תנו לו את המפתחות

אם עושים כוחות, השחקן הראשון שאני לוקח זה גוסטבו. לא רק כי הכדורגל שלו מבריק - הגול שלו אתמול גובל בגאונות - אלא גם כי במגרש הוא מניאק. שחקן צנום שמשחק עם המרפקים, עם הכתף, עם השפיצים, עם הברך. חד וממוקד כמו חתול רחוב. זה לא בא אצלו במקום, אלא בנוסף - לשליטה בכדור, לראייה ההיקפית של המגרש שמאפשרת לו מהלכים חכמים גם בהגנה, לטיימינג המצוין. עם אחד כזה אתה יוצא למלחמה.

במסגרת סבב הנסיונות של רוני לוי, בוקולי שיחק עד אתמול בעיקר באגף ימין ונוסה גם כקשר אחורי ימני. אתמול הוא תיפקד בעיקר מהאמצע, מיקום שמאפשר לשלב את היכולת ההגנתית עם היצירתיות והתנועה שלו. גם קטן רוצה לשחק באמצע, גם מסודי, אבל נראה שהמקום תפוס. לוי לומד בהדרגה איך לנצל את הכשרון העצום של השלישייה הזו, גם בשינוי עמדות המוצא וגם בחילופים במהלך התקפה נתונה. יחד עם קולואטי יש לחיפה רביעייה קדמית ברמה אירופית גבוהה.

אם נדמה שלוי מצא את הפתרון מלפנים, הוא עדיין בצרות בשלוש עמדות אחוריות. אנדרסון זה עוד לא זה, קייסי שוב נפצע והגול בא מאגף שמאל של מגרלשווילי, חרזי תרם את הטעות המסורתית. עד שיימצאו הפתרונות, קטן ומסודי יצטרכו להמשיך לתת תמיכה הגנתית מאסיבית בכנפיים, בוקולי יעשה זאת מהאמצע.

הניצחון המרשים של חיפה, עוד שורה ברשימת ההישגים המשמחת של המועדון, נרשם ביום בו מינתה בית"ר ירושלים - מועדון מועט הישגים - את המאמן השישי שלה מאז הגיע גאידמק. רוני לוי, למרות פתיחת עונה חלשה, ניצב על הקווים בבלומפילד זקוף ובטוח כאילו יענקל'ה שחר מחזיק לו מאחור בצווארון. יוסי מזרחי ירעד לפני כל ראיון של גאידמק. זה ההבדל בין דרך ניהול מתונה של יבואן משאיות ומכוניות שבדיות לבין הטמפרמנט של סוחר נשק באנגולה. הבדל בין כסף ישן ומסודר לכסף חדש ומקומבן, בין ניהול מקצועי ומאורגן לחלטורה מצופה זהב, בין בעלים שהכבוד נדבק בו לבעלים שרודף אחרי הכבוד. חסוס חיל היה מהאנשים העשירים והחזקים בספרד, אבל אתלטיקו מדריד שלו הניבה כמעט אפס ביחס להשקעה, בין היתר בגלל שתלטנות וחיבה יתרה לפיטורי מאמנים. גאידמק צועד בדרך דומה. מעניין כמה הוא משלם בשביל קורס אצל שחר.