משלושה גאונים יוצא אחד

"היינו חברים טובים, אבל רק עד שניצחנו אותם", התייחס רפא בניטז לז'וזה מוריניו, אחרי שליברפול שלו הבטיחה את עלייתה לחצי גמר ליגת האלופות, שם תפגוש את צ'לסי. "למוריניו יש יחסים טובים עם כל המאמנים אותם הוא מנצח", הוסיף הספרדי, "אני לא אוהב את זה, אבל לא אני הצתתי את מלחמת המילים. הוא התחיל עם זה אתמול".

יום לפני כן, כשכבר היה ברור שליברפול תעלה למפגש מול צ'לסי, המאמן הפורטוגלי באמת טען שהסקאוזרס יהיו פייבוריטים בגלל שלהם נותר תואר אחד להתמודד עליו ואילו צ'לסי מרוכזת בשלושה. אז מי התחיל?

המציאות של ליגת האלופות העונה בישרה על רוחות חדשות או על שנה חד פעמית בכדורגל האירופאי. ארבע הקבוצות שנותרו במירוץ, שלוש הן אנגליות. לא נכנס לסיבות, לא נחפש תשובות אם יש כאן טוב ורע, פשוט נהנה מהעובדה ששדות הקרב עברו מהממלכה ליבשת. ארסן ונגר היה מת להיות כאן, למען הפיקנטריה זה היה נהדר אם ההגרלה איכשהו הייתה מסדרת רביעייה אנגלית, אבל מילאן העפילה בסטייל ונשארנו עם פרגוסון, מוריניו ובניטז.

רגע לפני חצאי הגמר, עם תחושה כבדה של קיץ שמתקרב בצעדים מאיימים ללא אליפות אירופה או מונדיאל, נותרה עוד ישורת אחת שתסגור את עונת 2006/7. מי יניף את הגביע של ליגת האלופות? למי יש את היכולת ולמי מגיע? יש כל כך הרבה אספקטים על פיהם ניתן למדוד את שלושת המאמנים "האנגלים", חמישה מהם מוצגים כאן. ואולי בכלל קרלו אנצ'לוטי יגנוב להם את זה מתחת לשפם ולגאווה.

לא בטוח שרפא בניטז וז'וזה מוריניו יגיעו לכמות התארים של אלכס פרגוסון, אולי אפילו בטוח שלא. אבל כשעושים השוואה צריך לזכור שהסקוטי התחיל לאמן ב-1974, כשהפורטוגלי היה בן 11 והספרדי בן 14. מוריניו פצח בקריירת האימון שלו בשנת 2000 והוא מחזיק ברשימה יפה של תארים מאז. בניטז החל לאמן ב-1986, אבל עשה כמעט עשור במחלקות השונות של ריאל מדריד ורק ב-1995 עזב את המועדון הגדול והחל לאמן קבוצות אחרות.


אלכס פרגוסון

עם אברדין (1978-1986):
3 אליפויות סקוטלנד.
4 גביעים סקוטיים.
1 גביע אירופה למחזיקות גביע.
1 סופר קאפ אירופאי.

עם מנצ'סטר יונייטד (1986 - היום):
8 אליפויות אנגליה.
5 גביעים אנגליים.
2 גביע הליגה.
5 גביע הצדקה/קהילה.
1 ליגת האלופות.
1 גביע אירופה למחזיקות גביע.
1 הגביע הביניבשתי.
1 סופר קאפ אירופאי.


ז'וזה מוריניו

העונה הקודמת של הפורטוגלי הייתה הראשונה שלו מאז התחיל לאמן את פורטו ב-2002, בה הוא זוכה בפחות משני תארים. העונה כבר יש לו את גביע הליגה האנגלי.

עם פורטו (2002-2004):
2 אליפויות פורטוגל.
1 גביע פורטוגלי.
1 ליגת האלופות.
1 סופרקאפ פורטוגלי.
1 גביע אופ"א.

עם צ'לסי (2004 - היום):
2 אליפויות אנגליה.
2 גביע הליגה.
1 גביע הצדקה/קהילה.


