יא יא טורה, קשרה האחורי של חוף השנהב ומונאקו, הוא בחור טוב. באולימפיאקוס, קבוצתו הקודמת, סיפרו שכולם אוהבים אותו, בייחוד המאמנים, כי הוא עושה מה שהם מבקשים ולעולם לא מתלונן. לכן כאשר טורה, מי שאחיו קולו, בלם ארסנל, אומר שיהיה טוב ממנו, פותח פה על המאמן ביום שזה מפוטר, מישהו הגדיש את הסאה.
"זאת הקלה גדולה שהוא הולך הביתה, לא יכולתי לסבול אותו, הוא טיפוס נורא. חוץ מזה, האימונים שלו משעממים והוא ליכלך עלי מאחורי הגב כל הזמן". את הדברים החריפים הללו אמר טורה על לאסלו בולוני, שפוטר לפני שבוע אחרי עוד הפסד ליגה, שהציב את מונאקו במקום הלפני אחרון בטבלה. עוזרו, לורן באנידה בן ה-38, מונה במקומו. המטרה: להישאר בליגה ולנסות לזכות בגביע הליגה כדי לשוב לאירופה. פחות מ-24 שעות אחרי שמונה באנידה הודחה הקבוצה מהמפעל על ידי ריימס מהליגה השנייה. שלשום הפסידה ליחידה שהיתה אחריה בטבלה, נאנט, וירדה למקום האחרון.
רק לפני שנתיים וקצת מונאקו היתה הלהיט של אירופה. היא דפקה שמינייה ללה קורוניה; עברה ברבע גמר ליגת האלופות את ריאל, אז אלופת ספרד ובשיא אופוריית הגלאקטיקוס; חלפה בחצי הגמר על פני צ'לסי בעונה הראשונה עם הכסף הגדול של רומן אברמוביץ'; רק ז'וזה מוריניו עצר אותה בגמר, אבל מונאקו סומנה כדבר הבא. מאמנה דידייה דשאן היה מבוקש על ידי הגדולות של אירופה, אבל בחר להישאר בנסיכות. העתיד נראה ורוד.
גם עונה לאחר מכן מונאקו נראתה לא רע, סיימה בראשות הבית שלה בליגת האלופות (הודחה בשמינית הגמר), דפקה חמישייה ללה קורוניה, הפעם בחוץ, וסיימה שלישית בליגה. וכל זאת כשהחבר'ה של דשאן, קשר הורס כשחקן, משחקים התקפי ויצירתי.
יש מזומנים
אז מה בעצם קרה? כמו בהרבה סיפורי כדורגל, מדובר בשילוב של יחסי אנוש גרועים ותאוות בצע. העלייה לגמר ליגת האלופות גרמה לנשיא האקצנטרי מישל פאסטור לראות שטרות של יורו מול העיניים. כוכבי אותה עונה גדולה נמכרו - לודוביק ג'ולי לברצלונה, ג'רום רוטן לסן ז'רמן ודאדו פרשו לריינג'רס. פרננדו מוריינטס המושאל חזר לריאל.
דשאן, שרצה לבנות קבוצה לטווח ארוך, זעם, אבל החתמת חאבייר סאביולה וארנסטו צ'בנטון הרגיעה אותו. אולי גם הבונוס היפה מהבוס. שנה אחר כך שוחררו סאביולה וגם שבאני נונדה החשוב, והקבוצה נכשלה בסיבוב השלישי המוקדם בליגת האלופות. פאסטור כעס, דשאן לא נשאר חייב. "אי אפשר להצליח כשמוכרים או משאילים את כל מי שמשמעותי ואחר כך גם לדרוש את אותן תוצאות, אין דבר כזה", אמר בראיון בספטמבר 2005. פאסטור קרא, ומיד העיף אותו הביתה.
העוזר ז'אן פטי נכנס לתפקיד, אבל פאסטור חיפש תותח ומינה את פרנצ'סקו גווידולין, שסיים את העונה וחזר לאיטליה. "ברחתי מפאסטור, הוא יושב למאמן על הראש, מתערב בעניינים ולוחץ בלי הרף לתוצאות. אי אפשר לעבוד ככה", אמר. גווידולין מוביל היום את פאלרמו לצמרת האיטלקית, דשאן ביובנטוס, בולוני פוטר ובאנידה הוא המאמן הרביעי של הקבוצה ב-13 חודשים.
אין שערים
באנידה הוא שם אגדי במונאקו, בגלל אביו ג'ראר שהוביל את הקבוצה לאליפות ב-1982 ולגביע ב-1980. "אחזור לשורשים של מה שהקבוצה מייצגת, כדורגל התקפי ומשחק למען האוהדים", הבטיח הבן השבוע.
הבעיה שאין יותר מדי אוהדים. מונאקו נסיכות עשירה מאוד, ותושביה מעדיפים ענפים יותר אקזוטיים ופחות עממיים. באיצטיון לואי השני המיוחד יש רק 18,500 מקומות, וגם כך הוא בדרך כלל חצי ריק.
פאסטור בנה על הכנסה מאירופה, אבל כבר שנתיים הוא לא מגיע לשם וברור שגם בשנה הבאה לא יראה כסף מאופ"א. נשארה חברת ההימורים שפרסמה במגרש והכניסה לא מעט כסף, אבל החוק הצרפתי נאכף ולפני כמה שבועות ירד הגרזן גם על מקור ההכנסה הזה.
פאסטור, אם כך, צריך להביא כסף מהבית. הוא דווקא היה פעיל בשוק ההעברות בקיץ והביא את טורה, המגן הארגנטינאי ליאנדרו קופרה מרומא, החלוץ הצ'כי הוותיק יאן קולר וקשר נבחרת קרואטיה ירקו לקו, אבל שיחרר יותר - את צ'בנטון, הבלם הברזילאי מאיקון, הקשר אוליבייה קאפו, ואפילו את כריסטיאן ויירי, שהגיע רק באמצע העונה שעברה.
הרכש, בינתיים, לא מוכיח את עצמו. קולר כבש העונה ארבעה שערים בארבעה משחקי נבחרת, אבל שער בודד ב-12 משחקים במונאקו. הכדורגל ההתקפי נעלם, העונה רק נאנט כבשה פחות ממנה. בקבוצה אין מישהו שהבקיע יותר משני שערים (מוחמד קאלון), והכדורגל ההתקפי שבאנידה מדבר עליו נראה רחוק מאוד. שלא לדבר על גמר ליגת האלופות שנראה רק כהזייה.
השלט שהניף אוהד במשחק הבית האחרון אומר את הכל: "הייתי בגלזנקירשן 2004 בגמר. עכשיו אני רק רוצה להישאר בליגה".
עובדות ומספרים
כינוי: לה רוז'-א-בלאן (האדומים לבנים)
שנת ייסוד: 1919
תארים: 7 אליפויות (1961, 1963, 1978, 1982, 1988, 1997, 2000); 5 גביעים (1960, 1963, 1980, 1985, 1991); גביע הליגה (2003)
הישגים באירופה: גמר ליגת האלופות (2004), גמר גביע המחזיקות (2002)
נשיא: מישל פאסטור
מאמן: לורן באנידה
איצטדיון: לואי השני (19,500)
צבעים: אדום לבן (בית), בז' (חוץ)
