סלטי שמיר

ההתחלה של דן שמיר והפועל ירושלים היתה צולעת: הפסד (ועוד במלחה) בחצי גמר גביע וינר. עוד יותר מטרידה היתה היכולת העגומה שהציגה הקבוצה: מחצית שלמה עם פחות מ-20 נקודות. לחשושים שונים כבר החלו להישמע, אלא שכמה ימים לאחר מכן דרס קונצרט של כדורסל מצד הפועל ירושלים בגביע האמיתי את ראשון-לציון. ופתאום הכל נראה ורוד.

אבל האם באמת הכל טוב? ומהי בכלל המתכונת להצלחה? בזמן שלקבוצת הכדורגל של גאידמק לקח שלושה חודשים וכמה מיליוני שקלים שירדו לטמיון כדי להבין שהמאמן עם הרקורד הבינלאומי הנוצץ לא בהכרח יספק את הסחורה, בקבוצת הכדורסל התעשתו, אף שהם ללא ספק פזלו לכיוונם של שמות גדולים יותר (יאנאקיס, ואפילו ספאחייה), ובמהלך חלקלק וחמקמק מאחורי גבו של שמעון מזרחי ומכבי גנבו את דן שמיר והחזירו סמל הביתה.

שאלות רבות עלו בעקבות המעבר, התשובות על רובן יינתנו רק עם סיום העונה. על דבר אחד איש אינו מערער. מדובר על הירושלמיות הגאה של המאמן. "כיף, אני הרי ירושלמי", מבהיר הקואץ' מהרגע הראשון. "פרט לשנה אחת בארה"ב ועוד אחת בתל-אביב, חייתי פה כל חיי. כשבאה ההצעה מדני היה לי נחמד מאוד לעלות לירושלים בשביל הפגישות האלה. אני מאוד גאה על כך שקיבלתי את ההזדמנות לאמן את המועדון הזה, גם מהבחינה האישית, אבל לא פחות מהבחינה המקצועית".

מה היו השיקולים של ההנהלה להביא אותך?

"אני לא ממש יודע, אבל אם אנסה להיכנס לראש שלהם, אז דני וההנהלה מכירים אותי, בסך-הכל אימנתי בקבוצה הבוגרת שלוש שנים. הם הגיעו לאיזושהי נקודה שבה הם החליטו שזה יהיה הדבר הנכון למערכת, ומבחינתי אני רק יכול להודות להם על ההזדמנות".

אתה בכוונה לא מתייחס לעובדה שאתה מהווה סמל שהיה צריך להשיבו הביתה?

"אני חושב שכשעושים החלטות במקומות גדולים ומקצוענים כמו הפועל ירושלים או כל מועדון אחר כזה, עושים את מערכת השיקולים המקצועית של המקום ומנתחים את הצרכים, ובסוף זו רק החלטה של למצוא את הבנאדם הנכון במקום הנכון, וזה קודם כל עניין מקצועי. רק אחר-כך יש כל מיני עניינים נוספים. אני מניח שזה שאני מכיר את האנשים, מכיר את המערכת, מכיר את ההוויה, ובסוף גם אני גדלתי בתוך כל זה, יש לזה איזשהו פלוס, אבל אני משוכנע שהחלטות שכאלה במועדונים גדולים לא נלקחות על שום בסיס אחר פרט להתאמה מקצועית".

קיימת הרגשה שבכל זאת אתה עדיין מזוהה עם מכבי לא פחות מאשר עם הפועל.

"לא בטוח שכולם יאהבו לשמוע את זה, אבל בתקופה שלי במכבי מאוד אהבתי את המערכת ואת העבודה שלי שם. בסופו של דבר אני איש מקצוע, ומעטים הם המאמנים והשחקנים שלא עושים מעברים שכאלו לאורך הקריירה. אני, כאמור, כבר עשיתי את המעבר הזה לכיוון השני פעם אחת, וכמו אז גם עכשיו המעבר הזה מבחינתי הוא מאוד טבעי. אני אמנם במצב מאוד לא שגרתי וכנראה שגם האדם היחיד, לפחות בשנים האחרונות, שיכול להגיד שמאוד אהבתי ונהניתי לעבוד בשני המועדונים הכל-כך מתחרים הללו".

