דלה ימפולסקי כבר לא ידע מתי זה ייגמר. מאמנו במכבי נתניה, לותר מתיאוס, בסך הכל עצר את האימון וביקש ממנו להרים את הכדור לרחבה פעם אחת, אבל זה היה לא מספיק טוב. הגרמני הבינלאומי במיל' הסביר לו איך מרימים את הכדור נכון, כאילו הוא עדיין בנערים. שלוש, חמש, שבע פעמים לקח לילד להרים את הכדור, אבל למתיאוס זה בכלל לא אכפת. "אני אתעכב איתכם עד שתבינו מה עושים ואיך עושים נכון", אמר. "הוא עובד על דברים 'על חם', לא מחכה שיטעו אחר כך", הסביר אחר כך אחד השחקנים.
"לותר שם דגש על איך ששחקנים ניגשים לכדור, וזה לא קורה אצל מאמנים ישראלים", מספרים שחקנים בקבוצה. "הוא עובד בעיקר על הרמות, איפה יש מאמן ישראלי שיעבוד איתך על דברים כאלה? מאמן ישראלי יוצא מנקודת הנחה שאם הגעת לקבוצת בוגרים, אתה שחקן מושלם. מתיאוס מלמד שחקנים בגיל 30 איך לטפל בכדור".
זאת היתה רק דוגמה קטנה לתורת האימון הגרמנית שמתיאוס מביא לישראל, תורת אימון שחשוב להטמיע כאן, גם אם הגרמני לא יישאר בישראל שנים רבות. שיטות האימון שלו שונות, היחס לשחקנים אחר, אבל לצד הקשיחות הייקית שלו מסתתר לב של ציפור והרבה רוך. הרבה צעקות, משמעת, טקטיקה ופחות משחקי חברה ומסרים אופטימיים. העיירה שרונס, בה מתקיים מחנה האימון של נתניה, הפכה ברגע אחד מהחווה הכי ציורית שרק יכולתם לדמיין לבסיס טירונות לכל דבר. קבלו הצצה לאיך אימונים באירופה מתנהלים.
אימונים בשלבים
חלק מהמאמנים הישראלים חושבים שדי בהסבר פשוט כדי שהשחקן הישראלי יבין, ואם הוא לא מבין, הוא יישב על הספסל. "מתיאוס, וסלח לי על הביטוי", מתנצל שחקן מכבי נתניה, "יוצא מנקודת הנחה שכולם טמבלים. הוא יתקן ויתקן, עד שנקבל עולם כדורגל מושלם". המאמן החדש אוהב אימונים בשלבים. מי שחושב שהוא מסוגל לעבור על שלב אחד ולקפוץ לשלב השני, מוזמן לחטוף נזיפה. באימונים שלו לא מתקדמים מהר, עושים הכל לאט כדי שהקואוץ' לא יצטרך לחזור כשעוברים לשלב הבא. אין לו בעיה להסביר למרין 30 פעם איך מרחיקים כדור נכון, אבל בתנאי שבסוף הוא יבין וכל הקבוצה תוכל להכריז "עוברים לשלב שתיים".
אתמול (שני) הוא תרגל "התקפות מהצדדים", משחק אגפים בעברית. בשלב הראשון מתיאוס הוציא את השוערים מחוץ למשחק והחלוצים היו צריכים להבקיע מול שער ריק. חלילה למי שיזלזל. בשלב השני נכנסו השוערים לתמונה. "זה שלב יותר קשה, יש מי שיעצור את הכדור", הוא מסביר לחניכיו. בסוף הוא עובר למשחקון פנימי ומבקש ריכוז ליד השער.
מתיאוס תירגל אתמול שיטה חדשה. שלושה בלמים, שני מגינים תוקפים, וארבעה קשרים מסודרים בצורת יהלום. את לואיס מרין הוא הפך ל"בלם ימני", את מעוז סמיה ל"בלם שמאלי" וביקש מדדי בן דיין ודלה ימפולסקי, שהפך למגן, "לגלות יותר יוזמה ולעלות להתקפה". קלמי סבן, מגן ימני שגילה עד כה יכולת סבירה בעמדה שלו, נשאר מאחור. לשחקנים הייתה ביקורת על כך משום שסבן שתופקד בעבר כבלם בנתניה לא ממש הסתדר עם העמדה הזאת. להגדרתם, בעיקר בגלל קשיי פיזיות וגובה. בקישור, אלמוג כהן קשר אחורי, רביד גזל בצד ימין ("אתה צריך לתמוך בימפולסקי"), ותיירי טזאמטה מצד שמאל. אלן מסודי תורגל מתחת לחלוץ בודד, פרנסיס קיויו. הנה לכם מערך חדש - 5:3:1:1.
