ניסיון 1
(טו, טו, טו, טו)
"הלו?".
- שלום, אפשר לדבר עם דוד?
"אתה מתכוון דייויד?".
- לא, לא. אני מתכוון דוד.
"מצטערת, אין פה כזה דבר". (ניתוק)
נסיון 2
(טו, טו, טו)
- היי, אני צריך את דוד.
"תקשיב, אין פה דוד, אתה מתבלבל".
- מי זאת, סופ ספייס?
"פוש ספייס".
- פוש ספייס, סופ ספייס לא משנה. תגידי לדוד זה אודי שרבני מוואלה ספורט!
"הוא כרגע לא...".
- אל תשגעי אותי עכשיו עם "הוא כרגע לא" וכאלה. תביאי, תביאי אותו.
(צועקת) "דייויד, יש פה איזה מישהו מ... (אליי) מאיפה אתה אמרת?".
- וואלה!, וואלה! ספורט.
(צועקת) "וואלה! ספורט. (פאוזה) שנייה, הוא בא".
"הלו?".
- מה קורה דוד?
"זה דייויד".
- דוד, אתה מהיום דוד. תגיד, בלדב כבר דיבר איתך?
"מי?".
- קובי בלדב. לא משנה, הוא צריך להגיע. עשה טובה תשלח איתו פאקט. תקשיב רגע, יש לנו כמה שאלות, נעשה את זה מהר.
"מי זה? רוי קין? יא מניאק, זה אתה! קלטתי. מה קורה יא...".
- איזה רוי קין? אומר לך זה אודי מ"וואלה! ספורט". שמע, אין לי הרבה זמן, השיחה הזאת מהבית, לא היה לי כוח ללכת למערכת ולהתקשר משם אז נעשה את זה קצר: אתה חושב שתוכל להתאקלם מהר בישראל?
"איפה?".
- דוד, תראה, אני אדם עסוק. אל תעשה לי כאילו הפוך על הפוך וזה. סך הכל יש לנו אתר מצליח עם הרבה קוראים אז כדאי שנפתח ברגל ימין. טוב? נמשיך. נתניה ידועה בתור קבוצה שהייתה גדולה בשנות השמונים, אתה חושב שתוכל לסחוב את המועדון הזה שוב לצמרת?
"אני חושב שכדורגל משחקים תשעים דקות, גם לגבי כל השאלות הבאות".
- אידיוט!
"מה אמרת?".
- (קללה בינלאומית החרא הזה) לא, קראתי פה למישהו. הלאה: אלי גוטמן במעין שנת קאמבק שלו. אחרי מה שהוא עבר בירושלים, הוא...
"הו! ז'רוזלם! אני מאוד רוצה להיות שם. גם בדד סי".
עליי. רק אל תנסה להפליץ בים המלך, כי... טוב לא משנה. שמע, - נתניה זה אחלה מקום בשבילך, יש שם שוק, חבל על הזמן.
"זה טוב, זה טוב בשביל ויקטוריה".
- כן, היא תיהנה שם מאוד מהמוכרים. כבר מצאתם איפה לגור?
"תקשיב, אדוני. אתה מחברת נסיעות? כי אנחנו לא מעוניינים".
- אומר לך וואלה! וואלה ספורט. אם לא תתנהג יפה, אני לא אעשה לך פה לובי. אתה רוצה להיות באתר השני? זה עם סימני השאלה הגדולים? למה שם בכלל צריך להזיע במקומות הנכונים, ותאמין לי, דיאודורנט אין באתר ההוא.
"לא".
- יפה. אז תיזהר. בוא נדבר רגע על התפקוד שלך. אתה תעדיף לשחק בצד ימין או באמצע. אני חושב שבקופסא, עדיף לך להיות באמצע כי אז...
"איפה?".
- בקופסא. יש לנו אוורווה, וקופסא. "בוקס", לייק "בוקס".
"אה! קופסא, ככה אני קורא לאשתי לפעמים".
- כן, קופסא זאת. בקיצור באמצע אתה תאכל לבעוט מהחצי ובום, גול. מה אתה אומר?
"אני חושב שכדורגל משחקים תשעים דקות".
- (אידיוט) וואלה?
"ככה קוראים לאתר שלכם?".
- לא, זה עם סימן קריאה אצלנו, לא בשאלה. נתניה משחקים עם חברת בגדים "לוטו", אתה חושב שמעכשיו בגללך הם יעברו ל"אדידס"?
"כן, יש לי חוזה. כבר אי אפשר לעשות כמו שפעם שהיינו שמים משחת נעליים על הסמל בנעל ומדביקים חברה אחרת".
- מה, גם באנגליה עושים את זה?
"מה זאת אומרת? אתה חושב שהמצאתם הכל שם?".
- שאני אספר לך קצת על הקהל והעיר?
"תראה אדוני, אני לא מעוניין בחבילת נופש הזאת, ואני גם תיכף יעשה כוכבית 42 לראות מי מתח אותי".
- פראייר, ייצא לך שיחה בינלאומית. עוד מעט קובי יבוא, תראה. טוב, אין לך איזו שאלה? אתה לא סקרן אפילו קצת לדעת פרטים על הקבוצה, על התושבים?
(פאוזה) "מממ... אפשר לדוג שם. אני אוהב לדוג לאחרונה".
- כן בטח. רק שתדע שלאנשים שם אין ר' בדיבור. טריפוליטאים, זה הדיבור שלהם.
"מה? מה זה קשור?".
- אם נגיד תלך לדוג, ומישהו יגיד לך שהוא תפס דג בוגי, תדע שזה דג בורי.
"אהה".
מיותר לציין כי מדובר בראיון פיקטיבי וסאטירי?
הלו, דוד נמצא?
אודי שרבני
30.10.2006 / 19:14