סיפרת שכשעזבת את מכבי קיבלת את ברכת הדרך, אולי מבחינתם זהו שחרור שבא כדי לראות אותך חוזר יום מן הימים?

"לא, אף אחד לא לוקח החלטות כאלה בחיים האמיתיים. זאת היתה סיטואציה שהיתה ברורה לכולם, הייתי עוזר מאמן במכבי, ולמען האמת יכולתי גם להמשיך לעשות את זה עוד עשר שנים, זהו מועדון מספיק גדול ויכולתי להישאר שם במשבצת שהיתה לי בלי להרגיש מקופח. נקלעה בדרכי הזדמנות לעשות תפקיד אחר, גדול, שקרוב ללבי, ולכן נאלצנו להיפרד. נפרדנו לאחר תקופה טובה, ואני יודע שמבחינתם הפרידה הזאת היא פרידה שבאה על בסיס כבוד הדדי. מה יהיה בעתיד? אני בטוח שהם לא יודעים, ובטח שאני לא יודע".

השבוע הוציא דובר הפועל ירושלים הודעת לכלל העיתונאים המסקרים את הקבוצה. בהודעה הובהר מעל לכל ספק כי הרכז מאיירה צ'טמן, שהוזכר כמועמד להחליף את אד קוטה, לא בתוכניות של ירושלים. הדובר ביקש שלא לפנות אל קוטה עצמו בשאלות על הסיבות לדקות המשחק המועטות שקיבל, או כדי שיזים שמועות כאלו ואחרות. הדובר ציין בהודעה כי הדבר עלול לפגוע בנפשו של הרכז הפנמי.

ואם נהיה רציניים לרגע, הרי אי-אפשר להתעלם מהיכולת החלשה של קוטה, או מהעובדה שדקות המשחק שלו די מועטות. לכן, רגע לפני שנמשיך להטריד את קוטה בשאלות כאלה ואחרות, גם לדן שמיר היה כמובן מה להגיד בנושא. "אד קוטה הוא אחד הרכזים הטובים שנתקלתי בהם, והדגש הוא על רכז", מבהיר שמיר. "הוא אמנם מנהל משחק מהדור הישן, לא כזה שהוא סקורר בנשמה. כולם מחפשים שחקן שבסופו של ערב עומד על ממוצעים של 17-18 נקודות. לעומת זאת, עדיין יש קבוצות כמו אלופת אירופה, צסק"א מוסקבה, שמשחקות עם רכזים שתורמים רק שבע נקודות בממוצע לערב. כמו גם טאו-ויטוריה, שהגיע לפיינל-פור בשנה שעברה עם רכז של חמש, שש נקודות אבל שבעה, שמונה אסיסטים. התפקיד שלו משמעותי מהסיבה הפשוטה שהוא חצי מאמן על המגרש, ההצלחה שלו תימדד בסופו של דבר בהצלחת הקבוצה ולא בסטטיסטיקה".

כרגע הוא מבלה יותר על הספסל, הוא יקבל ממך גיבוי או מי שיהיה יותר טוב ישחק?

"אני, כמו כל מאמן אחר, רוצה לעשות את ההחלטות הנכונות לאותו ערב. אין דבר כזה טווח ארוך, הכל צריך להיעשות צעד אחרי צעד, משחק אחרי משחק עובר ובסוף מגיעים לטווח ארוך, בכל משחק ישחק מי שאני חושב שיוכל לעזור לנו לנצח את המשחק".

עד כמה באוורס וקוטה עשויים לדרוך זה לזה על דקות המשחק?