רפא בניטז

עם ולנסיה (2001-2004):
2 אליפויות ספרד.
1 גביע אופ"א.

עם ליברפול (2004 - היום):
1 ליגת האלופות.
1 סופרקאפ אירופאי.
1 גביע אנגלי.
1 גביע הצדקה/קהילה.

כמו כן בניטז העלה את אקסטרמדורה לליגה הראשונה ב-1998 ואת טנריפה ב-2001. זכה בשתי אליפויות ובשני גביעים בספרד, כשהדריך את הנוער של ריאל מדריד.

אלכס פרגוסון

"הוא אדם עם משימה - הצלחתה של מנצ'סטר יונייטד. הייתי אומר שהמוטיבציה שלו הייתה הגורם הגדול ביותר בהצלחה שלנו", כתב דייויד בקהאם בספרו My Side, שיצא לאור ב-2003. המשפט הזה למעשה מסכם את אלכס פרגוסון, מאמן שלא מזמן חגג 20 שנות אימון במנצ'סטר יונייטד, בעבודה בה שני עשורים באותו מגרש אימונים הם דבר שנע בין נדיר לבלתי אפשרי.

המאמן הסקוטי הוא מהמאמנים שבדרכם יודעים לגרום לשחקנים לשחק בשבילו לפני הכל. היום אלכס פרגוסון הוא יותר ממאמן מנצ'סטר יונייטד. בסוף 2006 קיבץ האתר של ה-BBC תגובות של שחקנים שמשחקים או שיחקו תחת הסקוטי ושל מאמנים לכבוד חגיגות ה-20 שלו בקבוצה. "הוא מגן על השחקנים שלו בכל מקרה וזו הסיבה בגללה הוא זוכה לכבוד כל כך גדול מהם. הם יודעים שאפשר לסמוך עליו ב-100 אחוזים", הסביר ריו פרדיננד וג'ון אושיי סיכם: "הוא נחוש להיות הטוב ביותר כל הזמן. אפילו כשאנחנו רואים את החוליה החלשה במלון לפני משחקי חוץ, הוא רוצה לנצח".


ז'וזה מוריניו

הגאון התקשורתי של הכדורגל העולמי. האיש שהפך את צ'לסי לאחת מהקבוצות השנואות בעולם הכדורגל ובציניות המובהקת שלו אסף את כל השנאה הזו ותיעל אותה למען הצלחת הקבוצה. מוריניו נפל בצורה מושלמת ובכיף גדול למשבצת הילד החדש והרע שהגיע לעשות בלאגן באנגליה. רק נחת וכבר הגיעו ההצהרות היהירות וההרהורים בקול רם. צ'לסי ניצחה וניצחה והפורטוגלי השריש אצל שחקניו תחושת "זה אנחנו נגד כל העולם". העובדה שהכחולים יצאו בכל ערב אל הדשא עם הרגשה שהם צריכים להוכיח את עצמם שוב ושוב היא הגדולה של מאמנם.

כשאוהדי ברצלונה הגיעו לשדה התעופה כדי לירוק ולקלל, מוריניו יצא לבדו וספג את כל האש. השחקנים ראו, שמעו והבינו בפעם המי יודע כמה, שיש להם על מי לסמוך, שיש להם מנהיג והוא ייתן בשבילם הכל. המעט שהם יכולים לעשות בכדי להחזיר לו, הוא השגת ניצחונות. היום כל ילד בטוח שמשחק בין הקבוצה מלונדון למנצ'סטר יונייטד הוא המשחק הגדול ביותר בכדורגל האנגלי ויריבות מרה ומוזרה נרקמה בין הקבוצה הלונדונית לבארסה. את הפיכתה מקבוצה בשיפולי הצמרת לשם גדול בכדורגל העולמי צ'לסי חייבת קודם כל למאמנה ורק אחר כך לכסף של אברמוביץ'.


