וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

עד המוות, מכבי?

ליאור רדושיצקי

26.10.2006 / 10:33

האימפריה הצהובה יורדת מנכסיה, אבל דווקא ניצחון בדרבי יתחיל פרק חדש ובריא בהיסטוריה של מכבי. בדיוק כמו שקרה ב-1992

מכבי ת"א בסימן פרישה. עונת ה-101 תיזכר בדברי הימים כסיומו של פרק רציני בתולדות המועדון. אם בגלל הבעלות שאחרי 11 שנה תחליף ידיים עד סוף העונה, או אם בגלל שהכדורגלן הכי גדול בתולדות המועדון, לפחות בעידן המודרני, יתלה את נעליו, ואולי אפילו בגלל שהאימפריה הכי גדולה בארץ, הן מבחינה היסטורית והן מבחינה כמותית, תאבד את מקומה הקבוע בליגה הבכירה, ותמצא את עצמה בליגת המשנה. אחרי הכל, אנחנו כבר במחזור השביעי והחבורה של לוני עדיין לא ניצחה העונה קבוצה עם 11 שחקנים.

מה מסתתר מאחורי השקט של נמני?

כמו כל דבר בחיים, גם מועדון ספורט נע בין תקופות. כמו שאצל בני האדם מדובר בשלב הפאלי, השלב האוראלי וכן הלאה עד לתקופת הבלות, כך גם אצל כל ישות אחרת. הקריירה של [[אבי נמני]] כשחקן מכבי חותמת בדיוק פרק בתולדות המועדון. נמני, שתפס את מקומו בהרכב כבר בגיל 18 בעונת 1990/91 והביא יחד עם חבריו לקבוצה את האליפות הראשונה לאחר 13 שנה (ובכך בעצם בא לקיצו פרק עצוב בהיסטוריה הארוכה של המועדון), הודיע כבר בתחילת העונה הנוכחית שיפרוש מהמשחק, ויחל פרק חדש מבחינתו בצוות המקצועי.

מי שאוהב אותו יאמר שבלעדיו מכבי היא לא יותר ממכבי הרצליה ולראיה מצבה בטבלה. ומי שלא אוהב אותו יגיד שכוחו ההרסני הביא את מכבי למצב שבו היא לא יותר מעוד מכבי הרצליה, ולראיה מצבה בטבלה. מה שאומר שגם אלה שלא אוהבים אותו וגם אלה שסוגדים לו מסכימים בעצם על דבר אחד – נמני הוא מכבי, ולהפך. כמובן, מכבי של השנים 91'-07'.

בעונתו האחרונה כשחקן בקבוצה נמני הוא בעיקר סטאג'ר. הוא מתאמן פעם בשבועיים, מחפש משקיעים, דואג לשחקנים, ובמיוחד צמוד לדריקס ואלי כהן. נמני לומד איך מתנהל העסק על כל צדדיו. את ביקוריו בקרית שלום הוא מעביר בעיקר בג'ינס. אך בניגוד למה שמצפה ממנו התקשורת, ומצפים ממנו מתנגדיו, נמני שומר על פרופיל נמוך בכל הנוגע לעניינים שאינם אמורים להיות מעניינו של כדורגלן פעיל. הוא לא רוצה לבלוט כמנהל הקבוצה כבר השנה מגובה כר הדשא.

למרות שהוא הסיבה היחידה לכך שמשה ביטון ויוסי שבחון נחתו בקריית שלום, נמני לא נכנס לעימותים עם הצוות המקצועי, קרי אלי כהן ו-וויקי פרץ, כשהם מתייבשים על הספסל. כנ"ל לגבי שחרורו של סאלם אבו סיאם, שחקן שנמני דאג לטפח. בהתחלה הקפטן ניסה לשנות את רוע הגזירה, אבל כשהבין לאן הרוח נושבת, הוא זז הצידה ונתן למהלך לקרות.

