זאב רעב

באו: מייק ג'יימס (שחקן חופשי, מטורונטו), רנדי פוי (בחירה 7 בדראפט, דרך פורטלנד), קרייג סמית' (בחירה 36 בדראפט), וין בייקר (שחקן חופשי).

הלכו: מרקוס בנקס (שחקן חופשי, לפיניקס), אנטוני קרטר (שחקן חופשי, לדנבר), רונלד דופרי (שחקן חופשי, לדטרויט).

חמישייה: ג'יימס, פוי, ריקי דייויס, קווין גארנט, מארק בלאונט.

ספסל: טרוי האדסון, מרקו יאריץ', רשארד מקנטס, ברייסי רייט, טרנטון האסל, ג'סטין ריד, מארק מאדסן, קרייג סמית', אדי גריפין, בייקר.

מאמן: דווין קייסי (עונה שנייה בקבוצה).

מאזן בעונה שעברה: 33 ניצחונות ו-49 הפסדים (מקום לפני אחרון במערב).

אולם: טארגט סנטר (20,500 מקומות).

העונה החולפת הייתה מבחן רציני לסבלנות של קווין גארנט. אחרי שכבר שבר את מחסום הסיבוב הראשון בפלייאוף ב-2004 והגיע אל סף גמר ה-NBA, פתאום הכל התהפך לו. היום אפילו הימים בהם האשימו אותו שהוא לא מסוגל לעבור סיבוב בפלייאוף נראים יפים, כי בשתי העונות האחרונות אפילו לשם הטימברוולבס לא הגיעו, כשבעונה האחרונה הקבוצה אף סיימה עם מאזן שלילי בפעם הראשונה אחרי תשע שנים.

גארנט הוא לא אחד שירוץ לתקשורת עם הצהרות מפוצצות כמו "תחזקו את הקבוצה או שאני עולה על המטוס הראשון מפה". שביתות איטלקיות סטייל וינס קרטר לא תראו ממנו. הביג טיקט מחזיק ברצף הנוכחי הארוך ביותר של משחק בקבוצה אחת עם 11 עונות רצופות במיניאפוליס, וידוע בתור אזרח למופת בעיר. אבל העונה הנוראית שעבר הביאה אותו להתחיל לרמוז בעדינות, ובתדירויות תכופות יותר ויותר, שהמצב פשוט לא יכול להימשך.

קווין מקהייל, סגן הנשיא של המועדון, ידע שהוא חייב לפעול. באמצע העונה שעברה הוא הביא לקבוצה את ריקי דייויס בטרייד מבוסטון תמורת וולי שצ'רביאק, ובפגרה החתים את אחד השחקנים החופשיים המבוקשים ביותר בשוק, מייק ג'יימס, על חוזה של 23 מיליון דולר לארבע שנים. לא בטוח שדייויס וג'יימס הם תחליפים הולמים לספריוול וקאסל, שעזרו לגארנט להגיע עד לגמר המערב, אבל כנראה של-KG זה מספיק, והלחשושים מכיוונו על עזיבה אפשרית התאדו כמעט לחלוטין. בשבועות האחרונים הוא אפילו נשמע אופטימי לגבי סיכויי הקבוצה לחזור העונה לפלייאוף.

מדד הכיף:

על הנייר הזאבים מסוגלים לספק לא מעט כיף העונה. קווין גארנט תמיד היה אחד השחקנים המענגים ביותר לצפייה, והשמועות ממחנה האימונים של הקבוצה מספרות שהוא הוסיף הקיץ גם קליעה משלוש לרפרטואר המוכר שלו. אבל בסופו של דבר מה שיקבע את גורל העונה של הזאבים יהיה הצוות המסייע שלו. ראש וראשון למסייעים הוא ריקי דייויס, שכל עוד הוא לא מנסה ללכת על טריפל דאבל יישאר אופציה שנייה סולידית של 20 נקודות לערב.

