רצי ועידה: משיעמום יצא מתוק (בערך)

אני רוצה להתחיל את הסיכום של השבוע בתודה ל-METV על שני השיעמומונים שהם שידרו ביום ראשון. יש יתרון לפעמים במשחקים משעממים כאלה: אפשר להפסיק להסתכל על הכדור ובמקום זה להסתכל על מערכים, תרגילים ותנועה של שחקנים על המגרש. ככה למשל במישחק בין ניו-אינגלנד למיאמי, הסתכלתי רוב הזמן על שלושה שחקנים - ג'ייסון טיילור ממיאמי ורוזוולט קולווין וג'ארוויס גרין מניו-אינגלנד.

רוב ההגנות בליגה משחקות עם 4 שחקני קו קדמי ו-3 ליינבקרים (הגנת 4-3) כשחלק משחקות עם 3 שחקני קו ו-4 ליינבקרים (הגנת 3-4). בשנים האחרונות כמה קבוצות התחילו לטשטש את המערכים שלהם ולהשתמש בשחקן שלפעמים מתפקד כדיפנסיב-אנד, לפעמים כדיפנסיב-תאקל ולפעמים כליינבקר. בתחילת המהלך אותו שחקן עומד בעמדה מסויימת וממש לפני הסנאפ הוא זז לעמדה אחרת.

למשל: הוא יכול לעמוד כמו ליינבקר, לפני הסנאפ לזוז קדימה ולהתקיף את הקווטרבק מהצד כמו דיפנסיב-אנד. לפעמים הוא יעמוד כמו ליינבקר חיצוני ועם הסנאפ הוא יעבור קדימה ינוע מסביב לדיפנסיב-תאקל ויחדור את הקו הקדמי דרך אחד המרווחים בין שחקני הקו הקדמי (stunt). היתרון מבחינת ההגנה ברור: שחקן כזה יכול לגרום לבלבול בין שחקני הקו הקדמי של ההתקפה, ליצור חורים בפוקט וככה להגיע לקוורטרבק לפני שהוא מספיק למסור, או לרץ לפני שהוא מצליח להשיג יארדים.

במשך שנים ג'ייסון טיילור ממיאמי שיחק כדיפנסיב-אנד והיה ידוע כאחד מציידי הקוורטרבקים הטובים בליגה, אבל לאחרונה הוא משחק בדיוק בתפקיד הזה והוא הרבה יותר רבגוני והרבה יותר מסוכן. ווילי מקגינסט עשה את התפקיד הזה בהצלחה רבה ב-3 העונות האחרונות והעונה, אחרי שהוא עזב, מחליפים אותו רוזוולט קולווין וג'רוויס גרין שממשחק למשחק הופך למפלצת אמיתית בתפקיד הזה. השחקן הכי טוב לדעתי בתפקיד הזה הוא טרל סאגס מבולטימור, שבנוסף לכל הוא יכול גם לנוע אחורה ולכסות שחקנים שאמורים לקבל מסירה.

לגבי המשחק עצמו - הדולפינס לא קבוצה כל כך גרועה. יש להם הגנה לא רעה בכלל, בטח שבחלק הקדמי. הבעייה העיקרית שלהם היא שהקוורטרבק שלהם הוא אסון שעומד להתרחש בכל רגע ולא משנה אם קוראים לו קולפפר או הרינגטון. הפטריוטס מצידם ינסו בשבוע הביי שלהם לסתום עד כמה שאפשר את החורים בסקנדרי.

הניו-יורק ג'איינטס היו חייבים ניצחון נגד וושינגטון והם השיגו אותו אפילו די בקלות. בשבוע שעבר המלצתי לכל מי שמשחק נגד הרדסקינס לא לנסות לרדוף אחרי סנטנה מוס, אלא ללחוץ על מארק ברונל וזה מה שג'איינטס עשו. ברונל הופל 3 פעמים והצליח למסור בקושי 109 יארדים באחוזים לא טובים. בהתקפה הג'איינטס הניעו את הכדור ביעילות גם בריצה וגם במסירה, שלטו בשעון והיו צריכים לסיים את המשחק עם יותר מטאצ'דאון אחד. בשבוע הבא מחכה להם משחק קשה באטלנטה ושם הם יהיו חייבים לנצל יותר טוב את ההזדמנויות שלהם.

שתי קבוצות נשארו בלתי מנוצחות אחרי המחזור החמישי. ב-NFC זו שיקגו, שדרסה ביום ראשון את הבילס. ההגנה כרגיל עשתה את העבודה, נתנה בקושי 160 יארדים ולקחה את הכדור מההתקפה של בפאלו 5 פעמים. אפילו סדריק בנסון, הרץ הכשרוני אך בעייתי של שיקאגו, שותף במישחק וניכנס לאנדזון פעמיים. בסוף המשחק הרשו לעצמם הדובים להשתעשע הורידו את הרגל מהגז, העלו את גריסי הקוורטרבק המחליף (שאיבד כדור...) ואפילו הרשו את הטאצ'דאון האווירי הראשון העונה. מדהים. נכון להיום זו הקבוצה הכי טובה בליגה.

גם ב-AFC יש קבוצה אחת בלתי מנוצחת, אבל הרבה פחות משכנעת. האינדיאנפוליס קולטס ניצחו בקושי את הטייטנס במישחק שליין ההימורים עליו היה מינוס 18.5 לטובת הקולטס (כלומר כל ניצחון של פחות מ-19 נקודות לטובת הקולטס נחשב בהימור כניצחון לטנסי). אין ספק שפייטון מאנינג וסוללת הרסיברים שלו מסוגלים לעבור את כל המגרש ב 3-4 מסירות, הבעייה שלהם היא שכבר 3 שבועות הם בקושי נמצאים על המיגרש. הגנת הריצה של אינדיאנפוליס (שספגה מכה קשה כשאיבדה את קורי סיימון) כמעט ולא קיימת והיא מאפשרת ליריבות של הקולטס להחזיק בכדור, לשלוט בשעון ולהשאיר את מאנינג והרסיברים שלו מתוסכלים על הקווים.

אין לטנסי מישחק ריצה טוב במיוחד - הפעם הקודמת שטרוויס הנרי רץ ליותר מ-100 יארדים היתה בדצמבר 2003, כשהוא שיחק עדיין בבפאלו. לרוקי לנדל ווייט זה היה המישחק הטוב ביותר העונה. הגנת הריצה של הקולטס הרשתה ב-5 משחקים 834 יארדים, שזה כמעט 170 יארד למשחק, כשמתוך חמשת המשחקים האלו 3 היו נגד קבוצות עם משחק ריצה בינוני במיקרה הטוב (יוסטון, הג'טס וטנסי). הקולטס עדיין לא מנוצחים אבל הם חייבים לשפר את הגנת הריצה שלהם, אחרת ההפסדים יגיעו.

שתי הקבוצות עם ההגנות הכי טובות ב-AFC נפגשו במאנדיי נייט בדנבר. בולטימור - בלתי מנוצחת עד השבוע, הפסידה לברונקוס במשחק שבו שתי ההגנות שלטו. כל קבוצה הצליחה לעשות דרייב אחד בלבד של יותר מ-50 יארד לאורך כל 60 הדקות. המשחק הוכרע כמו שכל משחק מהסוג הזה מוכרע - על איבודי כדור. סטיב מקנייר הוביל הרבה דרייבים מנצחים לאורך הקריירה המפוארת שלו, אבל הפעם שתי טעויות איומות שלו הפסידו לבולטימור את ה-W. בסוף הרבע השני, אחרי הדרייב היחידי במשחק שבו ההתקפה של הרייבנס הצליחה להניע את הכדור ביעילות, מקנייר בדאון שלישי על ה-9 יארד של דנבר מוסר כדור קשתי וגבוה לכיוון קלרנס מור. הרעיון היה שמור הוא שחקן גבוה אבל המסירה היתה קצת נמוכה מדי ואת מור כיסה מגן הפינה הכי טוב בליגה, צ'אמפ ביילי. ביילי הוריד את הכדור ובולטימור סיימה את המחצית עם שיוויון במקום לרדת ביתרון של לפחות 3 נקודות.

אם על איבוד הכדור לפני המחצית אפשר עוד לתת קרדיט למהלך גדול של שחקן ההגנה הרי שהטעות האחרונה במשחק היא כולה של מקנייר - 7 דקות לסיום המישחק, כשהתוצאה 3:6 לדנבר, מקנייר מוסר מסירה איומה לצד שמאל הרבה לפני קלייטון, השחקן שאמור היה לקבל את המסירה, ודארנט-וויליאמס מגן הפינה של דנבר אומר תודה ואוסף את הכדור. הדרייב הבא של דנבר הסתיים רק באנדזון של בולטימור.

ההגנה של דנבר מאוד הרשימה. דנבר עולה ולוחצת על הקו הקדמי של היריבות שלה עם המון שחקנים, ו-7 השחקנים הקדמיים שלה מאוד מהירים. גם לקבוצות עם משחק ריצה טוב יותר משל בולטימור יהיה קשה מאוד לרוץ נגד הברונקוס. מהצד השני ההגנה של בולטימור מהירה לא פחות, מאוד אגרסיבית ומבצעת הרבה חילופי מקומות שמקשים מאוד על ההתקפה לזהות מאיפה מגיע הלחץ ואיך בדיוק מתבצע הכיסוי בחלק האחורי.

פיטסבורג בצרות אחרי ההפסד לסן דייגו במשחק המאוחר ביום ראשון. ההגנה של פיטסבורג היא עדיין אותה הגנה מצויינת מהעונה שעברה, אבל משחק ההתקפה שלה כבוי ובן רות'לסברגר נראה רע מאוד. בתחילת המשחק ההגנה של הסטילרס שלטה, הגיעה לפיליפ ריברס ועצרה את לדניאן טומלינסון, אבל מסוף הרבע השני הצ'ארג'רס תיגברו את הקו הקדמי, עצרו את הבליצים של פיטסבורג וההגנה שלהם השתיקה את ההתקפה של הסטילרס.

כמו שהרייבנס נראים אני לא רואה איך פיטסבורג מצליחה לסיים לפניהם ב-AFC צפון, וב-AFC מערב זה יהיה קרב קשה מאוד בין דנבר לסן-דייגו על ראשות הבית.

כמה חיכינו למישחק הזה. טי.או. חוזר לזירת הפשע. בסופו של דבר טי.או. לא תרם תרומה משמעותית למישחק עצמו, אבל המשחק היה דרמטי ועם כמה מהפכים, כמו שמשחק בין כאלו יריבות צריך להיות. ההתקפה של דאלאס הצליחה להניע את הכדור על הקרקע, אבל איבדה את הכדור 5 פעמים וזה הרבה הרבה יותר מדי. פילדלפיה הצליחה ליצור מספיק לחץ על הקו הקדמי של דאלאס, אלא שגם שחקני ההגנה של דאלאס הגיעו למקנאב הרבה פעמים.

ועם כל הכבוד לטי.או., הרגשות והיריבות אחרי שכל העשן התפזר, פילדלפיה משיגה ניצחון חשוב מאוד. היא מובילה את ה-NFC מזרח עם 4 ניצחונות כשדאלאס והג'איינטס עם 2:2.

כל המהלכים הגדולים של השבוע הם מהמישחק הזה:

המהלך ההגנתי(1): גרג אליס חודר לפוקט של פילדלפיה מצד ימין, מגיע למקנאב ומעיף לו את הכדור ישר לידיים של דימרקוס ווייר שמגיע מצד שמאל ולוקח את הכדור 65 יארד עד לאנדזון.

המהלך ההגנתי (2): ליטו שפארד קורא נכון את המסירה של בלדסו לאנדזון - מה שאי אפשר להגיד על ג'ייסון וויטן שהיה אמור לקבל את הכדור. וויטן היה צריך לחתוך החוצה לכיוון קו האורך אבל נשאר במקום. ליטו שפארד זיהה את המהלך, עזב את השחקן שלו ולקח את הכדור על כל המיגרש.

המהלך ההתקפי: כמו בהרבה פעמים במשחק הזה, הקו הקדמי של מקנאב נחדר. מקנאב מצליח להתחמק משחקן הגנה של דאלאס שנמצא על הגב שלו ומשחרר כדור ארוך לבסקט. בדרך כלל שחקן שרץ בסטריק לאורך הקו הוא לא אופציה ראשונה למסירה אבל בסקט היה שני צעדים לפני המגן שלו, ומקנאב שם לו את הכדור בדיוק במקום. למרות שמגן הפינה של דאלאס השיג אותו הוא הצליח להשתחרר מהתיקול ולרוץ לאנדזון.

ראוי לציון: מזל טוב לרג'י בוש על הטאצ'דאון הראשון בקריירה ואיזה טאצ'דאון זה היה - החזרת פאנט מסחררת על קו האורך ל-65 יארד, 4 דקות לסיום, מהלך שניצח לקבוצה שלו משחק שהיה מגיע לה להפסיד. היה שווה לחכות.

פינת הביזארו:

פינת הביזארו השבוע שייכת לזברות. טוב, אנחנו יודעים שצריך להגן על הקווטרבק אבל זה לא אומר שצריך לעשות מסביבו שטח סטרילי כאילו הוא ראש ממשלת ישראל. סוף הרבע השני במשחק בין ג'קסונוויל לג'טס, כשהתוצאה כבר 0:28 לג'קסונוויל, בדאון שלישי ו-6 על קו 9 היארד של ג'קסונוויל מצליחים סוף סוף שחקני ההגנה של הג'טס לתקל את לפטוויץ' בתוך האנדזון של ג'קסונוויל. כמו שכולם יודעים ביירון לפטוויץ' הוא סופגניה ששוקל 110 קילו. איך בדיוק אמור שחקן הגנה להוריד אותו לרצפה? לפי השופטים במשחק הזה מותר מקסימום לנשוף עליו וגם זה רק ממרחק של שניים וחצי מטר ועם מסיכה כדי שהוא לא יצטנן חלילה. כל דבר יותר מזה זה Personal Foul. בושה.

1(1). שיקגו ברס (0:5)- מעבר לזה שהברס ראשונים בליגה בנקודות בהתקפה (31.2) ובהגנה (7.2), הם הראשונים שנשארים בראש הדירוג שבוע שני ברציפות.

2(2). אינדיאנפוליס קולטס (0:5)- הטייטאנס רצו עליהם ל-214 יארד! הבלון הזה חייב מתישהו להתפוצץ.

3(4). ניו אינגלנד פטריוטס (1:4) - גם משחקים רעים כאלה צריך לנצח.

4(8). סן דייגו צ'ארג'רס (1:3) - הגנת הסטילרס לקחה מריברס את טומלינסון וגייטס ברוב שלבי המשחק ואיתגרה אותו לנצח בלעדיהם. זה בדיוק מה שהוא עשה.

5(11). פילדלפיה איגלס (1:4) - שמעתם על הנק באסקט לפני יום ראשון? לתשומת לב הקורא TO, מקנאב בקצב של 5,000 יארד לעונה ויש לו 11 מסירות לט"ד לשישה רסיברים שונים.

6(5). סינסינטי בנגלס (1:3) - טמפה ביי אחרי שבוע ביי נשמע כמו מתכון טוב לריבאונד אחרי ההפסד המשפיל לפטריוטס.

7(6). סיאטל סיהוקס (1:3) - פתאום המשחק השבוע מול הראמס הפך לנצחון חובה עבור הסיהוקס.

8(9). דנבר ברונקוס (1:3) - אמנם פלאמר נראה פשוט נורא אבל הנה באים הריידרס...

9(7). אטלנטה פאלקונס (1:3) - גם הפלקונס חייבים ניצחון השבוע על הג'איינטס כדי להיצמד למובילת הבית המפתיעה מניו אורלינס.

10(3). בולטימור רייבנס (1:4) - העונה של הרייבנס תקום ותיפול על מקנייר ובכושרו הנוכחי אלה לא חדשות טובות.

11(12). ג'קסונוויל ג'אגווארס (2:3) - ההתקפה טובה ועקבית אבל לא יתכן שכל שבוע תופיע הגנה אחרת למשחק.

