בין שתי ערים

באו: פז'ה סטויאקוביץ' (בטרייד מאינדיאנה), טייסון צ'נדלר (בטרייד משיקגו), בובי ג'קסון (שחקן חופשי, מממפיס), ג'אנרו פארגו (שחקן חופשי, משיקגו), הילטון ארמסטרונג (בחירה 12 בדראפט), סדריק סימונס (בחירה 15 בדראפט), מרקוס ויניסיוס (בחירה 43 בדראפט).

הלכו: פי.ג'יי בראון (בטרייד לשיקגו), ספידי קלקסטון (שחקן חופשי, לאטלנטה), ג'יי. אר סמית' (בטרייד לשיקגו, ומשם לדנבר), ארוידאס מאצ'יאוסקאס (לאולימפיאקוס), קירק סניידר (בטרייד ליוסטון), ארון וויליאמס (שחקן חופשי, לקליפרס).

חמישייה: כריס פול, סטויאקוביץ', דזמונד מייסון, דייויד ווסט, צ'נדלר.

ספסל: פארגו, בובי ג'קסון, רסואל באטלר, לינטון ג'ונסון, ברנדון באס, ויניסיוס, מארק ג'קסון, סימונס, ארמסטרונג.

מאמן: ביירון סקוט (עונה שלישית בקבוצה).

מאזן בעונה שעברה: 38 ניצחונות ו-44 הפסדים (מקום עשירי במערב).

אולם: פורד סנטר (19,599 מקומות) באוקלהומה סיטי, ניו אורלינס ארינה (18,000 מקומות).

העונה האחרונה של ההורנטס הייתה לא פחות מנס ספורטיבי. פשוט אין דרך אחרת להסביר איך קבוצה שסיימה את העונה שלפני כן במאזן עלוב של 18 ניצחונות לעומת 64 הפסדים, כששני השחקנים הטובים ביותר שלה, בארון דייויס וג'מאל מגלור, ברחו ממנה כמו מאש, ושאולצה למצוא לה בית חדש באוקלהומה סיטי חודשיים בלבד לפני פתיחת העונה בעקבות פגיעתו של הוריקן קתרינה בניו אורלינס, מצאה את עצמה עמוק במירוץ לפלייאוף בשבוע האחרון של העונה הרגילה.

לאיש שאחראי יותר מכל לנס הזה קוראים כריס פול. הרכז הנמוך והאנרגטי נבחר על ידי ההורנטס בבחירה הרביעית בדראפט 2005, לאחר שנתיים נהדרות במכללת וייק פורסט. לכל מי שראה אותו משחק במכללות היה ברור שהוא בדרך לקריירה גדולה ב-NBA, אבל אף אחד לא חזה שההצלחה תגיע כל כך מהר.

האוהדים באוקלהומה סיטי לא בדיוק ידעו למה לצפות כשסיפרו להם על קבוצת ה-NBA החדשה שמגיעה לעירם. ההורנטס היו קבוצה ללא זהות, ללא מנהיג וללא עתיד נראה לעין. אבל מהרגע שבו כריס פול שם על עצמו את גופיית הקבוצה, הוא הפך לכל הדברים הללו גם יחד. בניצוחו של הרוקי הנהדר הגיעו הצרעות כבר בתחילת ינואר לאותה כמות ניצחונות של העונה שעברה כולה, וכל אוקלהומה נסחפה בהתלהבות אחריהם.

אוקלהומה תמיד נחשבה למדינה חולת ספורט, אך בהיעדר קבוצה מקצוענית לעודד, הסתפק הקהל המקומי בנבחרות של המכללות המקומיות. הגעתם של ההורנטס עוררה עניין עצום במדינה, וההצלחה המפתיעה של הקבוצה גרמה לפורד סנטר להתמלא כמעט בכל משחק. בניגוד לקהל טיפוסי שמגיע למשחקי NBA, שיושב בשקט במשך רוב המשחק, אוכל את הנקניקייה שלו, ואולי מדי פעם פולט איזו מחיאת כפיים אחרי סל יפה, הקהל בפורד סנטר עודד את ההורנטס שלו במשך כל המשחק. זו פשוט הדרך שהם מכירים ממשחקי הקולג'ים, ואף אחד לא הודיע להם שצריך לשבת בשקט במשחק NBA.

