מיד עם הירידה לחדר ההלבשה, בתום המשחק מול אחי נצרת, ניגש עוזר מאמן הפועל ירושלים שלומי עמר לקפטן שי אהרון ואמר לו, "המשחק הזה רק מוכיח שהטירוף, האגרסיביות והמנהיגות מתחילים מכם. כשאתם, השחקנים הוותיקים, נותנים דוגמה, זה מחלחל לכל שאר השחקנים בקבוצה. כשהגליצ'ים מתחילים מהדקה הראשונה, זה עובר גם לצעירים". אהרון שמע והינהן. "אתה צודק, שלומי. כנראה שהפנמנו את מה שאמרתם לנו כל השבוע". עמר סיים את דבריו לקפטן במלים: "ועכשיו, שי, אין סיבה שלא תביאו את הטירוף הזה למגרש בכל שבוע".
הדיאלוג הזה בין עמר לאהרון, רק נציין, הוא חריג למדי. היחסים בין השניים קרירים מינוס. המחמאות ההדדיות (הנדירות למדי, יש לומר) מראות שהניצחון החשוב הזה בעילוט קירב לבבות - ואפילו בין שניהם. "אחרי ההפסד ללוד היה סוג של מערבולת, ועברו עלינו רגעים לא נעימים, אבל ככה זה בכדורגל", אומר אהרון.
התאכזבתם כשלא זכיתם לפרגון באסיפה אחרי הניצחון על אחי?
"אני לא מונע מכוח של פרגון כזה או אחר. היתה תקופה שמישל היה יורד על שחקן מסוים בקבוצה באופן מאוד עקבי. הלכתי לשחקן הזה ואמרתי לו, מאמן מותר לו להגיד מה שהוא רוצה. כל עוד הוא נותן לך לשחק, כנראה שהוא מרוצה ממך. אותו דבר פה. יאיר אמר מה שאמר על הוותיקים, השבוע הוא אולי פחות פירגן, אבל שיחקנו, נתנו, ניצחנו, זאת הקבלה הכי טובה שיש לנו להציג. זה האני מאמין שלי".
יכול להיות שבגלל הלחץ של הקהל יותר קל לכם לשחק בחוץ?
"אני אגיד לך מה קורה. יש מין מחסום מנטלי, שקורה בהרבה קבוצות. בבית אנחנו כל-כך בטוחים בעצמנו, משוכנעים שהאיכות שלנו, המגרש והקהל יעשו לנו את העבודה. יש ביטחון מופרז במשחקי הבית - וכעת, אחרי המכה שחטפנו מלוד, נצטרך לבוא עם אותה מוכנות והקרבה גם למשחקי הבית. לדעתי, אנחנו לא נופלים מאף קבוצה בליגה הזאת".
"ויקטור רוצה מישהו רציני שיבוא"
אם אנחנו כבר בעניין הזה, יש לך איזשהו סיפור עם מי מהקהל של הפועל ירושלים?
"יש בעיה עם דמות אחת מסוימת. זה משהו אישי, שלא קשור בכלל לקבוצה. אין טעם להרחיב את הדיבור, זה משהו שנמשך עם אותו בנאדם לא מהיום. לגבי שאר האוהדים, אני מרגיש שינוי לטובה ביחס שלהם אלי. למרות זאת, בעילוט הרגיז אותי שאוהדים קיללו את אדם עוד לפני שהוא נגע בכדור. תניחו לילד. אז הוא החמיץ, אז מה? מקללים אותו, מורידים לו את הביטחון, הבנאדם מאבד שלושה-ארבעה כדורים אחר-כך. אדם הוא אחלה שחקן, ועם קצת סבלנות - גם מהקהל - הוא יהיה שחקן מצוין. ואני אומר את זה דווקא כי הוא חלוץ, ואני מאמין בזה".
ולגביך? השער הזה רומז משהו לגבי ההמשך?
"מודדים אותי בתקשורת מבחינת גולים, ואת התפוקה שלי אני אתן. אני לא אתן העונה פחות מעשרה גולים. אני שווה לפחות עשרה שערים בליגה הזאת. מה שכן, אני מצפה מעצמי כל שבוע לתת מעצמי באספקטים אחרים. לעשות שחקנים לידי יותר טובים, ולנסות לקדם את הצעירים, כי זאת צריכה להיות שנת הפריחה שלהם".
נראה לך שאדם, מור, אדיר, אסף עזו ואופיר עמרם יפרצו העונה?
"חייבים. יש מצב של חילופי דורות. הקבוצה שהסתמכה על הדור של סטי, סלמן ושי מייצרת היום דור חדש. לנו לא נשארו הרבה שנים לשחק. הצעירים צריכים לתת את הטון. פשוט צריכים להפנים שהם כבר לא ילדים. אני לוקח על עצמי את הפרויקט הזה, ואנסה לעזור להם בכל כוחי ויכולתי".
מסביב לקבוצה יש בלגן, הפגנות, נאצות שרוססו על הקירות בטדי. השחקנים מושפעים?
"יש לי הרבה מה להגיד על המאבק הזה. יש טעות אחת בסיסית: שאין ערוץ של הידברות בין הקהל לוויקטור. זה חורה לי, ובערוצים חשאיים אני מנסה לתקן את העניין. הקהל רוצה לראות את הפועל בליגת-על, בשביל זה צריך תקציב גדול יותר מהקיים, ואת זה כרגע אין. הם מאמינים שאם ויקטור ילך, יהיה מי שיביא את הכסף. גם ויקטור מאמין בזה, הוא רק רוצה לראות את האחד הרציני שיבוא. העימות פה הוא פשוט בהרבה ממה שכולם חושבים. חוץ מזה, כל המחאה הזאת עדיין לא התפתחה למידות כאלה, שאפשר להגיד שזה עניין גורף. מתגבשת דעת קהל לעשות משהו, ואנחנו השחקנים מרגישים את זה. אנחנו גם יודעים שזה לא מופנה כלפינו. אנחנו שואבים המון כוח מהקהל. זה לא נעים שיש קללות וכתובות נאצה ודברים מהסוג הזה, אבל אם ננצח את עכו ואחר-כך נעשה תוצאה יפה בקריית-שמונה, עדיין יהיה מי שיפגין או יקלל את ויקטור? לא נראה לי. מה זה אומר? שהתוצאות ידברו. חד וחלק".