כל קבוצת כדורגל יודעת ימים טובים ופחות טובים, תקופות של גאות ושפל. אבל כמה קבוצות חוו ממש מוות? זה נדיר שקבוצת כדורגל מפסיקה להתקיים ומתה כאילו קיבלה סכין בלב, נעלמת לגמרי, נמחקת מהתודעה. אני מזמין אתכם להכיר שוב את סיפורה הכואב והמיוחד של מכבי יפו.
כולם, ללא יוצא מהכלל, אהבו את מכבי יפו מכיוון שיש משהו שונה בקבוצה הקטנה הזאת מאצטדיון גאון, הקבוצה שמאפיינת עדה שלמה. עשיתי לא מזמן ניסוי קטן, שאלתי כל מיני אוהדי כדורגל "מה הדבר הראשון שקופץ לכם לראש שאתם שומעים את צמד המילים 'מכבי יפו'?". לכולם, ללא יוצא מן הכלל, נמרח חיוך על הפנים "מכבי יפו מזכירה לי את הבולגרים, היידה בי היידה בו...והיה לכם את הרב הזה, שעשה ברית מילה לכל האוהדים, נו זה שהיה בא על הווספה בשבת למשחקים".
זה קרה לפני 9 שנים, קמתי לבוקר שבו אין לי יותר קבוצה לאהוד. תחושה איומה של ריקנות, כאילו משהו בזהות שלי נמחק. כמה טבעית היא העובדה שהפכתי לזמר בלהקת רוק כבד, עד היום אני צועק ומפרק עצבים לצלילי גיטרות רועשות על במות בכל העולם עקב המקרה הטראומתי.
לאחר פירוק הקבוצה איבדתי עניין בכדורגל. אחר כך לתקופה קצרה ניסיתי להיות אוהד של האחות הגדולה, הפועל תל אביב. בתור ילד תמיד הייתי רואה את משה סיני והרצל קביליו ובכלל את שחקני הפועל ויפו עומדים ומקשקשים בשדרה ביפו, ליד השווארמה של הרצל. חוץ מזה, לכל היפואים יש סימפתיה למחנה האדום. אז ניסיתי, אבל זה לא עבד. לא לקחתי ממש ללב את הניצחונות ולא את ההפסדים, עשיתי טובה שמחאתי כפיים בכל גול. עברתי לניסיון השני. חשבתי שאולי אצליח להיות אוהד של בני יהודה שהיא גם קבוצת שכונה, מזכירה את יפו מכמה בחינות, אבל גם הפעם זה לא היה זה. האמת המרה הייתה מוחלטת והקול בראש היה ברור מתמיד "חבוב, אתה אוהד ללא קבוצה".
השנים חלפו, מושג חדש נכנס ללקסיקון, "קבוצת אוהדים". ברצלונה נתנה השראה לקטמון, אוסישקין הלכו בעקבותיהם ולפני כמה חודשים הגיעה לאוזניי השמועה "הבולגרים חוזרים". מיהרתי למפגש האוהדים הראשון. ראיתי שם אנשים שלא ראיתי שנים, אוהדים כמוני, הגעגוע והכאב זועק מהם. יגל כהן מלהקת "אלמנה שחורה", חבר ואוהד יפו יצר איתי קשר וסיפר לי שהוא כותב המנון חדש לקבוצה וביקש ממני שאבוא לשיר איתו, מיותר לציין שהגעתי בריצה לאולפן.
מצאנו את עצמנו מול מיקרופון, כמו שני זמרי דיכאון, עם דמעות בעיניים שרים ונקרעים:
"לקראת סוף המאה, גזרו את דינך רשעים
למרות המסורת, אותנו הותרת יתומים
קרעתי חולצה, טמנתי אותך בגאון בבית העלמין
עברו השנים, נאספו השברים והחזרתי אותך לחיים
יפו, יפו עוד נשימה ואת שוב בחיים"
לפעמים אני מתקשה לעכל את זה, אני מפחד לקום בבוקר ולגלות שזה היה רק חלום, בפעם הראשונה בחיי בא לי להיות כמו ראש הממשלה כשהוא נואם בפני ההמונים ולהגיד בצורה ממלכתית "כבוד נשיא המדינה, שרים, מכובדיי חברי הכנסת, אנשי ההתאחדות לכדורגל, אוהדי הכדורגל מכל הקבוצות, אחיי ורעיי אוהדי מכבי יפו, קהל נכבד ואלוהים שבשמיים - אני מתחרפן משמחה. אני גאה, נרגש ונגנב להביא אליכם לכאן, מעל הבמה הזאת את בשורת השנה, גבירותיי ורבותיי - מכבי יפו שוב בחיים!!!!"
* מכבי קביליו יפו תחל את משחקיה במחוז המרכז של ליגה ג'. ביום שישי האחרון שיחקה יפו את משחקה הרשמי הראשון במסגרת גביע המדינה וגברה על בית"ר עזרא בתוצאה 0:6.
* קובי פרחי הוא מנהיגה של להקת המטאל הבינלאומית "אורפנד לנד" אשר עושה חיל בכל העולם, פרחי משמש גם כדוברה הרשמי של מכבי קביליו יפו.
שוב בחיים
קובי פרחי
7.9.2008 / 17:27