כסאות מוזיקליים
אם חשבתם שמתיאוס רק מחלק הוראות, אז נדמה לכם. באחד המשחקונים הפנימיים שנערכו באוסטריה, הוא החליט לקחת יוזמה. "אוקיי", הפתיע המנג'ר. "לירן (שטראובר) שוער, אני בלם. עכשיו נשחק. אני והוא נגד עשרה". השחקנים היו בהלם, מתיאוס ממש לא. קיויו יצא לחטוף לו, אבל הגרמני עבר אותו בקלילות ועבר לאגף, טזאמטה, שאמור להתמקם בכנף שמאל של הקישור יצא אליו, אבל המנג'ר הגרמני עשה לו תרגיל וחלף. אלמוג כהן לא רצה להשאיר את החברים שלו לבד במערכה. הוא רץ לתקל, אבל מתיאוס השחיל לו קטנה בין הרגליים, עצר את המשחקון כשראשם של השחקנים מורכן ופתח פה. "אין דבר כזה, הלו, אתם לא מתביישים? שנה לא התאמנתי". "איזה שחקן הוא", העיד אחד השחקנים. "הוא עשה לנו כאלה בושות שהתביישנו להסתכל לו בעיניים עד סוף האימון. הוא שחקן ליגת על לגיטימי. הייתי צריך את השליטה שלו. במובן הזה, הוא הזכיר לי את עטר. גם הוא היה עושה לנו בית ספר באימונים, שם קטנות, מבקיע גולים מקרנות".
ההבדל הכי גדול בין מתיאוס למאמנים הישראלים נעוץ לא רק באיכות האימון, אלא גם באורכו. אם עד עכשיו הייתם רגילים לאימונים של שעה וחצי ברוטו, כעת מתרגלים השחקנים לאימונים של שעתיים נטו, שאפילו עשויים להתארך במידה והשחקנים לא בריכוז. אצל מתיאוס לא תמצאו שחקנים עומדים, "אין איבוד של זמן אימון, האימונים ארוכים אך ממוצים", כהגדרת אנשי נתניה. בנתניה של השנה שמים דגש על מהירות, על שחרור הכדור בנגיעה אחת או שתיים ועל שליטה בכדור.
כך, למשל, באימון אתמול יצר מתיאוס מעגל ברדיוס של כעשרה מטרים, כשבתוכו עשרה שחקנים עם כדור ("תחנות"). בתוך המעגל עמדו 14 שחקנים בצפיפות רבה. השחקנים הצטוו לנוע לעבר התחנה ולהחזיר פס בנגיעה. אחר כך התבקשו השחקנים לקבל את הכדור, לעצור, להסתובב ולמסור לכיוון אחר. מתיאוס ביקש מהשחקנים להיזהר מלגעת אחד בשני. אף אחד לא עומד, כל אחד מנסה להיות זריז יותר ולחשוב מהר יותר. לאחר מכן עבר התרגיל לכדרור באוויר. כל שחקן שעומד בתחנה מכדרר חמש פעמים ומוסר, השחקן שמקבל את הכדור צריך לכדרר חמש פעמים ולהגיע לתחנה. נשמע קל? משעמם? לא אצל מתיאוס. הוא רוצה טכניקה, מהירות, ריכוז ושליטה בכדור.
מתיאוס יצר כאן תת תרבות חדשה בכל הנוגע למקצוענות, לדרך חיים ואפילו נתן לשחקנים שלו שיעור קצר בנימוסין. "אי אפשר לתאר אותו", אומר גורם בקבוצה. "זאת מנטליות אחרת. שיטות האימון שלו מדהימות. יש לו דגש על זמנים, שהשחקן הישראלי לא רגיל אליהם". וזה בדיוק מה שקרה בחדר האוכל המקומי. מתיאוס נכנס לחדר והפתיע את השחקנים. "אוקיי, הוראות חדשות", הוא שוב הפתיע. "אף אחד כאן לא קם מהכסא ב-40 דקות הקרובות. זה המינימום שכל שחקן יישב על הכסא. אני לא רוצה לראות אף אחד זז". השחקנים התלחשו ביניהם ואחד מהם אמר: "זה מזכיר לי את הטירונות, אפילו שהייתי ג'ובניק". אבל מתיאוס הוא לא ג'ובניק, הוא פייטר. הוא אפילו אסר על השחקנים לשבת באותו מקום שבהם ישבו בארוחה הקודמת. "תחליפו מקומות, אני רוצה גיבוש", הסביר. "אצלו זמנים זה זמנים", מתארים השחקנים. "אם הוא מודיע שבשעה חמש האוטובוס זז, הוא זז. לא מחכים לאף אחד ואוי ואבוי למי שלא יגיע. נראה לך שזה היה תופס אצל אלי אוחנה או אלי כהן?".
מה זה דאבל פס
כמו שהזכרנו קודם, למתיאוס אין אגו. "מאמנים ישראלים נוהגים לתת לשחקנים פצועים לרוץ", מתאר זאת שחקן בקבוצה. "אצל מתיאוס פציעה היא לא סיבה למסיבה". כך, למשל, המאמן לא התבייש לבקש ממנהל הקבוצה, חלוץ העבר נתי עזריה, לעבוד עם איתי שכטר על התקפה. עזריה, מאז הצמד ההיסטורי שכבש מול מכבי עכו ז"ל, כמעט ולא הריח רשת, אבל כדורגל הוא לא שכח. השניים עבדו על החדות של החלוץ. "אני רוצה שתגיעו לרמות הגבוהות, לכן אני מקשה עליכם", הוא נוהג להסביר לשחקנים הצעירים. באימונים האחרונים הוא שם דגשים שאפילו אלי גוטמן לא היה מעז לחשוב עליהם. איך לבעוט פסים, איך להוציא חוץ נכון, מה זה 'דאבל פס'. מתיאוס רוצה יותר פסים, יותר התקפי, יותר כדורגל על הארץ.
עם כל הידע שצבר במהלך השנים, מתיאוס לא מרים את האף. הוא נותן חופש פעולה למאמן הכושר אורי הראל ("תקרע אותם"), ולעוזרו דוד פיזנטי ("גוטן מורגן, דוד"), שמתקשר איתו בעיקר בגרמנית. את האימון עצמו פיזנטי מעביר כמעט לבדו, אבל מתיאוס מחלק לו את ההוראות ומגלה עניין מדי פעם, בכדי לשמור על איזון ברמת האימון. כשהשחקנים נדרשו לרוץ במחנה במסלולים של מאה מטר ומטה (המאמן מכנה את התרגיל "פירמידות"), את מתיאוס פחות עניין שיעמדו בזמנים. "קודם אתם צריכים לדעת איך רצים נכון", הוא מסביר. "אני רוצה את כולם בקו אחד. לא להרוס את השורה, זה חשוב שתהיו מאוחדים". מספר שחקנים ספגו הערות כי לא ידעו איך לרוץ. בניגוד למאמן הישראלי שפונה למאמן הכושר, מתיאוס הדגים בעצמו, וכך עברו לשלב הבא.
הסדר חשוב למאמן לא רק על המגרש, אלא גם בשדה התעופה. "בדרך כלל אנחנו יושבים באוטובוס עם ארגזי הציוד עלינו", מעידים השחקנים, "אבל מתיאוס החליט שאסור להיות צפופים והזמין טנדר משרדי שייקח את הציוד בנפרד. כדי שלא תהיה 'שכונה', אתה יודע". בכניסה למלון חיכה לקבוצה שלט גדול שמתיאוס דאג לו בעצמו. המילה "שלום" התנוססה בשפות שונות, "כולל בספרדית, כדי שגם לואיס מרין ירגיש שייך". מי שחשב שהסיפור של מכבי נתניה העונה הולך להיות פשוט, טועה. אל תתפלאו אם שלו מנשה יהפוך להיות "בלם ימני", או שטל מעבי יהפוך ל"פליימייקר". "הכל בראש", מסביר הגרמני, "אני אעשה כאן דברים שאתם לא רגילים אליהם".