בעמדת הרכז יתמקם מייק ג'יימס האנרגטי, שמגיע אחרי עונה גדולה בטורונטו, בה הפך לשחקן הראשון בהיסטוריה הרושם ממוצע של מעל 20 נקודות למשחק לאחר שלא נבחר בדראפט. אבל לא הכל היה מושלם עבור ג'יימס בקנדה. כוכב הראפטורס, כריס בוש, ביקר אותו על כך שהוא זורק יותר מדי בשביל רכז, ובעצם האשים אותו בקידום החוזה הבא שלו על חשבון הקבוצה. בסיום העונה שני הניצים קיבלו את מבוקשם – בוש קיבל רכז אמיתי, וג'יימס קיבל את החוזה הגדול. עכשיו הוא יכול להתפנות להוכיח לבוש ולכולם שהוא מסוגל גם למסור.

האוהדים במיניאפוליס ייאלצו להתאזר בסבלנות עד לחזרתו של רשארד מקנטס, שפציעתו הקשה בברך ימין צפויה להשבית אותו לפחות עד פברואר. למקנטס הייתה עונת רוקי יפה מאוד בעונה החולפת, וביחד עם מי שתיכף יוזכר כמועמד לפריצה, הקו האחורי של הוולבס נראה צעיר ומבטיח. מתחת לסלים לעומת זאת, העניינים נראים הרבה פחות טוב. מארק בלאונט, אדי גריפין ומארק מאדסן מרכיבים ועידה מכובדת של חוטבי עצים. על מנת לחזק את הקו הקדמי הסכימה מינסוטה לתת צ'אנס אפילו לקאמבק נוסף של וין בייקר הקשיש, מתוך תקווה שיחסיו הטובים עם המאמן דווין קייסי, שהיה עוזר המאמן של בייקר בימיו בסיאטל, יעזרו להפוך את ניסיון החזרה הנוכחי שלו למוצלח יותר מהניסיונות הקודמים.

מסקנות מכישלון ארה"ב במונדובאסקט:

ההדחה המפתיעה של נבחרת ארצות הברית נגד יוון בחצי גמר אליפות העולם הכניסה כמה מהשמות היווניים, אותם שמות שהשחקנים והמאמנים האמריקאים התקשו להגות לפני המשחק, לפנקסי הסקאוטרים של קבוצות ה-NBA. לזכותו של קווין מקהייל ייאמר שהוא חזה כבר חודשיים קודם לכן שהעתיד יגיע מיוון (למרות שיותר סביר שהוא פשוט ירה באפילה), ובחר בסיבוב השני של הדראפט את שחקן הנבחרת הצעירה של יוון, לוקאס מברוקפאלידיס. בינתיים נשלח הסנטר היווני המוכשר לשנת התחשלות באירופה, ואוהדי מינסוטה בארץ יוכלו להתרשם ממנו בעוד שבועיים, כשיבקר יחד עם חבריו החדשים רפשה ובודירוגה ביד אליהו במדי רומא.

מועמד לפריצה:

הדרך של רנדי פוי ל-NBA לא הייתה קלה. כשהיה בן שלוש אביו נהרג בתאונת אופנוע, ושלוש שנים לאחר מכן אמו נטשה אותו. הוא גודל על ידי שתי הסבתות שלו באחת השכונות הכי קשות בניו ג'רזי, והדבר היחיד ששמר עליו מהדרדרות לעולם הפשע היה הכדורסל. הצטיינותו בליגת התיכונים העניקה לו מלגה לאוניברסיטת וילאנובה, בדרך לקריירת מכללות נפלאה. בשנתו השלישית במכללה הוא הצליח להחזיר את הויילד-קטס לטורניר המכללות לאחר שנעדרו ממנו במשך חמש שנים, והוליך אותם עד לשלב הסוויט 16, שם הפסידו על חודה של נקודה לצפון קרוליינה של רשארד מקנטס (שהמשיכה משם כל הדרך עד לאליפות), למרות משחק מצוין של פוי עם 28 נקודות.

