פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        "אני לא שחקן של טקטיקות"

        אלן מסודי מבקש סבלנות. הוא מנסה להתרגל מקצועית למכבי חיפה, לתקשורת וליחסים החברתיים. ומה עד אז? הוא דווקא אופטימי

        הרבה טענות נשמעות במהלך השבועות האחרונים כלפי מכבי חיפה ושחקניה. המחליפים לא פוגעים, העייפות הורגת והשובע פוגע. ותיקי הקבוצה, כצפוי, נשארים נקיים. הם כבר זכו באליפויות. באופן טבעי, את עיקר האשמה סופגים השחקנים החדשים בקבוצה. ואם בנוסף לכל אתה גם זר, קל להפוך אותך לשעיר לעזאזל ולמקור לכל בעיות הקבוצה.

        אלן מסודי הגיע הקיץ לחיפה אחרי שנתיים בישראל, כולל אחת נפלאה במכבי נתניה בעונה שעברה. עד כמה רצו אותו בחיפה תעיד העובדה שכבר במחצית העונה הקודמת סוכמה העברתו למדים הירוקים. אולם העונה הנוכחית החלה בעצלתיים מבחינת האלופה, שעדיין מחפשת את עצמה, ומאחורי גבו של מסודי מתחילים להופיע רחשים על התנהגות לא אחראית על כר הדשא והתנהלות לא חברתית מחוצה לו.

        מסודי, שכבר יודע מילה או שתיים בעברית, שינן היטב את המילה שאומרים הכי הרבה ומיישמים הכי פחות לדעתו בישראל – "סבלנות". "אחרי שלושה-ארבעה משחקים עושים בארץ חשבונות", אומר מסודי, "תשים לב, אחרי הניצחון באוקזר כולם אמרו 'מסודי היה מצוין היום', וככה גם אחרי הגול מול הכח רמת גן. פתאום אחרי משחק אחד שאתה לא טוב אומרים שאתה לא שחקן".

        "זו קבוצה חדשה, לוקח זמן עד שהדברים מתחברים"

        מסודי ממשיך. "אני כבר כמה שנים בארץ ולמדתי שעניין הסבלנות מהווה את הבעיה העיקרית כאן. כל עוד חוסר הסבלנות יימשך - הכדורגל פה לא יתקדם", הוא מסביר, "אני מבחינתי לא מתייחס למה שאומרים מסביב כי אני יודע שאני עושה את המיטב שלי. שכחו מהר מאוד שיש לנו קבוצה חדשה ושחקנים חדשים, וזה לוקח זמן עד שהדברים מתחברים. קורה ששחקן, גם אם זה אני, תופס יום לא טוב, כולנו בני אדם. כולם שוכחים שלפני המשחק הראשון בליברפול כולם אמרו שנקבל שם ארבע או חמש חתיכות, ואחרי 20 דקות היה 1:0 לחיפה וכולם סתמו את הפה".

        אבל עם עובדות קשה להתווכח - חיפה נראית לא טוב. בסטנדרטים שלה, אחרי שתי תוצאות תיקו מול העולות החדשות, אפשר לקרוא לזה משבר. מי שמגיע לאימוני הקבוצה יכול לזהות את המוטיבציה של השחקנים, ומסודי מתקשה להבין למה המשחקים באירופה הם תמיד בצבע, בעוד בישראל הכל שחור ולבן. "הקבוצה משחקת טוב מאוד באירופה וכשזה מגיע לליגה משהו לא עובד אצלנו", אומר מסודי, "אנחנו עובדים קשה מאוד באימונים, אבל מגיע המשחק מול הכח ופתאום אנחנו בפיגור 2:0. אני לא מצליח להבין איך זה קורה על הדשא. אולי כל הדברים השליליים שאומרים עלינו מסביב משפיעים, וגם האוהדים מגיעים כבר עם רגשות שליליים".

        "יש לנו את כל הכלים להתאושש"

        אחרי שלוש אליפויות רצוף קשה למצוא את האנרגיות ואת הרעב כדי לרדוף אחרי אליפות נוספת. למסודי יש הסבר. "זה נראה כאילו השנה כולם רוצים שבית"ר תזכה באליפות, זו לפחות ההרגשה שלי. אולי בגלל זה כולם מתאמצים במיוחד נגדנו", טוען הקונגולזי, "אני לא בורח, יש לנו בעיה, ומה שקרה בשני המשחקים האחרונים זה לא נורמלי מבחינתי לאור היכולת של הקבוצה באירופה. אבל אני לא יודע מה הבעיה, מה המקור שלה. מה שבטוח, אנחנו צריכים לפתור אותה בהקדם האפשרי, אחרת עשוי להיות מאוחר מדי. יש לנו את כל הכלים לכך, סגל מצוין וצוות מקצועי מהמדרגה הראשונה".

