אזרחים סוג ב'

הרבה תקדימים היסטוריים קבעה הקיץ נבחרת ישראל בכדורסל. אחד מהם נוגע למכבי תל אביב: לראשונה בתולדותיה סיימה הנבחרת קמפיין כאשר אין נציג לאימפריה המקומית בין ארבעת קלעיה המובילים. ליאור אליהו, טל בורשטיין, יותם הלפרין ועידו קוז'יקרו הובילו את הנבחרת בפולין. נציגי האלופה הנצחית שימשו רק ניצבים.

גל מקל הופיע רק בערב הראשון; רביב לימונד וגיא פניני הגיעו על תקן סטטיסטים; ליניב גרין היה מדובר בקמפיין הגרוע בכל הזמנים. זו הייתה אינדיקציה מצוינת באשר לאיכותו של הצוות הישראלי שגיבשה העונה מכבי. כך שאין זה פלא שבכיר במערכת מודה כי "כנראה שמדובר בסגל הישראלי החלש ביותר שהיה בקבוצה".

לאורך הקיץ נלחמו אנשי הצוות המקצועי על המשך דרכו של טל בורשטיין, לשווא; בתוספת האובדן של ליאור אליהו ועומרי כספי, מדובר במכה קשה עבור המועדון. אולי גם זה קורה בפעם הראשונה – במהלך קיץ אחד מאבדת מכבי "שלושה אייקונים", כפי שמגדיר אותם מקורב למערכת, ואוספת חבורת ישראלים המורכבת מכוכבים מזדקנים וצעירים חסרי-ניסיון ברמת היורוליג. "קח את הישראלים של מכבי ותשווה למכבי חיפה או לכל קבוצה אחרת – האם אתה רואה יתרון יחסי?", ממשיך אותו מקורב. "מכבי אולי התחזקה בזרים, אבל נחלשה מאוד בישראלים. אם השחקנים הללו היו משחקים בגליל או בחולון, אף אחד לא היה מרים גבה".

המשמעויות המקצועיות יהיו נרחבות, ויצרו תקדימים נוספים. מכבי תבנה קבוצה נפרדת ליורוליג ולליגת העל, בה חל גם העונה החוק הרוסי. "היינו רוצים למצוא ישראלי שיוכל לפתוח גם ביורוליג וגם בליגה, אבל אנחנו עדיין צריכים למצוא אותו", מסבירים במכבי. האם למישהו מהישראלים יש סיכוי לבלוט ביורוליג בכל זאת? מי מהם ינצל את החוק הרוסי ויזכה לדקות ארוכות בזירה המקומית? ומי יישכח על הספסל? לפניכם תחזית אישית של כל אחד מהישראלים של מכבי – החל מדרק שארפ, שייפתח את עונתו ה-14 במועדון, ועד מקל ופניני החדשים.

שער היורוליג: אף שגם בגמר הפיינל פור האחרון זינק מקצה הספסל כדי להציל את המולדת, אשתקד כבר תפקד שארפ קשישא כמנטור יותר מאשר ככדורסלן. בעונה הקרובה, עונתו ה-14 במדי הקבוצה, צפוי המתאזרח להשלים את הטרנספורמציה ולהפוך לנספח של ממש בצוות המקצועי. בעונה שעברה ירד לראשונה בקריירה לממוצע דקות חד-ספרתי ביורוליג, ובעונה הקרובה, אלא אם יקרו תקלות של ממש, יזכה רק להופעות מזדמנות. הרגליים כבר פחות חזקות, גם היד קצת רועדת (31% בלבד מחוץ לקשת בעונה שעברה ביורוליג), והעומס בקו האחורי לא אמור להשאיר לשארפ יותר מפירורים. מבחינתו, גם זה בסדר גמור.

זמן מקומי: כנ"ל, אבל אולי יקושש פה ושם כמה דקות פרקט אקסטרה, בעיקר כדי לאפשר מנוחה לשחקנים אחרים.

תסריט אופטימי: מכבי מוכיחה כי היא כבר לא נזקקת לשירותיו של השפן הזקן ביותר בגן החיות (בעוד שלושה שבועות חוגג 38), שכעת יכול, בהתאם לגילו המתקדם, להתחיל ולפתח אפילו כרס קטנה.

תסריט פסימי: 25 דקות משחק. בממוצע. ביורוליג.

בשורה התחתונה (אודי הירש): כבר שלוש שנים מוספד דרק שארפ לפני שהעונה מתחילה, אבל בסיומה מתברר ששוב היה לו תפקיד משמעותי לפחות במשחק גדול אחד, כך שכבר קשה לדמיין שנה שבה לא יקום מהספסל בערב קריטי ויקבור שלשות שיצילו את מכבי. מצד שני, הרגליים של מי שהיה עד לא מזמן אחד מגדולי השומרים ביבשת כבר לא סוחבות כבעבר והעובדה שמכבי המשיכה להזדקק לשירותיו בעונה האחרונה העידה בעיקר על מצבה העגום. אם שארפ ימשיך להציל את הצהובים גם ב-2009/10 זו תהיה עדות נוספת לרוח ולאופי הייחודיים של אחד הספורטאים הגדולים שדרכו כאן, אבל גם אות מבשר רעות בכל הנוגע להתפתחותם של רביב לימונד וגל מקל.

שער היורוליג: מקל לא אמור ליהנות בעונה הקרובה מדקות יורוליג משמעותיות. עמדות הגארד עמוסות ממילא; פרט לאנדרו וויזנייבסקי, הרכז הראשון המיועד, ממתינים על הספסל דורון פרקינס ורביב לימונד. פיני גרשון, חובב ההרכבים ההתקפיים-ורסטיליים, יפקיד לעיתים את מלאכת הובלת הכדור בידיו של צ'אק איידסון, שאשתקד עשה זאת בהצלחה מרובה במדי ריטאס וילנה. מצד שני, עומרי כספי וליאור אליהו הוכיחו שביצים גדולות, גם אם הן שייכות לשחקנים מקומיים, מתרגמות לזמן פרקט.

זמן מקומי: ביורוליג הוא אולי יוקפא, אך מקל כן צפוי להוות נדבך משמעותי ברוטציה של גרשון בליגה הישראלית. אם לא תתרחש עוד קטסטרופה מקצועית, דרק שארפ יסרוג סוודרים על הספסל, ויריבו הגדול של מקל על משבצת הגארד הישראלי הבכיר יהיה לימונד. עם שיפור נוסף ביכולת, ובתוספת התמיכה הבלתי-מסויגת לה הוא זוכה מהיו"ר מזרחי – האחראי הבלעדי לכך שמקל כלל משחק העונה בקבוצה – זהו קרב שהשחקן הצעיר בהחלט יכול לנצח.

תסריט אופטימי: וויזנייבסקי מתברר כפלופ, פרקינס חושב בטעות שאבי אשכנזי עדיין מעביר את פסקי הזמן וממשיך לעשות שכונה. מקל נהנה מההפקר.

תסריט פסימי: נדחק אל שיפולי הרוטציה, נקבר תחת העומס והררי הציפיות, והופך לוורסיה המודרנית של אבי בן-שימול.

בשורה התחתונה (אודי הירש): יותם הלפרין, קודמו של מקל בתפקיד הגארד הישראלי המבטיח של מכבי, למד על בשרו שהבטחות הקיץ נשכחות בלחץ של החורף. למקל יהיו ימים קשים, משחקים שבהם לא יקום מהספסל ורגעים שבהם יתחרט על כך שלא התעקש שלא להצטרף למכבי. ובכל זאת, משהו בביטחון ובאופי שהציג גם בגליל עליון וגם בנבחרת ישראל בקיץ, מרמז שגורלו יהיה שונה, ושלא יהיה קל לקבור אותו או לשכוח ממנו, גם ביורוליג. בליגה, לעומת זאת, מצבת השחקנים הישראלים כל כך דלילה, שמקל יוכל למסור ליריב בכל התקפה ועדיין לזכות בדקות משחק משמעותיות.

שער היורוליג: "צירופו של מקל משדר ללימונד מסר ברור: אנחנו לא מאמינים בך", אומר מקורב למכבי. ואכן, הלחץ העצום שהופעל הקיץ על מקל מהווה סטירה מקצועית בפרצופו של מי שנחת בהיכל בשלהי העונה שעברה, ובתוך כחודשיים הספיק לנסוק במעלה הרוטציה ולהתרסק ל-3.5 דקות בממוצע בפיינל פור הישראלי. במכבי לא בונים על לימונד, בוודאי שלא ביורוליג, עם העומס האדיר בעמדות הגארד. מעבר לכך, "אם רביב לא ישפר את רמת קבלת ההחלטות שלו, יאבד הרבה פחות וימסור יותר, הוא גם לא יתפתח", טוען גורם בקבוצה. רוצה לומר: אל תבנה על ערבי חמישי.

זמן מקומי: כאמור, יריבו הגדול על דקות משחק בליגה יהיה גל מקל. אם מצבו ברוטציית היורוליג נראה כעת די אנוש, הרי שבחסות החוק הרוסי יזכה ליותר הזדמנויות. ב-12 משחקי ליגה במדי מכבי אשתקד רשם 16 דקות בממוצע. יקווה לשחזר את המספר הזה גם בעונה הקרובה.

תסריט אופטימי: מרים את רמת קבלת ההחלטות, משדרג את אחוזי הקליעה וכובש את תפקיד הגארד הישראלי המוביל.

תסריט פסימי: ממשיך להטריף את צוות המאמנים עם יחס אסיסטים/איבודים שלילי, ומעביר גם את ימי ראשון לצידו של שמעון מזרחי.

בשורה התחתונה (אודי הירש): בראיון מעורר המחלוקת ב"מעריב" התברר שרביב לימונד מאוד מעריך את רביב לימונד. הבעיה היא שכרגע נדמה שהוא היחיד. מאמניו במכבי ובנבחרת מתקשים להשלים עם פיזור הנפש, קבלת ההחלטות הגרועה וחוסר היציבות, שמאפילים על היכולת האתלטית, הכוח והכישרון. מוטב שהגארד מנתניה ימהר להשלים עם מצבו ולהבין שכבר לא יהיה שחקן מוביל, ועתה עליו להמציא עצמו מחדש כלוחם שעולה מהספסל, נלחם ומשנה מומנטום של משחקים – כפי שעשה במשחק הנבחרת מול מקדוניה. במקום להפוך ליורש של טל בורשטיין, אולי הוא יכנס לנעליו של דרק שארפ. עם זאת, כרגע נראה סביר יותר שצפויה לו עונה מלאה בתסכולים ובדקות ספסל, שבסיומה יחזור להיות מלך בקבוצה ישראלית קטנה יותר.

שער היורוליג: פיני גרשון, מספרים במכבי, חולה על בלות'נטאל; "סולד מההגנה שלו, אבל מאוהב בידית", טוענים בקבוצה. בלות'נטאל אמור לספק העונה הרבה ניסיון וקור-רוח, אך מעל הכל, הוא הגבוה היחיד בסגל שמחזיק ביכולת קליעה מוכחת מבחוץ. כשלצידו חודרים נפלאים כמו צ'אק איידסון ואלן אנדרסון, שמתמחים בכיווץ ההגנה והוצאת הכדור לקלעים, ורכז בעל אוריינטציה קבוצתית כמו וויזנייבסקי, בלות'נטאל אולי עומד בפני העונה הפרודוקטיבית בקריירה. כך שהפעם, בניגוד לקדנציה הקודמת במועדון – שהסתיימה ללא שום תואר בעונת 2007/8 הטראומטית – יהיו מי שיספקו לו את הכדורים במקומות החביבים עליו. ובלות'נטאל רק יצטרך לעשות את מה שהוא אוהב באמת: לשחרר את הכדור ולחרוך את הרשת.

זמן מקומי: הדרכון המקומי מבטיח לבלות'נטאל דקות רבות גם במשחקי הליגה. הוא מסומן כפורוורד הישראלי המוביל, וישמש אחד מכלי הנשק ההתקפיים החשובים ביותר של מכבי גם במסגרת הזו.

תסריט אופטימי: לראשונה בקריירה מתחבב על חבריו גם בחדר ההלבשה, וזוכה לפרגונים על הפרקט ומחוצה-לו.

תסריט פסימי: איידסון ואנדרסון מעדיפים לעשות את הנקודות בעצמם, וויזנייבסקי מאבד את המקום בחמישייה לפרקינס האגואיסט ובלות'נטאל נדרש להתמקד בצד הדפנסיבי, עד שבחודש ינואר נשבר ומודיע פומבית כי הוא מתגעגע לצביקה שרף.

בשורה התחתונה (אודי הירש): זה קצת עצוב, אבל בלות'נטאל, שזיקתו לישראל מינימלית גם יחסית למתאזרח, מתחיל את העונה כבכיר השחקנים הישראלים של מכבי. בשלב הזה של הקריירה כבר די ברור מה הוא יכול לתת ומה לא ייתן לעולם – קליעה מצוינת, ריבאונד הגנה לא רע, חדירה לא קיימת, הגנה בינונית מאוד ואדישות בחדר ההלבשה. זה יספיק ל-15-20 דקות ביורוליג, 20-25 דקות בליגה, הרבה ערבים לא מלהיבים ואולי גם כמה משחקים חשובים שהיד הנפלאה שלו תכריע לבד.

שער היורוליג: נכון להיום, פניני מסתמן כלימונד של עמדות הפורוורד. חמישה שחקנים ממלאים את עמדות 3-4: איידסון, אנדרסון, בלות'נטאל, סטפון לאזמה ובקונסטלציות מסוימות גם מאצ'יי לאמפה. צריך לקרות משהו דרמטי באמת כדי שפניני ישתחל אל תוך רוטציית הפורוורדים.

זמו מקומי: לפניני יש יתרון מובהק אחד על בלות'נטאל – הוא לא מתבייש להרביץ בהגנה. הוא יכול, עם קצת מזל, לתפוס את תפקיד האיש למשימות מיוחדות. תקופת ההכנה תהיה קריטית במיוחד עבורו; בלות'נטאל הפצוע יפתח את העונה באיחור, וגורם במכבי אומר כי "זו ההזדמנות הגדולה של פניני להוכיח שהוא מתאים לרמות האלה". עניין נוסף שעומד לזכותו: מגיע רעב לאחר עונת בלהות בז'לז'ניק ובקראבנוס. וכשפניני מגיע בטירוף, בדרך כלל קורים דברים מעניינים.

תסריט אופטימי: מחזור ראשון, מכבי תל אביב יוצאת למשחק חוץ קשה ברוממה. פניני מוציא את דבון ג'פרסון מכליו, קובר שתי שלשות לקינוח ומוכיח שלא איבד את המוג'ו. מנצל את חסרונו של בלות'נטאל, ומוצא את מקומו בהיררכיה.

תסריט פסימי: כבר בפגרת חג המולד מואס בספסול המתמשך, ובמבט לאחור מבין שאולי בקפריסין לא היה כל כך גרוע. בינואר חוזר לשתף פעולה עם עדי אזולאי בקראבנוס.

בשורה התחתונה (אודי הירש): בשנתיים שלו בהפועל ירושלים, גיא פניני סתר את כל הסטיגמות על מוסר העבודה הירוד של השחקן הישראלי ועל חוסר יכולתו ורצונו לעבוד ולהתקדם. אחרי שנחשב בבני השרון לפורוורד מוגבל ופרובוקטור, הוסיף פניני להגנה ולמכות קליעה משופרת מבחוץ, יכולת מפתיעה להוריד את הכדור לרצפה וגיוון התקפי מרשים. אלא שאז הגיעו הסירוב של דני קליין לשחררו ישירות למכבי ועונת נדודים מיותרת באירופה. במדי הנבחרת פניני נראה שוב כמו אותו שחקן בינוני מבני השרון ולפתע עסקת העברתו למכבי בקיץ שעבר נראית כמקח טעות. כמו במקרה של מקל, לצדו של פניני עומד אופי קשוח, שאולי יסייע לו לצלוח את הערבים הקרים על הספסל או מחוץ לסגל, ולתרום בכל זאת הרבה מלחמה וקצת כדורסל בדקות המעטות שיקבל.

שער היורוליג: במכבי עקבו בעניין אחר ביצועיו של גרין בנבחרת ישראל. חששו שם מעומס רב, שיוביל לפציעות נוספות בגבו הרגיש. אשתקד הושבת הסנטר במשך שבועות ארוכים בשל מספר פציעות בגבו המועד, דווקא לאחר שפתח היטב את אותה עונה. "אצל יניב זו בעיקר שאלה של בריאות", אומר גורם במכבי. אם יישאר כשיר, יזכה לדקות משמעותיות גם ביורוליג, שכן אין תחליף לאגרסיביות שמביא בשני צידי המגרש, ובפרט בהגנה – וודאי על רקע הרכות של לאמפה.

זמן מקומי: בתור הגבוה המקומי הטבעי היחיד בסגל, גרין אמור לשחק הרבה בימי ראשון. מימדיו מתאימים היטב לליגה הישראלית הנמוכה, שם צפוי לשמש אחד משחקני המפתח במערך של מכבי. לגרין הניסיון, הוותק והמעמד, וכמו בלות'נטאל, אם יהיה בקו הבריאות, אולי נחזה בעונה הטובה ביותר של שחקן הפנים הישראלי המוביל בליגה.

תסריט אופטימי: ממשיך להפגין דומיננטיות בליגה, אך הפעם מבצע שדרוג נוסף והופך לשחקן חשוב גם ברוטציית היורוליג.

תסריט פסימי: בעיות הגב לא מרפות, ואיתן רושם גרין עוד עונה מבוזבזת.

בשורה התחתונה (אודי הירש): בליגה, גרין תלוי בעיקר בעצמו, וליתר דיוק בגב שלו. באירופה, לעומת זאת, הוא תלוי בעיקר בהתאקלמות של לאמפה ולאזמה ובגרף ההתקדמות של ד'אור פישר. אם שלושת השחקנים הללו יפרחו, ואם גרשון יעדיף להציב את בלות'נטאל בעמדה מספר 4, גרין צפוי לחוש כאבים לא רק באזור הגב.