וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

היי, דרומה

שגיא ניר

1.11.2006 / 13:22

למרות הזכיה בגביע ווינר, אשקלון עלולה להיקלע למאבקי תחתית עם גבעת שמואל, רמת גן ועפולה. ליגת העל חוזרת, כתבה שניה

אליצור אשקלון

באו: מרכוס האטן ומושון יעקוסי (הפועל תל אביב), אליס מיילס (שרלרואה), אור איתן (מכבי ראשון לציון), ליאור ליפשיץ ואוריאל מרקו (גליל עליון), חנן קולמן (פינלנד), ליאור רובינשטיין (לא שיחק).


הלכו: אלווין סנואו, בריאן טולברט (מכבי ראשון לציון), ברנדון קורץ, ג'יימס הד, יהוא אורלנד (גלבוע עפולה), ולאדי ירמישין (גליל עליון), עודד שעשוע (ראשון לציון), משה מזרחי (בני השרון).


נשארו: שחר כהן, אחיעד בוקרא.

מאמן: רוני בוסאני. אחרי עונות התחתית ברמת השרון, קיבל המאמן הזדמנות לבנות קבוצה בתקציב סביר, בניסיון לשדרג את הרזומה הפרטי שלו.

הערכות לחוק הרוסי:

החלפת הבעלות והשתלטות קבוצת אברהם פלדה על הקבוצה במהלך הקיץ, הובילה את אשקלון למתיחת פנים רצינית גם בסגל השחקנים. אור איתן, ליאור ליפשיץ ומושון יעקוסי, כמה מן השמות המפתיעים בליגה בעונה שעברה, הצטרפו. אוריאל מרקו הובא לעונת שיקום אחרי סיפסול מתמשך בגליל, ובדרום אף מימשו מצווה של העלאת יהודים ארצה – עם החתמתו של רכז נבחרת דנמרק, חנן קולמן, שישחק כמתאזרח.

ללא שני זרים בגביע ווינר, הצליח אפילו ליאור רובינשטיין, שחקן ליגה לאומית שכלל לא שיחק כדורסל בעונה החולפת, להטביע חותם. למחזיקת הגביע החדשני שלד ישראלי סביר, ועם קצת מזל בבחירת הזרים היא תוכל אף לדגדג את המקום הרביעי, המוביל לפיינל פור.

מעמד הזרים:

אין ספק לגבי יכולותיו וכשרונו של מרכוס האטן, כשם שאין עוררין על נטייתו לקחת את המשחק על עצמו כשהוא מותיר את חבריו לקבוצה סטטיסטים של ממש. מלך הסלים של הליגה בעונה שעברה פותח עונה שלישית בישראל בקבוצה שלישית, ולנו נותר רק לקוות שהמשחק האשקלוני יהיה סוליסטי פחות מזה של הפועל תל אביב של העונה שעברה. אליס מיילס, סנטר שעבר בשרלרואה אחרי קריירת המכללות שלו, נראה כמי שיזדקק לתקופת הסתגלות לא קצרה לכדורסל הישראלי. באשקלון עדיין ממתינים לשני זרים נוספים, רכז ופורוורד, שהצלחה בבחירתם תשדרג את הקבוצה משמעותית.

במקרה הטוב: אשקלון "פוגעת" בזרים, מספקת כמה הצגות ביתיות שמחזירות את הקהל הביתה, ומסיימת במקום הרביעי.

במקרה הרע: מרכוס האטן הופך את אשקלון להפועל תל אביב, והקבוצה עוברת עונה מתסכלת וחסרת חן בחלק התחתון.

גבעת שמואל

באו: בו דייויס (אוניברסיטת ויסקונסין), מיכה ברגיג (אליצור רמלה).

הלכו: עמית תמיר (שרלרואה),גלעד מאור (הפועל גבעתיים), מתן סימנטוב (מכבי שוהם).

נשארו: ווין וואלאס, ג'יי סטרייט, משה ברנר, אורן אהרוני, דרור כהן, דרור דוידי, יובל נעימי, תמיר גודמן.

מאמן: עופר ברקוביץ'. הקוסם ומעיר המתים הגדול של העונה שעברה פותח פרק הישרדות נוסף בגבעה, הפעם ללא עזרת ה"אס", טימי באוורס.

הערכות לחוק הרוסי: חוק רוסי או לא, בגבעת שמואל החיים נמשכים כסדרם. אורן אהרוני, משה ברנר ודרור כהן הקשישים נשארו בעמדותיהם, כאשר יובל נעימי ודרור דוידי יזכו לשדרוג במעמדם, אם בשל החובה לשתף שני ישראלים, או בגלל העומס המצטבר על ברכיהם של הותיקים. עזיבתו של עמית תמיר, שהוסיף עוד גוף כחול לבן ברוטציה הקצרה ממילא של עופר ברקוביץ' בסוף העונה שעברה, החלישה מאוד את הקו הקדמי האנמי ממילא. הגעתו המאוחרת של טונג'י אוואג'ובי עשויה לפתור את הבעיה בצבע, אך תדרוש עוד מאמץ מהגארדים הקשישים, שיאלצו לשחק דקות רבות יותר בשל החוק הרוסי.

מעמד הזרים: גבעת שמואל לא היתה אף פעם מאריות הליגה, וככזו חיה תמיד על מציאות (כמו צ'רלס מינלנד וטימי באוורס) או שאריות במחירים נמוכים. ווין וואלאס, מהזרים היותר זולים והפחות מוערכים בליגה בעונה שעברה, ימשיך לספק בעיקר מטריה אוירית בהגנה, בעוד ג'יי סטרייט, שנקלט בגבעה לפני שנה אחרי ששוחרר מהגליל, ימשיך להיות אמון על הובלת הכדור. אלא שהפעם ללא החבר באוורס לצידו.

בו דיוויס, בוגר מכללות טרי, מיועד לתפקיד הזכיה השנתית בלוטו בעמדת הגארד הנוסף. אבל האטרקציה הגדולה העונה בגבעה, שהגיעה רק בימים האחרונים, הוא חזרתו ארצה של טונג'י אוואג'ובי, שבעונה שעברה נאבק בגבעה כששיחק בעירוני רמת גן. חזרה שלו לימיו הגדולים תוכל לסחוף את הגבעה קדימה.

במקרה הטוב: אהרוני, ברנר וכהן סוחבים עוד שנה, דיוויס מתגלה כטימי באוורס הבא, עופר ברקוביץ' שוב מאמן העונה.

במקרה הרע: דיוויס לא יציב, לוותיקים לא נשאר כוח, אוואג'ובי גמר את הסוס והגבעה יורדת ללאומית. לפחות עד סוף הקיץ.

עירוני רמת גן

באו: קרטיס מקנטס (בנפיקה ליסבון), ג'ון אלן (קובוט), ג'אי לואיס (מכללת ג'ורג' מייסון), טוראיי בראגס (ולדיווסטוק), איציק אוחנון (הפועל ירושלים), איגור סימין (הפועל תל אביב), שמוליק ברנר (הפועל גלבוע עפולה), ארז קוחנסקי (בני השרון), פרד קמבל (אליצור מכבי נתניה).

הלכו: ג'ייסון גרדנר, פרנקי קינג, טונג'י אוואג'ובי, קי מדיסון, רוד נילי, איתי לב (מכבי ראשון לציון), יוני ניר (בני השרון), אנדריי זלינבאבא (מכבי הוד השרון), אבי בן שימול (הפועל גליל עליון).

נשארו: איתי גרינבוים, אלישי כדיר, אור ברנר, אייבי גלאם.

מאמן: חנוך מינץ. אחרי שנכשל בתפקיד המושיע בעונה שעברה, בנה המאמן הוותיק את הקבוצה בעצמו. הפעם, האחריות עליו.

הערכות לחוק הרוסי: בימים של מיתון כלכלי בכדורסל הישראלי, התקשו בעירוני רמת גן להקים קבוצה בתקציב של מיליון דולר, מה שהשאיר גם שחקנים בדרג בינוני, כמו גיא קנטור, איתי לב ואילן ברקוביץ', מחוץ להישג ידם. המאמן חנוך מינץ צירף את בני טיפוחיו ואמונו, שמוליק ברנר ואיציק אוחנון מנבחרת העתודה 2000, בתקווה שאלו יצליחו למשוך איתם צעירים כמו איגור סימין, איתי גרינבוים ואלישי כדיר, שצפויים למנת דקות נכבדה. המציאות מתחת לסלים חייבה את רמת גן לעבות את הקו הקדמי בפרד קמבל, המתאזרח הקשיש בן ה-44, ובזר הרביעי טוראיי בראגס, שלא ממש היה בתכניות הכלכליות, והגיע רק בסמוך לפתיחת העונה.