        למרות שמסודי הבקיע שלושה שערים בחמשת המשחקים האחרונים של הקבוצה, הוא נראה לפעמים כאאוטסיידר. באירועים החברתיים של המועדון אפשר למצוא אותו מתבודד עם שחקן אחד או שניים, לרוב אחד הזרים. נראה כאילו משהו בו עצור, גם על הדשא וגם מחוצה לו. "בכל משחק שהבקעתי בו בנתניה - לא הפסדנו, כי שם שיחקתי בתפקיד שונה", מנסה מסודי להסביר מה השתנה מהשנה שעברה, "השיטה הייתה אחרת. ראובן דיבר איתי בתחילת העונה ואמר לי שמבחינתו אני חופשי לעשות על המגרש מה שאני רוצה מבחינה התקפית. זה ראובן, וזה התאים למכבי נתניה של שנה שעברה. הכדור היה עובר לרוב דרכי ובשתיים-שלוש הזדמנויות הייתי גומר את המשחק. רוני לוי זה לא ראובן עטר, יש לו שיטה שונה והוא דיבר איתי על זה עוד בתחילת העונה. הוא אמר לי שהוא מעריך את היכולות שלי, אבל הוא בגישה שלו לא אוהב את הצורה ששיחקתי כשחקן חופשי. זה לא סוד שבעמדה בה אני משחק כיום, זה לא אני. אני לא שחקן של טקטיקות".

        "אשאר בחיפה עד סוף החוזה שלי"

        אבל מסודי מסרב להשתמש בזה כתירוץ. "אם אנשים חושבים שאני אבוא לרוני לוי ואני אגיד לו שזה לא מתאים לי, הם טועים", אומר מסודי, "אני מקצוען, ואני אעשה ועושה מה שצריך בשביל הקבוצה. אני אתאים את עצמי לשיטה, וגם כשאני לא במיטבי אני עושה הגנה וגליצ'ים, כי במכבי חיפה השיטה היא אחרת ואני אלמד לחיות איתה. ההאשמות כאילו אני עושה על המגרש ככל העולה לרוחי אינן נכונות. הכניסות שלי למרכז המגרש הן פרי ההוראות של רוני לוי, שמדריך אותי להיכנס לאמצע בהזדמנויות שונות במהלך המשחק. עד עתה כבשתי כמה שערים, מה שמדגיש כי גם בשיטה הזו אני לאט לאט מצליח לבוא לידי ביטוי".

        למרות ההידרדרות הלא אופיינית לחיפה, מסודי מנסה להישאר אופטימי. "הכי חשוב לי שגם רוני לוי ויעקב שחר מאמינים בי, שניהם דיברו איתי ואמרו לי: 'קח את הזמן שאתה צריך כדי להתאקלם, אנחנו מאמינים בך'", אומר הקשר/חלוץ, "מבחינתי זה אומר הכל".

        ביצת הכדורגל הישראלית, כידוע, היא מקום צבוע למדי. חברויות ומחנאות הן עניין שבשגרה. לא כל מקום הופך לבית חם עבור מצטרפים חדשים, במיוחד אם הם לא ישראלים. "מבחינה חברתית, ותאמין לי שאני נמצא בתוך הקבוצה, אין שום בעיה בינינו כפי שמנסים לצייר לאחרונה בתקשורת", מכחיש מסודי את הטענות, "באופן אישי אני לא מרגיש שיש חוסר הערכה כלפיי מחבריי בקבוצה, אני חבר של כולם. ברור שיש הבדל בין מכבי נתניה למכבי חיפה. מכבי נתניה, לפחות זו של השנה שעברה, זה מועדון קטן ומשפחתי יותר, מכבי חיפה זה מקום עבודה של מקצוענים ממדרגה ראשונה, כשבסיום העבודה אתה חוזר הביתה. זה הבדל בין קבוצה קטנה לבין קבוצה בסדר גודל של מכבי חיפה, לכן אולי נראה לפעמים שאני לא מחובר או משהו בסגנון הזה".

        אחרי משחק לא טוב שלו לפני כמה שבועות, התחילו רינונים לגבי חזרה אפשרית של מסודי למכבי נתניה במידה שלא ישתלב בקרוב בפאזל של קבוצת הכרמל. מי שממהר להזמין למסודי מונית ספיישל לצומת פולג מתבקש לדחות את העניין בכמה שנים, "יש לי חוזה לשלוש שנים במכבי חיפה ואני מתכוון לשחק את כל השנים שלי כאן", אומר מסודי, "יש רק אפשרות אחת שלא אסיים את החוזה וזה רק אם רוני לוי או יענקל'ה שחר יגידו לי 'תודה רבה, אנחנו רוצים שתעזוב'. רק במקרה כזה אלך מפה. בכל מצב אחר אני פה עד סוף החוזה".