חבילת מתנות

הפועל ת"א היא בינתיים, יחד עם מכבי נתניה, המתנה הגדולה של הליגה. המפתח הוא אצל המאמנים. בימים שמתפתחים כאן לא מעט מאמנים צעירים מוכשרים, נוצר חסך במאמנים בכירים מבין הוותיקים ובני דור הביניים. דרור קשטן הלך לנבחרת, שלמה שרף וגיורא שפיגל כבר כמה שנים לא בעסק, אברהם גרנט עובד באנגליה (ומשה סיני וגיא לוי הצטרפו לזאב זלצר בהתאחדות). לך תמצא ככה מחליף ישראלי לאוסי ארדילס.

שובם לליגה של ידענים מנוסים כמו יצחק שום ואלי גוטמן, אחרי שקידמו את עצמם באירופה מהבחינה המקצועית (שום) והמנטלית (גוטמן), שידרג את הפועל ת"א, מכבי נתניה והליגה כולה. נכון שגם אלי כהן מאמן ותיק וידען, אבל הוא הפר את מצוות היהדות לפיה אסור לכהן להיכנס לבית קברות.

נדמה שאוהדי הפועל ת"א יכולים להרשות לעצמם לרדת סופית מהתזה אודות אי ההתאמה בין המשחק הפתוח וההתקפי יחסית של שום לבין אופיים של המועדון והקבוצה. בתקופה שאקסיומות על טיבו של הכדורגל הישראלי נופלות ומתחלפות בזו אחר זו, שום מוכיח בהפועל שאין שום סתירה לוגית בין עבודת הגנה ראויה למשחק נאור. להיפך, כמובן.

הבעיה הזועקת אצל שום היא ההתבססות על יוסי אבוקסיס, כדורגלן ענק, שכבר באמצע אוקטובר עולה עם זריקה, שנחלש ככל שהמשחק מתקדם, שהעייפות גורמת לו לאבד כדורים מסוכנים. שום חייב להכשיר את היורש בתפקיד הפיפטי-פיפטי (ולחילופין לתרגל שיטה אלטרנטיבית) במשחקים פחות חשובים ובחלקי משחקים. לפחות עד שעידן סרור יחזור למועדון.

רוני לוי, מנגד, מפרפר. לא רק שמספיק לסגור (בקלות) את שני המגינים שלו כדי להשאיר את מכבי חיפה לאורך המשחק עם ארבעה שחקנים התקפיים בלבד (קשרי האמצע לא תוקפים), ללוי, בניגוד לשום, לא היה שכל לשתף בזמן את שחקני דור הזהב שלו. גילי ורמוט נכנס במחצית וניצח את המשחק, שלומי ארבייטמן ומאור מליקסון נכנסו בדקה ה-75 ולא הספיקו לשנות.

כשלושים שחקנים צעירים משובחים יתנו העונה מעל ומעבר, לא רק כדי להשתלב בקבוצות, אלא גם כדי להימנות על ההרכב, או לפחות על הסגל, של הנבחרת הצעירה. גם זו מתנה לליגת העל. כדאי שלוי, עם זרים בינוניים ברובם, יתחיל לקחת את העניין בחשבון. הנחמה היחידה במשחק של מכבי חיפה אתמול מצויה בתקווה שלוי התרכז בעיקר בהרצת הקבוצה לקראת אוקזר. כי אם היא תיראה כך גם ביום חמישי, לוי שוב בצרות לא קטנות.