נמני, שמתואר במדיה כבעל כוח כמעט מאגי, הפסיד במערכה ובכל זאת עולם כמנהגו נהג. נמני רוצה להיות הסמכות העליונה, למעט הבעלים, במכבי ולכן הוא מוכן לקבל בשקט גם מהלכים שהוא לא מסכים איתם. כרגע המטרה מקדשת את האמצעים. והמטרה היא תפקיד המנג'ר-יו"ר, כמו רומיניגה בבאיירן מינכן, והאמצעים הם שקט מכיוונו. גם אם המחיר יהיה להתחיל את תפקידו החדש בליגה הלאומית. נמני רוצה עונת פרישה מרשימה, אבל הוא יחיה בשלום גם עם עונה גרועה. בהנחה שתהיה עונה בינונית, נמני ייפצע ויימוג לתוך הפרישה.

מה קורה כששמעון מזרחי עצבני?

גם הצטברות המקרים, שכוללים בין היתר את הרוכשים הפוטנציאלים מבלגיה, גם המצב הכלכלי הגרוע, הכל מעיד על כך שאפילו לעקשן באדם כבר ברור שככה זה לא יכול להימשך. עד סוף השנה לוני ימכור. עדיין לא ברור אם הוא יחכיר את מכבי ת"א לקבוצת ניהול, או שימסור את העסק במכה, מה שבטוח זו השנה האחרונה שבה הוא מקבל את ההחלטות בקבוצה.

איש, מלבד רואה החשבון שלו ומר הרציקוביץ' עצמו, לא יודע מה מצבו הכלכלי של הבעלים הנוכחי של מכבי ת"א. גם כשמתפרסמת כתבה על ההפסדים העצומים ועל החובות של החברות שבבעלותו, מדובר בעיקר בספקולציות, גם אם ידוע שמכר יותר מ-50 אחוז מישפאר. מה שכן ברור הוא שמכבי במצב כלכלי גרוע. לוני חייב או שיקנו ממנו או שמישהו ייכנס בנוסף. בוא נגיד שסיפור חאבאבו ומתת האל הגדיר מחדש את המושג נואש.

עם זאת, בו בזמן אסור לשכוח שגם המושג עקשן נמצא במחוזות חדשים בכל הקשור להתנהלות של לוני הרציקוביץ'. אנשים שישבו איתו למשא ומתן לקניית הקבוצה מספרים שעם בנאדם כזה אי אפשר להגיע לעמק השווה, שגם בסוף, כשכבר ירד בדרישותיו, לא בא לתת לו שקל.

לאוהדי הקבוצה בעלי האמצעים דוגמת פדרמן, שטראוס ושמיר – שתומכים כספית במועדון ועכשיו מנסים להכניס חברת ניהול וכבר הגיעו לטיוטת הסכם לפיה הוא נשאר הבעלים, אבל לא מתערב, ובתום 8 שנות שכירות תהיה להם אופציה לקנות ממנו את הקבוצה – נמאס מהמצב הקיים. הם לא מוכנים להמשיך לשים כסף, כשברור להם שכמו שהעסק מתנהל כרגע לא תצמח הישועה. מהרבה בחינות אפשר לומר כי הרימו ידיים. היחיד שאולי עוד יילחם על העניין הוא [[שמעון מזרחי]], שמאבד את הסבלנות. בסופו של יום משהו חייב להשתנות, ולוני הרי כבר הודיע שגם אם יש לו את הסכומים הדרושים, הוא לא מתכוון לשים שקל נוסף על הקבוצה.

מה הקשר בין הדרבי ביום ראשון לזה בעונת 1992?