בשנה שלאחר מכן הוא כבר זכה בתואר שחקן השנה בביג איסט, ו-וילאנובה נחשבה לאחת הפייבוריטיות לזכייה בתואר. המכללה העפילה שוב לשלב הסוויט 16, שם נקלעה לפיגור של 16 נקודות מול בוסטון קולג', אבל אז פוי איפס את היד והנהיג קאמבק נפלא עם 29 נקודות, שהסתיים בניצחון בנקודה לאחר הארכה. הכוכב הגדול של בוסטון קולג', קרייג סמית', סיים עם 14 נקודות, 14 ריבאונדים ו-7 אסיסטים, ועם או בלי קשר לעובדה שהמשחק התקיים באצטדיון המטרודום במיניאפוליס, גם הוא מצא את עצמו במדי הטימברוולבס השנה. בשלב הבא וילאנובה שוב הודחה מול האלופה שבדרך, כשהפעם זו הייתה פלורידה, אבל מקהייל כבר ראה מספיק כדי להחליט שרנדי פוי הוא העתיד של הקבוצה שלו.

לפוי יש את כל התכונות הדרושות לכוכב NBA. הוא אתלט משובח, עם קליעה אבסולוטית מחצי מרחק וטווח שמגיע עד מחוץ לקשת, יכולת חדירה מצוינת והמון המון לב. בנוסף הוא גם ריבאונדר טוב מאוד ושומר נהדר באחד על אחד. הגובה שלו (1.92) נחשב לקצת נמוך בשביל שוטינג גארד בליגה, אבל הוא כבר הוכיח בקולג' שהוא מסוגל להתמודד עם שחקנים גבוהים ממנו (וילאנובה נהגה לשחק עם ארבעה גארדים בחמישייה, ופוי תמיד שמר על אחד הגבוהים של היריבה), ואף סיגל לעצמו סגנון קליעה שאיפשר לו לקבור ג'אמפים גם תחת שמירה צמודה.

הטימברוולבס העדיפו אותו בדראפט האחרון על פני ברנדון רוי, מתוך התפיסה שרוי אולי יהיה רוקי השנה, אבל בסופו של דבר פוי יתפתח להיות שחקן טוב יותר. לאור הביצועים שלו במדי הקבוצה בליגת הקיץ בלאס וגאס, שם סיים כ-MVP של הליגה עם ממוצע של 24.8 נקודות למשחק ב-53% מהשדה, יכול להיות שבמינסוטה הרוויחו גם את השחקן הטוב ביותר בדראפט, וגם את רוקי השנה.

מועמד לדעיכה:

הנפגע העיקרי מהגעתם של ג'יימס ופוי הוא מרקו יאריץ'. הגארד הסרבי רשם בעונה שעברה עונה נטולת פציעות משמעותיות ראשונה בקריירת ה-NBA שלו, ואף שימש כרכז הפותח במשך רוב העונה. אך כעת עם חיזוק הקו האחורי של הקבוצה דקות המשחק שלו יקוצצו, והוא צפוי לעבור לשחק כסמול פורוורד מאחורי ריקי דייויס. בהתחשב בעובדה שדייויס דורג בעונה האחרונה רביעי בליגה בדקות משחק עם למעלה מ-41 דקות לערב, לא מדובר בחגיגה גדולה.

תסריט אופטימי: מייק ג'יימס מטפס לאיזור ה-8 אסיסטים למשחק, גארנט ודייויס נהנים ממנו ופוי גורם לחמשת הג'נרל מנג'רים שוויתרו עליו להגיש מכתבי התפטרות. מינסוטה חוזרת לימים היפים של עלייה לפלייאוף והפסד בסיבוב הראשון.

תסריט פסימי: ג'יימס לא רואה אף אחד ממטר, פוי נאלץ לקחת על עצמו יותר מדי וקורס מהעומס, גארנט נכנס לדיכאון וריקי דייויס מתלונן שהילדים שלו רעבים.

תחזית: לא סביר שנראה מהם עוד עונת נפל של 33 ניצחונות, אבל גם בהכרזות על פלייאוף צריך להיזהר מאוד. הבית הצפון מערבי הוא אמנם חלש, אבל כמו שכבר ראינו בשנה שעברה, אפילו מהמקום השני בבית קשה מאוד להגיע לפלייאוף במערב, וליותר מזה יהיה לטימברוולבס קשה מאוד להגיע העונה.