הדחיפה של הקהל נתנה להורנטס כוח להמשיך בריצה הקסומה שלהם עד פגרת האולסטאר, אבל שם כבר נגמר להם האוויר, ואת חודש מרץ הקבוצה סיימה עם שלושה ניצחונות בלבד. למרות הסיום הצולע רשמה הקבוצה שיפור אדיר של 20 ניצחונות לעומת העונה הקודמת. פול, שהעמיד ממוצעים של 16.1 נקודות ו-7.8 אסיסטים למשחק, זכה ברוב עצום בתואר רוקי השנה והמאמן ביירון סקוט קיבל הארכת חוזה של שלוש שנים.

בניסיון לשמור על קשר עם ביתם המקורי בניו אורלינס ישחקו העונה ההורנטס שישה משחקים בניו אורלינס ארינה, לאחר ששיחקו שם שלושה משחקים בעונה שעברה. למרות שדייויד שטרן חוזר ומכריז שהוא מתכוון לעשות כל שביכולתו על מנת שהקבוצה תחזור לניו אורלינס בעונת 2008, לבעלים של הקבוצה, ג'ורג' שין, יש עדיין הרבה ספקות בקשר למהלך הזה. בין אם ההורנטס יחזרו לניו אורלינס או לא, העיר צפויה לארח את משחק האולסטאר של 2008.

מדד הכיף:

בשנה שעברה זו הייתה תאווה לעיניים לראות את כריס פול מנווט את התקפת ההורנטס, במיוחד לאור העובדה שההתקפה הזו עבדה מצוין למרות שהורכבה מדייויד ווסט, דזמונד מייסון ולא הרבה מעבר לכך. בפגרה קיבל CP3 מקברניטי הקבוצה אופציה התקפית נוספת, ולא סתם אופציה, אלא כזו שבאה עם ידית קומפלט. גם אם ימיו הגדולים של פז'ה סטויאקוביץ' כבר נמצאים מאחוריו, הוא עדיין יכול להוות נשק יעיל למדי בהתקפה של ההורנטס.

אחרי שהשלים קו אחורי לא רע בכלל, התפנה ג'ף באוור, הג'נרל מנג'ר של הקבוצה, לרענן את הקו הקדמי שלו. לצורך כך נשלח פי ג'יי בראון הוותיק, ביחד עם ג'יי אר סמית' הפרובלמטי, לשיקגו תמורת טייסון צ'נדלר. צ'נדלר המוכשר איכזב קשות בחמש שנותיו הראשונות בליגה במדי הבולס, ובאוור מקווה ששינוי האווירה יעזור לו להציג קצת יותר מהיכולות שלו מימיו בתיכון, בזכותן הפך לבחירה השנייה בדראפט.

למקרה שהניסוי עם צ'נדלר ייכשל, בחר באוור שני גיבויים אפשריים לעמדת הסנטר בדראפט האחרון: הילטון ארמסטרונג מקונטיקט וסדריק סימונס מצפון קרוליינה סטייט. מבין שניהם דווקא לסימונס, שנבחר שלושה מקומות נמוך יותר, יש פוטנציאל גדול יותר, בעוד שארמסטרונג לא צפוי להפוך ליותר מחוסם וריבאונדר סביר. ההורנטס ישמחו אם לפחות אחד מהם יתפתח להיות שחקן חמישייה יעיל.

מסקנות מכישלון ארה"ב במונדובאסקט:

אחת הביקורות על ששבסקי ועוזריו הקיץ הייתה זריקתו למים של פול הצעיר, ששיחק דקות רבות נגד רכזים מנוסים כמו פאפלוקאס שעשו בו כרצונם. ביירון סקוט אולי למד את הלקח הזה, אבל בניגוד לקואץ' K, אין לו את הפריבילגיה לזמן את צ'ונסי בילאפס או ג'ייסון קיד במקומו. ההורנטס יקומו ויפלו עם פול, והם יודעים שכל טעות שיעשה רק תחשל את הפנומן הצעיר ותיתן לו יותר ניסיון לקראת השנים הקרובות בהן מתכוונים ההורנטס להיות חברים קבועים במשחקי הפלייאוף.

מועמד לפריצה:

קצת מוזר להכתיר שחקן שדורג שני בקטגוריית השחקן המשתפר בעונה שעברה כמועמד לפריצה, אבל הכוונה במקרה של דייויד ווסט היא לפריצה לתודעת חובבי ה-NBA ככוכב לגיטימי בליגה. ווסט הוביל את ההורנטס בעונה החולפת בנקודות (17.1 למשחק) ובריבאונדים (7.4) למשחק, ושלושה סלי ניצחון שלו עם הבאזר ביססו את מעמדו כגו-טו-גאי של הקבוצה ברגעי הקלאץ'.

השדרוג המקצועי של ווסט צפוי להיות מתורגם גם לדולרים רבים. להורנטס נשארו שבועיים עד לתחילת העונה כדי להחתים אותו על חוזה חדש, אחרת הוא יהפוך לשחקן חופשי מוגבל ויהיה רשאי לנהל משא ומתן עם קבוצות אחרות. באוור, שיודע שעונה טובה של הפורוורד המצוין תקפיץ את המחיר שלו לשמיים, כבר הודיע השבוע שההחתמה של ווסט נמצאת בראש סדר העדיפויות של הקבוצה.

מועמד לדעיכה:

מאז חתימתו הקיץ כשחקן חופשי, בובי ג'קסון אמר את כל הדברים הנכונים. הוא אמר שסגנון המשחק של ההורנטס מתאים לו בול, שהוא מקווה לשחזר את הימים היפים שלו עם פז'ה מסקרמנטו (בקבוצה שבה מאמנם הנוכחי, ביירון סקוט, היה עוזר המאמן) ושהוא ישמח לשתף פעולה עם כריס פול ולתרום לו מניסיונו. אז אמנם כל זה נשמע מצוין, אבל צריך לזכור שמדובר בשחקן מזדקן (יחגוג 34 העונה) שהחמיץ בשלוש העונות האחרונות 100 משחקים בגלל פציעות, ואחרי שחתם על חוזה לשלוש שנים (שככל הנראה יהיה האחרון בקריירה שלו), לא נראה שיהיו לו יותר מדי סיבות להתאמץ.

תסריט אופטימי: פול ו-ווסט ממשיכים לככב, והשילוב ביניהם סוחט השוואות לסטוקטון ומאלון. טייסון צ'נדלר מתאפס על עצמו והופך לכוח דומיננטי מתחת לסל. ההורנטס נכנסים לפלייאוף ואף נותנים פייט לאחת הקבוצות הטקסניות בסיבוב הראשון.

תסריט פסימי: האחוזים של פז'ה צונחים ביחס הפוך לעלייה בדולרים בחשבון הבנק שלו, צ'נדלר מקבל חותמת רשמית של דחליל ואיזור הצבע של ההורנטס נראה כמו טיילת. ווסט רק מחכה לתום החוזה שלו, ופול נשאר לבד, בלי פלייאוף ובלי בחירת דראפט גבוהה.

תחזית: ההורנטס לא השקיעו כל כך הרבה כסף בפגרה סתם, והציפיות מהם הן להתברג בפלייאוף כבר העונה. עם הסגל הנוכחי של הקבוצה, במידה וכריס פול לא יקרוס מהעומס העצום שהיה מונח על כתפיו בשנה האחרונה, אין סיבה שזה לא יקרה.