אז יש אלטרנטיבה?

באו: חואן מנדז (פאנליניוס), ג'ון גילכריסט (פו אורטז), ג'ף גריר (שטרסבורג), ודראן ווקושיץ' (מכללת נורת'ווסטרן), רביב לימונד ועידו קוז'יקרו (הפועל ירושלים), אורי יצחקי (דינמו סנט פטרסבורג), יגאל ניר (אליצור קרית אתא), טל פרסלני.

הלכו: קורי קאר, ג'ייסון וולס, אוטיס היל, אלווין יאנג, קווין רייס, אבי סוכר (צסק"א סופיה), אייל אנג'ל, בני בוכניק, לירן שוורצפלד, עידו כהן.

נשארו: עמית בן-דוד, ברק פלג, אורי קוקיה, ליעד פורמן.

מאמן: אריאל בית הלחמי. אחרי שש עונות תחת אבי אשכנזי, יצרה נהריה את תפקיד המנהל המקצועי עבור מיקי ברקוביץ', כאשר בית הלחמי יעבוד תחתיו.

הערכות לחוק הרוסי:

בנהריה, שהפכה בשנים האחרונות לגורם קבוע בצמרת, מלקטים בדרך כלל את הפירורים שמשאירות לה מכבי ת"א והפועל ירושלים. העונה היו אלה שחקני הנבחרת עידו קוז'יקרו ורביב לימונד שנפלטו מירושלים, ועיבו את סגל הישראלים הבכיר שהיה כה דליל בעונה החולפת.

פציעתו של ברק פלג, לפני כחודש, הביאה לצפון גם את אורי יצחקי, שבצוותא עם עמית בן דוד ישלים צמד גארדים יעיל מהספסל. כיום, עם פלג הבריא, וקוקיה שימשיך לעלות מהספסל ולתת הגנה, יש לנהריה צבר נחוש כמעט בכל עמדה. לפחות בכל הנוגע לליגה המקומית, התעקשותו של מיקי ברקוביץ' לבנות תחילה שלד ישראלי צפויה בהחלט להשתלם לקבוצה.

מעמד הזרים:

בקיץ השני מאז עזיבתם של אריק קמבל ואדריאן פלדג'ר, שהטביעו חותם בנהריה בשלוש העונות בהם שיחקו בקבוצה, הגיעה המלחמה בצפון שלא ממש סייעה באיתור היורשים במשבצת המדוברת. למרות המצב הביטחוני, הצליחה הקבוצה להנחית מוקדם יחסית זרים בעלי ניסיון אירופי. הרכז ג'רוד הנדרסון הגיע עם היסטוריה של שימוש בסמים, אך נחתך דווקא בשל פריצת דיסק והוחלף על ידי ג'ון גילכרייסט המוכשר, שלא התאקלם בצרפת אחרי עונה אירוםית ראשונה בראשון לציון.

ג'ף גריר, קלעי דומיניקני, הגיע משטראסבורג, אך יישאר בצד במשחקי היורוקאפ. את החלל מתחת לסלים ימלא חואן מנדז מנבחרת קנדה, שהפגין בינתיים דומיננטיות מרשימה במשחקי ההכנה. הזר הרביעי, הפורוורד הקרואטי ודראן ווקושיץ', הגיע היישר מהמכללות ומצפה לו עדיין תקופת התאקלמות. נהריה, שהזרים שלה היוו כח מרכזי במשך השנים, תצטרך תרומה משמעותית של הארבעה על מנת שתצליח להתמודד בכבוד מול מכבי וירושלים, ובאירופה. מול הישראליות האחרות, מה שיש אמור להספיק.

במקרה הטוב: הקונספציה החדשה מתחברת, ונהריה מעפילה לשלב הבתים השני ביורוקאפ ומסיימת במקום השלישי בליגה, רגע לפני שהיא מדיחה בסנסציה גדולה את ירושלים בחצי גמר הפיינל פור.

במקרה הרע: הרומן עם הקהל לא מתחדש, הזרים לא מוצאים את עצמם ונהריה הולכת הביתה כבר אחרי השלב הראשון של היורוקאפ, בדרך לעונה מאכזבת בליגה שמסתיימת במקום החמישי.

באו: אנטה בילוברק (אלקאר סינג'), טוני סטוקמן (נאנט), נמניה ילסייביץ', קני אדלקה (מכללת הארטפורד), רוברט רותבארט (ראסינג פאריס), עומרי כספי (מכבי תל אביב), מורן רוט (מכבי ראשון לציון), ולאדי ירמישין (אשקלון), אילון זגורי (ירושלים), אבי בן שימול (רמת גן), ערן אסנטי (נוער נתניה).


הלכו: סשה בראטיץ' (בבוררות עם פיב"א), בריאנט סמית', יורדאן בוזוב, אוצ'ה נסוונו, ליאור ליפשיץ ואוריאל מרקו (אשקלון), ליאור אליהו (מכבי תל אביב), יפתח בליימן, קובי אייזיק וחי יזרסקי.

נשארו: יוגב אוחיון, אבישי גורדון ולירון צ'רנה.

מאמן: עודד קטש. אחרי עונה בא הגיע, עזב וחזר, מתחיל המאמן עונה שלישית בגליל, בה יעמדו למבחן הצהרותיו על השאיפה לקדם צעירים.

הערכות לחוק הרוסי:

אחרי שנים בהם היתה ידועה כחממה לגידול דור העתיד של הכדורסל הישראלי, נראית העונה הקרובה כמו מבחן ממשי לתמה ההיסטורית של הגליל. העונה, כולל הסגל של עודד קטש רשימה בלתי נגמרת של צעירים עתירי פוטנציאל, אך מעוטי ניסיון, כשפרט לאבישי גורדון אף אחד מהם לא התקרב עדיין לשנתו ה-24.

יוגב אוחיון ועומרי כספי, שתי ההבטחות הגדולות של הכדורסל הישראלי, יזכו לשתף פעולה עם מורן רוט בקו האחורי, בעוד שהקו הקדמי יאוייש על ידי ולאדי ירמישין ואילון זגורי, שלא זכו ליותר מדי דקות משחק בשנים האחרונות, ורוברט רותבארט הענק (2.17 מ'), שלאחר שיחלים מהפציעה הקשה שעבר הקיץ יצטרך להתחיל לספק קבלות. כישרון לא יהיה חסר העונה על הפרקט בכפר בלום, אבל אין ספק שנוכחות של שחקן מנוסה שיידע לחבר אותו על הפרקט לא היה מזיקה. השמועה אומרת שברד ליף פנוי.

מעמד הזרים:

בגליל החתימו עוד בסיום העונה הקודמת את סשה בראטיץ' הנהדר, אבל המלחמה בצפון השאירה אותו עמוק באגף הערעורים של פיב"א, ואת הגליל בחיפוש אינסופי אחרי אלטרנטיבה. שני הזרים שכן הוחתמו בשלב הראשון, הגארד האמריקאי טוני סטוקמן והקרואטי אנטה בילוברק, אינם משתייכים לצמרת האירופית, ונראים כרגע כמי שמשתלבים דווקא באופי הצעיר והתזזיתי של הקבוצה המשוועת למנהיג.

שבוע לפני תחילת העונה מצאה גליל זר בעל שיעור קומה, בדמותו של קני אדלקה ששוחרר מסיאטל. רק במידה ויימצא פורוורד זר נוסף שישדרג בצורה משמעותית את משחק ההגנה של הקבוצה, תוכל הגליל לחשוב ברצינות על מקום בארבע הגדולות. הסנטר הסרבי נמנייה ילסייביץ', שהוחתם לחודש, הוא לא יותר מסותם חורים.

במקרה הטוב: הקבוצה תופסת מציאות בעמדות הפנים, אוחיון וכספי ממשיכים לפרוח, והגליל כולו מתגייס כדי לדחוף את החבורה של קטש לפיינל פור.

במקרה הרע: סאגת הזרים לא נפתרת, רצף ההפסדים פוגע בצעירים, ומביא לעוד עזיבה פתאומית של עודד קטש.

באו: בריאן טולברט ועודד שעשוע (אליצור אשקלון), רג'י מור (גיסן), ג'יימס וויליאמס (קאלב טאלין), איתי לב (עירוני רמת גן), גיא קנטור (הפועל ירושלים), אסף דותן (מכבי תל אביב), דסטין ויליפג, חיים שמעונוביץ' (חזר מפרישה), אופיר סניור (נוער).

הלכו: עומאר סניד, ג'ון גילכרייסט, לי מתיוס, מורן רוט (גליל עליון), אור איתן (אשקלון), ישראל שיינפלד (צסק"א סופיה), אופיר פרחי וחן בן אליהו (יקנעם מגידו), טל דן (מכבי אשדוד), דודו אסרף (הפועל חולון).

נשארו: ריאן סידני ואייל פישמן.

מאמן: גלעד כץ. אחרי עזיבתו של גיא גודס למכבי תל אביב, קיבל עוזרו את המפתחות בניסיון להתמודד עם הציפיות הגבוהות של פעם, בתקציב הנמוך של היום.

הערכות לחוק הרוסי:

אחרי עונת השיא שהסתיימה במקום השלישי, התחילו בראשון את ההכנות מוקדם אך נאלצו להתמודד עם מחיר ההצלחה, שכלל עזיבה של המאמן גיא גודס ורוב השחקנים הבכירים. התקציב הנמוך יחסית גרם לכתומים להסתפק בשחקנים בשלהי הקריירה, כמו גיא קנטור ואסף דותן, שנשלף מהארכיונים של מכבי תל אביב, או חיים שמעונוביץ' שחזר מפרישה בת שנתיים. איתי לב, עודד שעשוע והמתאזרח דסטין ויליפג ישלימו סגל ישראלי לא מבריק, אך זה שעליו תקום ותיפול ראשון של העונה, במיוחד כל עוד אין בה זרים משמעותיים במיוחד.