12(10). ניו אורלינס סיינטס (1:4) - נראה שהסיינטס מצאו במשחק הזה את האיזון הרצוי בין מקאליסטר (123 יארד וט"ד בריצה) לבוש (11 תפיסות ל-63 יארד והחזרת פאנט לט"ד המנצח).

13(13). קרוליינה פנת'רס (2:3) - שוב מכוער, שוב ניצחון.

14(17). סנט לואיס ראמס (1:4) - איך הקבוצה הזו על 1:4? הם הפסידו לפורטי ניינרס למען השם!

15(18). מינסוטה וייקינגס (2:3) - מעניין שצ'ילדרס, שהיה מתאם התקפה מוצלח מאוד בפילדלפיה, מנצח דווקא באמצעות ההגנה.

16(19). ניו יורק ג'איינטס (2:2) קשה להאמין שרק לפני שבועיים העונה שלהם היתה כמעט גמורה.

17(15). דאלאס קאובויס (2:2) - לאחר המשחק נמסר לנו שבחדר ההלבשה של הקאובויס נצפה TO משכנע את בלדסו ליטול כמות גדולה של כדורי הרגעה...

18(21). קנזס סיטי צ'יפס (2:2) - אמנם ניצחו ועוד עם קאמבק יפה, אבל רק 39 יארד בריצה מול אריזונה?!

19(14). פיטסבורג סטילרס (3:1) - איזה הבדל עושה שנה (+כמה ניתוחים): רוב הבעיות של הסטילרס בעיות בהתקפה מתחילות ונגמרות בבן רות'לסברגר.

20(16). וושינגטון רדסקינס (3:2) - שבוע אחד מפרקים את הגנת ג'קסונוויל ושבוע אחרי זה נעלמים מול ההגנה המאותגרת יכולת של הג'איינטס.

21(20). ניו יורק ג'טס (3:2) - בדיוק כשחשבנו שפנינגטון חזר לעצמו הוא נתן את ההופעה הכי מחרידה שלו שראיתי אי פעם: 71 יארד ושלוש (!) חטיפות.

22(22). בפאלו בילס (3:2) - 145 יארדים כוללים וחמישה איבודי כדור. ככה נראה ביקור העונה בסולג'רס פילד.

23(23). אריזונה קרדינלס (4:1) - יש לי תחושה שהדבר הטוב היחיד שהשם דניס גרין יזכיר לאוהדי הקרדינלס בעוד כמה שנים זה מאט ליינארט.

24(24). קליבלנד בראונס (4:1) - צ'ארלי פריי ק"ב לא רע אבל 3.7 יארד למסירה? אי אפשר לנצח ככה משחק.

25(28). סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (3:2) - נצחונות בטוילט בול. זה המירב שהאוהדי הניינרס יכולים לצפות לו בשנים האחרונות.

26(25). יוסטון טקסאנס (3:1) - דיוויד קאר מוביל את הליגה עם רייטינג של 108.9. הישג די מרשים למי שמופל לפחות ארבע פעמים במשחק.

27(28). מיאמי דולפינס (4:1) - הכי עצוב זה שהדולפינס מעודדים מהיכולת שלהם תחת ג'ואי הרינגטון.

28(29). גריו ביי פאקרס (4:1) - פארב של פעם מנצח משחק כזה בדרייב האחרון. פארב של היום סיים את הדרייב עם פאמבל קריטי והפסד.

29(31). טנסי טייטאנס (5:0) - הקולטס תמיד מוציאים מג'ף פישר והטייטאנס את המיטב. כרגע, הפסד בנקודה זה המיטב.

30(27). טמפה ביי בקנירס (4:0) - עוד הפסד, אבל כזה שגורם לאוהדים לקוות.

31(30). דטרויט ליונס (5:0) - מרינלי אולי יילך בקרוב הביתה אבל ספק אם זה מה שיעזור לליונס הפתטיים.

32(32). אוקלנד ריידרס (4:0) - אחרי ההפסד לפורטי ניינרס נותרו לריידרס רק שתי הזדמנויות שלא להיזכר בקבוצה הכי גרועה בהיסטוריה: אריזונה בעוד שבועיים ויוסטון ב-3 לדצמבר.