"יש רק דבר אחד שכל הזרים מפנימים, וזה שיש שיקול של החוק הרוסי, ואני לא יכול לשחק עם יותר משלושה זרים על המגרש בכל רגע נתון. אד וטימי הם ממש לא באותו התפקיד, אין להם אותן משימות בזמן משחק, וכל אחד נותן דברים שונים לקבוצה. שני השחקנים הללו נותנים דברים שאני מאוד צריך במקביל, כך שאין פה שום שחקן שבא על חשבון אחר. יש את עניין החוק הרוסי שיכול להשפיע, אם אנחנו משחקים עכשיו עם שני זרים גבוהים, וזה אומר שנשארת לי אופציה לשלב רק גארד זר אחד בתוך החמישייה, אבל לא מעבר לזה".

עד כמה חשוב האלמנט של המשחק המהיר?

"לרוץ זו מלה כללית מדי. אנחנו בהחלט קבוצה שמעוניינת במשחק מהיר, וזה לא סוד. אנחנו נרוץ, אבל לא בכל מחיר. אני מאמין שאפשר להשיג 10-15, אולי 20 נקודות ממש מפאסט-ברייקים. כל היתר זה לאו דווקא לרוץ כמה שיותר מהר בשביל להגיע ראשונים בהתקפה, אלא יותר לקרוא מצבים מהר. אני לא מאמין במשחק סטאטי, שכולם עומדים ויודעים בדיוק לאן הם הולכים, מתורגלים נורא בשליטה ובקונטרול, אני מאמין בלשחק מהר. זה לוקח יותר זמן להגיע לרמה גבוהה, אבל גם הרבה יותר קשה לשמור קבוצות שמשחקות ככה".

אליפות עם הפועל זו אחת מהמטרות שלך, השנה או בכלל?

"תנו לי רק לומר קודם כל שהצהרות על אליפות לא תשמעו ממני. מן הסתם אנחנו קבוצה גדולה שמטרתה להגיע כמה שיותר רחוק, אבל בואו נדבר בבוא הזמן, אולי אז יהיה לי משהו אחר להגיד".

בהודעה מסתורית ותמוהה למדי הודיעה הפועל ירושלים השבוע שדניאל ששר כבר אינו חלק מצוות האימון של הקבוצה ושהשלישייה הצעירה, שרק לפני כמה שבועות הבטיחו לנו שהיא זו שתצעיד את הפועל אל העתיד הוורוד, כבר אינה שלמה. הסיבות לעזיבה נותרו כפי שפורסמו בהודעה ביום ראשון - אישיות.

"העזיבה של דניאל משמעותית", מחמיא המאמן לעוזרו לשעבר, "הוא היה פרטנר. חוץ מזה שאנחנו חברים הרבה מאוד שנים ואני גם מאוד מאמין בו מקצועית, אבל זאת החלטה שלו, וכל מה שנשאר לנו זה לכבד את זה. לא נכנסנו ללחץ מזה, זאת היתה תולדה של כמה ימים ולא משהו שנחת עלינו משום מקום. המערכת ממשיכה ותמשיך לתפקד, יש כרגע את מתן חרוש, שגם בו אני מאוד מאמין, בנאדם עם הרבה ניסיון, יש לו כבר ברקורד שני גביעים אירופים, עבד עם מאמנים טובים, אימן בחו"ל, יש לו הרבה מאוד ניסיון בעבודה עם שחקנים בוגרים, ולכן המערכת שלנו תמשיך לעבוד כרגיל, ומה שנשאר לנו זה להתקדם הלאה, וזה גם מה שאנחנו עושים".

התחלתם אם בכלל לחפש מחליף?

"זו בהחלט אפשרות, אבל אם נחליט לצרף מישהו זה יהיה בנאדם שמתאים לנו מבחינה מקצועית ואנושית, זה לא פונקציה שממלאים אותה בחופזה, וזו לא עמדה שנמלא רק כי חייבים לאייש את העמדה. יש לי כרגע, כמו שאמרתי, את מתן חרוש, שאני מאוד מאמין בו. אם יהיה לנו מועמד ראוי, נודיע, ואם לא, נמשיך הלאה".