מעמד הזרים:

מרביעיית הזרים של העונה שעברה נשארה הצלע הזוהרת פחות, ריאן סידני, שלמרות היותו שחקן משלים היה הראשון שהוחתם בראשון של העונה. לצידו ישחק בקו האחורי בריאן טולברט, שיפתח עונה שלישית בארץ בניסיון להביא סוף סוף קבוצה לצמרת עם יכולת אישית יציבה יותר.

אבל הסיפור הגדול בעניין הזרים הוא ההתעקשות של ראשון על גיוס שני בוסמנים גבוהים שיאפשרו לקבוצה להופיע בהרכב מלא באירופה, שהשאירה אותה ללא שחקני פנים עד השלבים הראשונים של העונה. היעדר מציאות אירופיות בתקציבים של ראשון עלה לקבוצה בזמן יקר, כשבסופו של דבר הונחתו בארץ לתקופת מבחן שני אמריקאים אלמוניים, רג'י מור וג'יימס וויליאמס, שהגיעו מהליגות בפורטוגל ואסטוניה. על הנייר, הזרים הכתומים נראים כמו נקודת התורפה של הקבוצה.

במקרה הטוב: למרות המהפכה בקיץ, מצליחים הכתומים לספק הופעה סבירה באירופה, ומסיימים עונה סולידית במרכז הטבלה.

במקרה הרע: ראשון מובסת באירופה, זרים באים והולכים, הקהל מוחה בקול גדול וראשון חוזרת להיות קבוצת תחתית.

באו: לי ניילון (פילדלפיה 76), קוקי בלצ'ר (חזר לקבוצה אחרי פציעה), ג'וליוס פייג', ג'ייסון וויליאמס, ארז כץ (הפועל תל אביב), סקוט גרינמן (מכללת פרינסטון), משה מזרחי (אליצור אשקלון), יוני ניר (רמת גן), עמית שירן (בני הרצליה ארצית).

הלכו: טרנס רנצ'ר, אוגונה אוניקווה, גיא פניני (הפועל ירושלים), יריב רוקני (בית"ר בנימינה), ירון להט (הפועל חולון), ארז קוחנסקי (רמת גן), דורי אסף (אליצור רמלה).

נשארו: עוסמאן סיסה, ניצן חנוכי, נועם מטלון.

מאמן: אפי בירנבוים. אחרי שהצליח להימלט מהפועל תל אביב הקורסת, יצטרך אפי בירנבוים להחזיר לעצמו את חדוות היצירה כדי להוכיח שלא נס ליחו.

הערכות לחוק הרוסי:

בבני השרון חשבו כבר מן הרגע הראשון על החוק החדש, שהפך לשיקול מנחה בבניית סגל השחקנים. ארז כץ הגיע עם בירנבוים מהפועל תל אביב, ויקבל את המפתחות בתקווה שיספק את היציבות בקבוצה שרבים משחקניה חסרי ניסיון בליגת העל. סקוט גרינמן היהודי הוחתם לשלוש עונות ואמור לסייע בהובלת הכדור, בעוד ניצן חנוכי, שהראה הרבה כישרון בדקות שקיבל בעונה שעברה, אמור לחזור לשולי הספסל ולחלק את הדקות בקו האחורי עם ג'וליוס פייג'. משה מזרחי נכנס למשבצת אותה פינה גיא פניני, בעונה שמהווה צומת דרכים עבורו אחרי שנתיים בינוניות. יוני ניר הצעיר ישמש כמחליף לשני הגבוהים הזרים.

מעמד הזרים:

בבני השרון השאירו לעונה נוספת את עוסמאן סיסה, הגניבה הגדולה של העונה שעברה, שינסה ללכת עוד צעד בדרך לחוזה משמעותי יותר באירופה, ואת קוקי בלצ'ר, שכיכב בשלושת המחזורים הראשונים של העונה שעברה עד שנפצע, ומיועד לתפקיד המנהיג. רגע לפני תחילת העונה הונחת בארץ במפתיע הפורוורד לי ניילון, שחקן NBA לגיטימי רווי בעיות משמעת, שבמידה ויתאפס עשוי להיות הרכש המשמעותי העונה בליגה.

שתי עמדות הזר הנוספות רחוקות מלהיות מרשימות: הפורוורד קורליאונה יאנג הוחלף זה מכבר על ידי ג'ייסון וויליאמס, שלמרות חוזה זמני מראה בינתיים יכולת טובה. ג'וליוס פייג', האתלט עתיר הסופרלטיבים שקרוי על שם דוקטור ג'יי האגדי, מפגין בינתיים יכולת חלשה ועשוי להישלח הביתה.

במקרה הטוב: קוקי בלצ'ר חוזר לעצמו, ניילון שומר על רצינות, הישראלים פורחים, ואפי בירנבוים שוב מצליח להביא קבוצה לארבע הגדולות.

במקרה הרע: ארז כץ ומשה מזרחי ממשיכים בשקיעה, הזרים לא מספקים את הסחורה והלחץ הטבעי בשרון מוביל לעוד עונה חסרת תכלית בתחתית הטבלה.