רפא בניטז

בניגוד לשני עמיתיו, רפא בניטז הוא מאמן שמצליח בעיקר בזכות היכולת הטקטית שלו ובפחות בזכות כישוריו הבין אישיים. כשמזכירים את מנצ'סטר יונייטד, צ'לסי וארסנל, חושבים על המאמנים שלהן. אבל כשמדברים היום על ליברפול, מדברים קודם כל על סטיבן ג'רארד, שביחד עם ג'יימי קארגר, מסמל את הקבוצה ממרסיסייד.

קשה להאמין שנראה את אחד משניהם יוצאים להגנתו של מאמנם כפי שיצא ג'ון טרי להגנתו של מוריניו לפני מספר חודשים, כשאיים לא להאריך את חוזהו אם הפורטוגלי יפוטר. עוד יותר תלושה מהמציאות אפשרות לפיה בניטז יישאר 20 שנה בליברפול כפי שעשה פרגוסון במנצ'סטר יונייטד, יקנה את לב האוהדים ויהפוך להרבה יותר ממאמן במועדון.

מצד שני הספרדי כבר מבין טוב יותר את חוקי המשחק האנגלי. הוא מתעמת דרך התקשורת עם מוריניו בשמה של ליברפול, בקיץ האחרון קנה שני שחקנים בריטים בלא מעט כסף (בלאמי ופנאנט) ואם הוא ימשיך לסרב להצעות מריאל מדריד ודומותיה, הוא יגדיל בהרבה את האהבה אליו והרומנטיות האנגלית תפעל לטובתו.

אלכס פרגוסון

כשמדברים במספרים, המערך של הסקוטי הוותיק הוא ה-4-4-2 הקלאסי והוא כזה שנים. תמיד רביעיה אחורית, תמיד שני קשרים במרכז ושניים באגפים ובחוד צמד חלוצים. אחד שחקן רחבה טיפוסי, סקורר שחי ונושם שערים והשני אחד שיודע לצאת החוצה ולהשתתף בהנעת הכדור, אבל גם להיכנס עם הפנים לשער ולכבוש. מגארי פאליסטר וסטיב ברוס עד ריו פרדיננד ונמנייה וידיץ', מפול אינס עד מייקל קאריק ומאריק קאנטונה לווין רוני.

הסקוטי אמנם מוותר בתיאוריה על שליטה במרכז המגרש מול קבוצות שמשחקות עם שלושה קשרים במרכז, אבל בזכות היכולת של שחקני הכנפיים שלו, אותם קשרים מרכזיים של היריבה צריכים לנוע לצדדים כדי לסייע למגינים. בשנים האחרונות פרגוסון התגמש מעט ובחלק ממשחקי החוץ באירופה הוא שיחק במערך מבוקר יותר של חלוץ אחד וחמישה קשרים. באולד טראפורד, בכל מקרה, ה-4-4-2 שולט.


ז'וזה מוריניו

למאמן הפורטוגלי שני מערכים עיקריים בהם הוא משחק. את שתי אליפויות אנגליה בהן זכה הוא השלים עם חלוץ אחד, שני שחקנים גבוה באגפים ושלושה קשרים מרכזיים. אפשר לקרוא לזה 4-3-3, אפשר 4-5-1, בסופו של דבר אלו רק מספרים. השנה, בהתאם לסגל, מוריניו כבר שינה למערך של ארבעה קשרים ושני חלוצים. התורה של מוריניו היא השגת שליטה במרכז המגרש ולשם כך הוא מוכן לוותר על קשרים טבעיים בצדדים.

לצ'לסי למעשה אין משחק אגפים חזק, אבל מצד שני קשה להניע מולה כדור וקשה להתקרב לרחבה שלה במשחק מאורגן. הצבא האימתני שבנה הפורטוגלי סביב עיגול האמצע הוא הסיבה המרכזית לכך ש-9 מתוך 23 ניצחונות הליגה של צ'לסי העונה הושגו בתוצאה של 0:1. ולכך שהיא כבשה רק במשחק אחד בליגת האלופות יותר משני שערים, אבל גם ספגה באחד בלבד יותר משער אחד.


רפא בניטז

המאמן שמרבה יותר מכל השלושה להחליף ולשנות טקטיקות והרכבים. את המערכים הוא מתאים פעמים רבות בהתאם ליריבה, למפעל ולמקום המשחק. בניצחון 1:2 על ברצלונה בקמפ נואו דירק קויט פתח כחלוץ בודד. קרייג בלאמי אמנם הצטרף אליו, אבל נקודת המוצא שלו הייתה באגף שמאל. סטיבן ג'רארד תופקד במרכז המגרש, לפני צ'אבי אלונסו ומוחמד סיסוקו וסטיב פינאן, מגן בימים כתיקונם, שיחק בצד ימין כדי לסייע בשמירה על רונאלדיניו.

שבועיים מאוחר יותר, שוב מול ברצלונה, ארבלואה, פינאן, ריסה, ג'רארד ובלאמי פתחו שוב בהרכב, אבל תיפקודו של כל אחד מהם היה שונה, כשהספרדי למעשה מחליף מ-4-5-1 ל-4-4-2. זהו רפא בניטז. משנה מערכים בהתאם לכל התמודדות, מחליף תיפקודים לשחקנים, משלב בין טקטיקות גם תוך כדי משחק. טקטיקן מ-א' ועד ת'.

בעידן בו קבוצות קונות ומוכרות מספר שחקנים בכל קיץ, מביאות כוכבים בסכומי עתק ומשלמות להם משכורות בהתאם, קשה לדבר על הצלחות וכישלונות מוחלטים של מאמנים ברכש. שלושת המאמנים רכשו שחקנים במיליוני ליש"ט ונפלו איתם בצורה כואבת, שלושתם גם ביצעו רכישות שהיו שוות להם תארים. חשוב לציין שיש הצלחות ויש כישלונות ושלא זה המקום לעשות רשימות של חיובי ושלילי, כי כאלו יהיו ארוכות מדי.

אלכס פרגוסון

הסקוטי מעולם לא היסס להביא שמות לא גדולים ופחות מוכרים, אבל כאלו שהוא האמין שיתאימו לקבוצה. אולה גונאר סולשיאר היה שחקן אלמוני בליגה הנורבגית לפני שהגיע ליונייטד בסכום מצחיק. אריק קאנטונה אמנם הבריק באליפות של לידס ב-1992, אבל המאמן מאולד טראפורד היה הראשון שראה את הנולד ושם עליו כ-1.2 מיליון ליש"ט, בדיעבד סכום מגוחך על שחקן כזה אפילו במונחים של לפני 15 שנים.

רוי קין בלט בנוטינגהאם פורסט, אבל רק פרגוסון וקני דאלגליש, אז מאמן בלקבורן, היו מספיק חכמים בשביל לחפוץ בשירותיו. הסקוטי המבוגר יותר זכה תרתי משמע. המאמן הוותיק תמיד מחפש ללמוד על השחקן מעבר ליכולת על המגרש. כשכריס סאטון פרח בנוריץ' ועשה לעצמו שם באנגליה, פרגוסון התעניין בו ושלח חוקר פרטי שיעקוב אחריו למשך שבוע שלם מחוץ למגרש. כך למד על החיים שלו מחוץ לכדורגל, איפה ועם מי הוא מסתובב, מתי הוא הולך לישון ועוד.


ז'וזה מוריניו

מצחיק לדבר על רכש בהקשר של צ'לסי. אם לפורטוגלי היו יחסים מושלמים עם האנשים בחלונות הגבוהים, הוא היה מקבל כמעט כל שחקן שירצה בעולם. מיכאל באלאק ואנדריי שבצ'נקו הגיעו כמניות הכי בטוחות בשוק העולמי, למרות ששניהם ובעיקר החלוץ, עדיין לא שידרגו את צ'לסי. ריקרדו קרבאליו, דידייה דרוגבה ופטר צ'ך הם מהרכישות היותר טובות של צ'לסי בעידן רומן אברמוביץ'.

מוריניו חיפש בשנתיים הראשונות שלו בתפקיד שחקנים שיתאימו למערך ה-4-3-3 שלו ולתורת המשחק שלו וגם היום, כשהוא משחק בסוג של 4-4-2, הוא תר בעיקר אחרי שחקני מרכז שדה חזקים. את הפורטוגלי לא תמצאו בשום שלב בבעיית קשרים מרכזיים. בשביל זה יש לו את אסיין, מקאללה, למפארד, באלאק, אובי מיקל ודיארה (למרות שהוא מרבה לתפקד אותו כמגן ימני). כל עוד מוריניו בצ'לסי, סביר להניח שכשאחד מהם יעזוב, אחד אחר ברמה עולמית יגיע.


רפא בניטז

הקיץ הקרוב, בו הספרדי יקבל סכומי כסף גדולים לרכש, יהיה המבחן הגדול שלו. הרוכשים האמריקאים של המועדון הבטיחו לסייע, דויד וייה מוולנסיה חזק על הכוונת וכנראה שלהתחזקות של ליברפול בתחום הפיננסי היה חלק חשוב בסירובו של המאמן הספרדי להצעה של ריאל מדריד. בינתיים הרכישות של בניטז קטנות בהרבה מאלו של שני עמיתיו וגם היו קטנות יותר בהשפעה שלהן. הכיוון עד עכשיו היה ברור - להביא את השחקנים שהמאמן בטוח שיצעידו אותו להישגים, אבל שגם לא יעלו יותר מ-6-7 מיליון ליש"ט.

אלכס פרגוסון

היה זה שהחזיר למנצ'סטר יונייטד את השקפת העולם של סיר מאט באזבי - בניית הקבוצה סביב שחקני בית וטיפוח מחלקת הנוער. כשפרגוסון הגיע הוא הקדיש הרבה ממרצו למחלקות הצעירות של המועדון. הוא העסיק סקאוטים רבים ברחבי בריטניה שיחפשו את השחקנים הצעירים הכישרוניים, הביא מאמני נוער איכותיים, חלקם שחקני עבר כמו בריאן קיד (שלאחר מכן הפך להיות עוזרו), נובי סטיילס הבלם האגדי של הקבוצה ואחרים.

הסקוטי דאג לעקוב אחרי כל שחקן נוער ואלו שהוכיחו שיש להם את הפוטנציאל הנדרש תמיד זכו להזדמנויות בקבוצה הבוגרת. מבחינתו של פרגוסון, שחקן שגדל במחלקת הנוער תמיד יהיה עדיף על שחקן רכש ברמה דומה לשלו ולא מדובר כאן בשיקולים כלכליים. דייויד בקהאם, ריאן גיגס, פול סקולס, האחים נוויל, ווס בראון ואחרים גדלו במנצ'סטר יונייטד, פרצו לקבוצה הבוגרת והצעידו אותה להישגים.


ז'וזה מוריניו

חלק בכיר, אם כי פחות מסוקר, בסכסוך של מוריניו עם אנשי החלונות הגבוהים בצ'לסי, עסק במחלקת הנוער. פרנק ארנסן מונה לאחראי על הרכש במועדון וביחד עם פיט דה ויסר ההולנדי החל להמליץ על שחקנים למחלקה. מוריניו מצידו רצה לשלוט גם בנעשה במחלקות הצעירות ויחסיו עם ארנסן קרים כבר תקופה ארוכה.

מהסיפורים של בן סהר כבר שמענו שמוריניו עוקב באדיקות אחרי השחקנים הצעירים ואחרי שכל עם ישראל החסיר פעימה כשהפורטוגלי פירסם את ההרכב שלו למשחק גביע הליגה מול וויקומב, אנחנו יודעים שהוא גם נותן הזדמנויות לשחקנים צעירים במועדון. במחלקת הנוער של הקבוצה מלונדון אפשר למצוא פאביו פריירה וריקרדו פרננדז, שמשחקים בנבחרות הצעירות של פורטוגל, יבוא אישי של מוריניו ועוד שחקנים מדנמרק, גאנה, בלגיה, פינלנד ועוד. הפורטוגלי עוקב ומשלב, אבל עכשיו לא בטוח שהוא יהיה כאן בשנה הבאה.


רפא בניטז

הספרדי מכיר את העבודה עם צעירים על בוריה. את ההצלחות הראשונות שלו כמאמן הוא רשם כשהדריך את קבוצת הנוער של ריאל מדריד, אבל בינתיים הוא עוד לא שילב שחקנים צעירים בצורה בולטת. ליברפול היא דוגמה מצוינת למה שקורה בכדורגל העולמי היום. בינואר האחרון רכש רפא בניטז לא פחות משבעה שחקנים. אולי על רובם עוד לא שמענו, אבל הספרדי מקווה שגם היום הזה יגיע.

דניאלה פאדלי האיטלקי ואלברו ארבלואה הספרדי היו השניים היחידים מעל גיל 20. רונאלד הות הגיע מפרגוואי, אסטריט אג'דרביץ' השבדי נחת במחלקת הנוער של המועדון אחרי שהרשים באליפות אירופה עד גיל 17. ג'ורדי ברוור ההולנדי עבר מאייאקס, אמיליאנו אינסואה הארגנטינאי הושאל מבוקה ג'וניורס עם אופציה לרכישה ופרנסיסקו מנואל דוראן הספרדי נטש את מלאגה.

קדמו להם בשנים קודמות פול אנדרסון וג'ק הובס (אנגליה), מיקי רוקה (ספרד), גבריאל פאלטה (ארגנטינה), נאביל אל זאהר (מרוקו), בסיאן אידריזאז' (אוסטריה) וגודווין אנטווי (גאנה, מחזיק באזרחות ספרדית) - כולם צעירים ומבטיחים, שהגיעו אחרי OK של בניטז.

שלושת המאמנים הם מהבכירים ומהטובים במה שהם עושים. קשה לקבוע מי עולה על השני ומי טוב יותר. בניטז הוא גאון טקטי. מאמן שלמשחק אחד נתון יכין את הקבוצה שלו בצורה הטובה ביותר בה יכול להכין מאמן את קבוצתו. אם בהתאחדות הספרדית רוצים לראות אי פעם את נבחרתם רושמת הצלחה, כדאי להם להתחיל לחזר אחריו. ברמה הבינלאומית, כשיש משחקים אחת לתקופה, ספרד עם בניטז תוכל להפוך לנבחרת בלתי מנוצחת.

מוריניו הוא אחד מהאנשים הכריזמטיים במשחק. אדם שכל מילה שיוצאת לו מהפה שווה זהב עבור התקשורת הבריטית, אבל זה שיודע להשתמש בה לטובתו. מנהיג של שחקניו והמאמן שהגדיר מחדש את המשמעות של שליטה במרכז המגרש.

למרות השניים האלו, לאור התוצאות של השנה האחרונה, לנוכח ההתעוררות של מנצ'סטר יונייטד, פרגוסון ראוי להיות היום במקום הראשון. בנקודות, אחרי 15 סיבובים. כריסטיאנו רונאלדו הפך בחודשים האחרונים לאחד משחקני הרכש הטובים ביותר של קבוצה במילניום הנוכחי, השדים האדומים שוטפים את המגרש ומעל הכל, לקבוצה חזר הרעב האדיר להצלחה.

התשוקה הבלתי פוסקת אל המאמן הסקוטי לניצחון היא הגורם המרכזי והסוחף לריצה הנהדרת של מנצ'סטר יונייטד בכל המפעלים. תוסיפו לכל אלה את העובדה שהוא כל כך מצליח באותו מקום כבר למעלה משני עשורים, צועד קדימה כל הזמן, ותקבלו אגדה. אמנם זו לא נבואה לגבי ליגת האלופות, אבל הדירוג נכון להיום, במילימטרים ספורים, הוא פרגוסון ראשון, מוריניו שני ובניטז שלישי.