כרגיל, מדובר באירוע מכונן. עובדתית מכבי ת"א היא עדיין, כל עוד אף קבוצה לא עברה אותה מספרית בכמות התארים, הקבוצה הבכירה בליגה. כזאת היא היתה גם ערב פתיחת העונה שבה חזרה למעמדה הטבעי בראשות הטבלה, אי שם בעונת 1991/92, עונתם הראשונה של אברהם גרנט ועמנואל אופיר. אז, באותה תקופה, הגיעו השניים כחלק מתהליך הבראה לאימפריה שלא זכתה באליפות 12 שנה. גם אז נראה היה שהצוללת הזאת כבר לא תנסוק. עם זאת הדרבי במחזור השישי היה המשחק שהוביל את הפרק שנמשך עשור וקצת וכלל ארבע אליפויות, דאבל, 5 גביעי מדינה והשתתפות היסטורית בשלב הבתים בליגת האלופות. גם באותו דרבי שהסתיים בתוצאה 0:4 אוהדי הקבוצה נדחסו לשערים 8-12.

מי שכבש אז, מלבד שער עצמי של גל הרשליקוביץ, היו נמני ודריקס, הכוכב העולה והוותיק המתקמבק. הם, בנוסף לקפטן באותם שנים, ניר קלינגר, היו הדמויות המרכזיות בפרק שהחל באותה עונה ויימשך שנים אחר כך. דריקס ונמני סיימו כמלכי השערים של הקבוצה באותו פרק זמן 9 פעמים (נמני 6, דריקס 3), ולאחר מכן השתלבו, מי כחצי אל ומי כנשיא על חוטים. קלינגר יהיה המאמן היחיד שיצליח לתפקד בתוך המרה השחורה של שנות הבעלות הפרטית של לוני, כשייקח אליפות, גביע וכמובן יוביל את הקבוצה לצ'מפיונס ליג. היום, קלינגר כבר בקפריסין, נמני בסטאג', ודריקס שגורלו קשור בלוני, יודע שבוא הבעלים החדשים יחייב אותו למצוא עבודה חדשה. מחזור 91'/92' מסיים את תפקידו בקבוצה.

הסגל הנוכחי: שבחון, משאלוב, עומר פרץ, ליאור ז'אן, משה ביטון, לירן כהן ויובל שפונגין הם חבורה (בנוסף לשוער מצוין דוגמת קאלה), שבמקום בריא, יכולה לצמוח לתלכיד מנצח. ניצחון בדרבי יהיה מבחינתם פרק חשוב במורשת המכביסטית, דבק שיקשור את גורלותיהם יחד. הפסד, והדבר היחיד שיוכל להציל את הקריירות של בני החבורה הזאת, יהיה מאבקי ירידה.

אותו סיפור עם האוהדים: רובם של אלה שמעודדים לא היו בתחילת שנות ה-90 היפות, הם זכו לחוות רק אליפות אחת ושנים של השפלות. רובם עדיין מגיעים למגרשים על סמך המסורת. בהפסד באורווה למכבי פ"ת הדיסוננס בין המצוי לרצוי הגיע לידי מכות בין שני מחנות האוהדים בקבוצה; השחקן ה-12, המורכב ברובו מצעירים אופטימיים, המשיך לעודד הרבה אחרי הגול של פסר, האולטראס, המבוגרים יותר, אלה שזוכרים ימים אחרים, הורו ל-12 להפסיק לשיר. בזמן שהקבוצה שלהם נמוגה על הדשא, האוהדים רבו בינם לבין עצמם. ניצחון בדרבי יאחד אותם ליחידת עידוד אחת, הפסד וספק אם גם הם יטריחו את עצמם למשחקים הבאים, אלא אם יהיו אלה משחקי הישרדות, שיחזירו את הסומק ללחיי האוהדים.
כך או כך אחרי הדרבי הזה יחלו לצוץ החומרים מהם יהיה עשוי הפרק הבא בתולדות מכבי ת"א.

sheen-shitof

לזה אי אפשר לסרב

וואלה מובייל במבצע מוגזם! 4 מנויים ב-100 שקלים וגם חודש חינם

בשיתוף וואלה מובייל

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully