים. בנוסף, השחקנים שהוזמנו לטורניר עברו עוד לפני כן פגישה אישית עם פאולה, מצ'אדו, רופא הנבחרת הילטון גוסלינג, והפסיכולוג ז'ואאו קבליירס, שבין יתר מבחני האישיות הורו לשחקנים לצייר על פיסת נייר את הרגשות שלהם.
"זה היה מאוד לא מקובל בברזיל, אבל הם העתיקו כמה דברים מאירופה, מריאל מדריד במיוחד", מספר סלבה, אבל זה לא נגמר שם. כשהנבחרת הגיעה למחנה שלה, בכפר הינדאס שבסביבת העיר גטבורג, פאולה חילק לשחקנים רשימה עם 40 דברים שאסור להם לעשות, ושכללה עישון, שיחות עם התקשורת מחוץ לשעות שהוקדשו לה ואפילו חבישת כובעים. בנוסף, כל הנשים בצוות בית המלון בו השתכנו הברזילאים, הוחלפו בגברים כדי לא ליצור הסחות דעת.
למרות המגבלות שהיום נראות לנו הגיוניות, אבל שהיו חדשניות לחלוטין בכל הנוגע לברזיל, שחקני הסלסאו כיבדו את מאמנם והבינו שהוא פועל לטובת הנבחרת. כך היה גם בחלק המקצועי. "פאולה שיחק עם ואווה כחלוץ ועם גרינצ'ה ומריו זגאלו כקיצוניים. הראשון היה דריבליסט גדול והשני שחקן שעובד בלי סוף" מסביר סלבה, "היו לו שחקנים מהטופ של הכדורגל העולמי והוא אימץ שיטה שתתאים להם".
בד בבד פאולה לא הפסיק להילחם על פלה, גם כשאחרי שהחליט להרכיב אותו במשחק נגד ברית המועצות, רופא הנבחרת, ד"ר גוסלינג, ייעץ לו לא לשתף את הנער בגלל שהוא עדיין צעיר ולא הגיע לשיא התפתחותו. אלא שפאולה השיב לו: "יכול להיות שאתה צודק, אבל העניין הוא שאתה לא מבין שום דבר בכדורגל. אם הברך שלו בריאה, הוא ישחק".
פלה, שכבש שישה שערים בארבעה משחקים, וגארינצ'ה, שבעצמו זכה לאמון גדול מפאולה, החזירו למאמן עם זכייה בגביע העולמי. ברזיל מעולם לא הפסידה משחק בו השניים שיחקו במדיה ביחד, ועל יריית הפתיחה של 12 שנים חלומיות שהגיעו לאחר מכן, אחראי המאמן במונדיאל 1958. פאולה חזר לאמן את נבחרת ברזיל במונדיאל 1966 ורשם הצלחה פחותה בהרבה, אבל כפי שאמר סלבה: "יש לו את הגביע העולמי הראשון שלנו וזה מקנה לו מקום של כבוד גדול עד היום בברזיל".