מעמד הזרים: רמת גן מציגה שניים מהשמות היותר מרתקים בליגה, שכבר שיחקו בעבר בישראל: קרטיס מקנטס וטוראיי בראגס. על הכישרון של השניים אין עוררין, אבל הרקע הבעייתי שמחליף איתם כתובות בקצב מסחרר עלול להפוך אותם לחוליה החלשה ברביעיית הזרים, שכוללת קלעי אלמוני מפינלנד (אלן) ושחקן פוטבול חסר ניסיון שרק סיים את הקולג' (לואיס).

במקרה הטוב: הבעיות הכלכליות נפתרות, מקנטס ובראגס חוזרים לימיהם הגדולים, ורמת גן מסיימת עונה סולידית במקום השביעי.

במקרה הרע: רמת גן מחויבת לשלם את הבוררות לאפי בירנבוים, ההנהלה מממשת את איומיה והולכת הביתה, והקבוצה מתרסקת מהר יותר אפילו מהעונה שעברה.

הפועל גלבוע/עפולה

באו: אנטוניו מיקינג (פרנקפורט), מייקל ג'ונסון (מרסין), מרכוס מור (שרלרואה), אורי כהן מינץ (שאלון), יהוא אורלנד (אליצור אשקלון), שיר לביא (נוער קרית טבעון), יואב דביר ואיתי רון (נוער עמק יזרעאל), גל רכס (נוער גלבוע/עפולה).

הלכו: יוסי דדון (הפועל חולון), שי ברוך (הפועל יקנעם/מגידו), שמוליק ברנר (עירוני רמת גן), אורי גורן, דוד קאופמן, עדי מיכאל.

נשארו: ג'רמיין הול, גוני יזרעאלי, גור פורת ושירן ראובן.

מאמן: דני פרנקו. אחרי עונת בכורה לא פשוטה בליגת העל שהסתיימה לפני תומה, מקבל המאמן הצעיר צ'אנס נוסף. קל זה לא יהיה.

הערכות לחוק הרוסי:

במנהלת הליגה המתינו עד הרגע האחרון לפני ששלחו לעפולה את הכרטיס האחרון לליגת העל, בעוד הקבוצה מהעמק, שקיבלה אישור מיוחד לתקציב נמוך ממיליון דולר, נאלצה לשלם את המחיר ולהתמודד עם שוק שחקנים ריק כמעט לחלוטין. כוכבי הקבוצה בלאומית, גוני יזרעאלי וגור פורת, ינסו להוכיח את עצמם גם בליגת העל, כשהם מחוזקים באורי כהן מינץ, שחזר ארצה אחרי 3 שנים בצרפת ופציעה לא פשוטה, ויהוא אורלנד, שהעביר עונה לא יציבה באשקלון.

גילי מוסינזון, שיועד על ידי המאמן דני פרנקו לחמישייה, לא ישחק בקבוצה בשל פציעה מסתורית. עפולה מעמידה את הסגל הישראלי הכי פחות מרשים על הנייר, אבל כפי שכבר הוכח לא פעם בעבר בליגה הישראלית, תפקידם של אלו מהסעיף הבא הוא זה שקובע גורלות.

מעמד הזרים:

הקו הקדמי של עפולה, שבנוי על אנטוניו מיקינג שחזר מפציעה לא קלה, וג'רמיין הול שממבט חטוף נראה כמי שמגרד את ה-1.90 מטר מלמטה, הוא הקלף של דני פרנקו. במשחקי האימון השניים לא ירדו מחמישים נקודות יחד, וחשוב מכך, הקבוצה לא הפסידה. עם הרב גוניות של מייקל ג'ונסון, ששיחק לפני שתיים בגליל, ובתקווה שהזר הטרי מרכוס מור יוכל להוסיף לגיוון של הקו האחורי, יתחלף זיכרון שלשת הניצחון של עדי פרג בחיוך גדול.

במקרה הטוב: בחירת הזרים הופכת ל"באנקר" הגדול של עפולה, שעם הרוח הגבית מהקהל שחוזר הביתה מסיימת עונת בכורה בליגת העל במקום השמיני.

במקרה הרע: התקציב הנמוך וההתארגנות המאוחרת עולים במחיר כבד לעולה החדשה, שחוזרת בסיום העונה לליגה הלאומית.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

הטיפול שמאריך את חייהם של חולי סרטן ריאה

בשיתוף העמותה הישראלית לסרטן ריאה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully