השאלה הלאומית

דרור קשטן כנראה יסיים את דרכו בסוף הקמפיין, זה כבר ברור. עצוב לראות מאמן ענק שמחכה להזדמנות חייו ונכשל כשהוא נושק לגיל הפרישה. הלוואי שהמאמן הבא יהיה לותר מתיאוס, ושסופסוף המאמן הלוהט בליגה, זה שיודע הכי טוב להסתיר את מגרעותיו של השחקן הישראלי, גם ייבחר בזמן ולא באיחור של 6 שנים. גם לואיס פרננדס נראה כמו אופציה מרנינה, גם בהתאמה המנטאלית, גם ביכולת להחדיר סדר וטקטיקה בשחקן הישראלי וגם ביכולת להכין קבוצה למשימה ספציפית בצורה שלא מוכרת לנו. אבל יש לנו עוד כמעט שנה שלמה לדבר על סוגיית המאמן. כל כך קל לעלות את סוגיית המאמן, ומי יהיה המאמן הבא, ולעשות בורסה של שמות, אבל לשם שינוי בואו נחשוב הפעם גם על השחקנים הבאים.

הכי קל לחלק הכל לפי קדנציות של מאמנים, לומר מה היה טוב אצל גרנט וגרוע אצל קשטן, להתמיד בנקודת השיפוט הפוליטית-אישית הזו, אבל אם תתרוממו שנייה מהשוואות האלה, תזהו גרף ברור שחותך בין שלוש הקדנציות האחרונות. גרף שמצביע על ירידה מתמדת באיכות של הכדורגלן הישראלי שמגיע למדים הלאומיים. נסו לחשוב מי מבין שחקני הסגל הנוכחי היה יכול להשתלב בהרכב שניצח 0:5 את אוסטריה. אל תשברו את הראש, זה רק בניון. אולי בן חיים. לכן, מה יהיה אחרי קשטן היא שאלה שולית לעומת השאלה מה יהיה אחרי בניון. לקשר ליברפול יש אולי עוד קמפיין אחד גדול לתת, מקסימום שניים, אבל מי השחקנים שיהיו אחריו? איך שוברים את העוני הזה ומגדלים שחקנים אחרים. אם לבניון היתה מחצית מהעזרה שהיתה לאייל ברקוביץ' מבחינת סגל השחקנים, ייתכן שהדברים היו נראים אחרת. אבל השחיקה המתמדת באיכות השחקנים שגדלים כאן הביאה אותנו למצב כיום. זו הבעיה המרכזית אליה צריך לגשת לפני שאומרים שלום לדרור קשטן.

"פני הדור כפני הכלב" הוא ביטוי המבטא חוסר שביעות רצון מההתפתחות המוסרית של חברה מסוימת. אין לנו שום בעיה, חלילה, עם מוסריותם של שלנו, אבל חייבים להודות שלאורך השנים הנבחרת הזו מזכירה כלב שעובר תהליך אילוף מתמשך ולא לומד. הוא רואה את חתיכת הבשר המוגשת לו, אבל לא מסוגל לבצע את ההתניה שלה מצפים ממנו כדי שיקבל אותה. המאלף התורן הוא דרור קשטן, שקיבל לפני שלוש שנים כלב מבוגר שאותו היה צריך ללמד טריק חדש. אחרי עוד פרויקט שעתיד להסתיים בכישלון, נכון לומר שגם קשטן לא עשה עבודה מספיק טובה (בלשון המעטה).

נהוג לחשוב שהאשמה על כישלון בחינוך כלב נופלת בעיקרה על המורה. אבל מה קורה כשמאלף הולך ומאלף בא ותוצאות אין? מותר לכעוס על קשטן על ההצבה המוזרה של כיאל, לתקוף אותו על ההזדמנות התמוהה שנתן לשכטר ולרטון כשרואים את יואב זיו המגושם בהרכב. אבל האמת, חברים, היא שעם כל הטעויות של המאמן (וכולנו הרי יודעים יותר טוב ממנו מה צריך לעשות) כמעט לקחנו נקודה ואפילו יותר מכרתים. ואתם יודעים מה? בואו נהפוך את זה - גם בלי כל הטעויות של קשטן סביר להניח שלא היינו מוציאים כלום. כי ככה זה כשקריאות ה"זאב, זאב" מכיוון בניון מתממשות וה"בספק" הופך ל"בחוץ". ככה זה כשבהגנה יש בן חיים אחד וארבעה משוטטים. ככה זה כשגל אלברמן ובן סהר, השחקנים הכי טובים שלנו בהיעדרו של בניון, תופסים יום חלש אחרי משחק מצוין. ככה זה – הנה כותרת הולמת לסיפור חיינו.

קשטן היום הוא האיש הכי בודד במדינת ישראל. רק מטריה הייתה חסרה לו כדי להיראות כמו סטיב מקלארן במשחק ההדחה של אנגליה מול קרואטיה לפני שנה וחצי. הוא יילך הביתה, בכך אין ספק, ואחריו יבוא מישהו אחר - מתיאוס, קאפלו או משה סיני. השאלה היא אם מישהו חושב שהמאלף הבא יעשה עבודה טובה יותר.

הישראלים, נהוג לומר, הם לא פראיירים. תמיד ימצאו את הדרך "לדפוק את המערכת". הפעם המערכת התחננה שנבצע בה את זממנו, ואנחנו סבלנו מחרדת ביצוע ברגע האמת. שוב אותה תחושת פספוס מעיקה, זו שכל כך קיווינו להיפטר ממנה עת זכינו לחסדי ביצי ההפתעה בהגרלת מוקדמות המונדיאל. נחזור על זה פעם נוספת, למי שעוד לא קלט, זו הייתה הזדמנות נדירה לסיים את 40 שנות ההליכה במדבר ולהגיע סוף כל סוף לארץ המובטחת, או לפחות לפלייאוף. לא בכל יום נשובץ לבית עם שתי נבחרות בכירות השוות לנו בעליבותן, אם כי עדיין עדיפות עלינו עשרות מונים בכל הקשור לפן המנטאלי.

"עזבו את היכולת", זעקו לאורך הדרך אנשי הנבחרת, "תסתכלו על השורה התחתונה". מבחן התוצאה הם קוראים לזה. אז אני אאמץ את הרעיון, ואומר בפירוש כי נכשלנו גם במבחן הזה. ומכיוון שכך, רצוי להתקדם. הקיבעון המחשבתי איתו מנוהלת הנבחרת חייב להיפסק. אני לא מאמין גדול בהפסקת עבודה של מאמן באמצע עונה, אבל זו נבחרת ולא קבוצה. שני קמפיינים בהם לא השגנו דבר וחצי דבר מדברים בשם עצמם. גישתו השמרנית של קשטן – בין אם אהבנו אותה ובין אם לאו, ובלי התייחסות מקצועית – התגלתה כחסרת תועלת. לא עומדת באותו מבחן שהוא ביקש שנתייחס אליו. בואו ניתן הזדמנות למישהו אחר להתחיל במלאכה כבר עכשיו. אם הגישה הקודמת לא עבדה, אולי זו כן.