הצהרת כוונות

במשחק הליגה האחרון של העונה שעברה הביסה צ'לסי את מנצ'סטר יונייטד 0:3. בתוספת הזמן, עוד לפני שריקת הסיום, ניגש מוריניו לפרגוסון ולחץ את ידו. זאת לא היתה מחווה מנומסת אלא הצהרת כוונות לקראת העונה הבאה. מוריניו הראה לסר אלכס, מאמן שהוא רוחש לו כבוד, מי הבוס בליגה האנגלית.

המשחק אתמול בין צ'לסי לברצלונה היה הצהרת כוונות של מוריניו לאירופה. הוא יכול היה להסתפק בתיקו, אבל העביר מסר מלונדון ועד אתונה בנוגע למועמדת המובילה, לפחות כרגע, לזכייה בגביע. החיבוקים בקרב שחקני צ'לסי עם שריקת הסיום נבעו לא רק מהניצחון על אלופת אירופה ומהבטחת העלייה לשלב הבא, זאת היתה תצוגה נדירה גם בקנה המידה של צ'לסי.

מוריניו יכול להיות מרוצה במיוחד מהעובדה שצ'לסי הוכיחה שהיא יותר מאוסף כוכבים. ברוב המחצית הראשונה היא התגוננה מול שלישייה שכללה את מסי, רונאלדיניו וגודיונסן ויכלה להם. בולארוז, מהאפורים בשחקני אלופת אנגליה, ניצב שוב ושוב מול רונאלדיניו ומסי ובדרך כלל זכה בכדור. זאת היתה מחצית של משחק לחימה מצד שחקני ההגנה והקישור, שמאחוריהם עמד שוער חסר ניסיון וביטחון שלא השרה ביטחון בהרחקות גרועות.

במחצית השנייה שידרה צ'לסי עליונות של ממש. השער של דרוגבה שינה את פני המשחק. למפארד הופיע לראשונה העונה במשחק, אסיין הניע את הקבוצה ושער שני לצ'לסי היה קרוב יותר משוויון של הקטלונים. ניתן לשער שהסיכוי לשער כזה היה גדול יותר אם רובן היה מחליף את שבצ'נקו מוקדם יותר מהדקה ה-75, אבל מוריניו חושב לטווח ארוך. הוא זקוק לשערים של האוקראיני בהמשך העונה והשאיר אותו על המגרש למרות יכולת פושרת ומספר החטאות, אבל לבסוף נשבר וביצע את החילוף המתבקש.

שריקת הסיום סימנה את תחילת החגיגות על המגרש וביציעים במקום הנהירה לרכבת התחתית, המקובלת במשחקי הליגה. ביציעים התנופפו דגלים, והילאריו ובולארוז סחטו דקות תהילה ככל יכולתם. כנהוג באירועים מיוחדים בסטמפורד ברידג', אחרי שריקת הסיום ניגנו את "קלינקה", וביציעים נקלט המסר של מוריניו היטב. אוהדי צ'לסי בטוחים שבמאי הקרוב, הגביע הגדול ביותר יעשה את דרכו לקינגס רואד.