הצרות של ספאחיה

מה מטריד יותר את מנוחתו של נוון ספאחיה בעקבות ההפסד של מכבי לצסק"א: האם זו הקריסה המדהימה במחצית הראשונה, בה נראו הצהובים כמו חבורה לא מאומנת של שחקני רחוב נטולי אמונה? אולי המשחק האפאטי להעליב של הזר רודני ביופורד, שנראה לעיתים כמי שהמשחק זר לו כמעט כמו הדרישות ממנו? או אולי מדובר בעודף הדומיננטיות של וויל ביינום הצעיר, שהמוטיבציה והאמביציה האדירות שלו משתקות, הלכה למעשה, את תרומתם של רבים מחבריו?

קושרי הכתרים אחרי ההצגות מול בולוניה מתבקשים להמתין עם הנחתת הגיליוטינה. אך למרות שמדובר בשלב מוקדם מאוד בעונה, אין ספק שהיכולת המכבית, שבאה על רקע תצוגת הקבוצתיות והתיאום המושלם של צסק"א (ששמרה על סגל השחקנים שלה מן העונה שעברה), לא מקלה על האדמומיות המצטברת בראשו של ספאחיה העצבני. המאמן הקרואטי, שהוביל בעונה שעברה את ריטאס וילנה הצנועה לעונה מצויינת תוך כדורסל יפהפה, נאלץ להתמודד בעשרים וארבע הדקות הראשונות עם חבורה נטולת מנהיג, שכל אחד מהחלקים הרבים בה מנסה להציל את המולדת לבדו. במקביל, התנדבו הרוסים להראות שוב עד כמה זקוקה מכבי לשחקן אתלטי ונחוש, כזה שלא ילווה במבט מנומס את הטיילת של ון-דר שפיגל, אנדרסן וסמודיס מתחת לסל הצהוב, כפי שעשו אליהו וארנולד. נואל פליקס, מתי אתה נוחת כבר?

המעבדה הניסויית של נוון ספאחיה עבדה גם הערב שעות נוספות. יותם הלפרין הוקפץ לחמישייה במקומו של סימאס יסאיטיס, שנראה כאילו כמות הקרדיט לה הוא זוכה משתנה ביחס הפוך ליכולתו. אחרי הקריסה של המחצית הראשונה, עלה המאמן בחמישייה עם שרון ששון ויניב גרין בקו הקדמי, משל היה מדובר במשחק בליגת ווינר. אחר כך, היתה זו חמישייה מוזרה שכללה את ביינום וארבעת הישראלים, הלפרין, ששון, אליהו וגרין. איזה מזל שצסק"א הורידה הילוך.

דווקא הדקות הטובות של מכבי, בשלהי הרבע השלישי, הבליטו את הסוגייה המרכזית שתעסיק העונה את הצהובים: מי אמור לנהל את המשחק? וויל ביינום, שעוד לפני שנחת בנתב"ג זכה לעשרות מאמרים שהסבירו מדוע הוא אינו רכז טבעי, עשה הערב הכל כדי להוכיח את צדקת העובדות. על כמות הכישרון שטמונה בו אין עוררין, אך כך גם על העובדה כי היכולות שלו אינן עולות בקנה אחד עם צרכי הקבוצה. עדיין. ביינום עצמו נראה לעיתים כמי שיודע שמצפים ממנו לרכז, אבל חודשים ארוכים של ניסיונות להוכיח את עצמו תוך התדפקות על דלתות ה-NBA עדיין לא מאפשרים לו להתחיל התקפה בלי לחפש את הסל.

ספאחיה מנסה להתמודד עם טבעו של הרכז שלו, אבל החזרתו לפרקט בפיגור שלוש שמה קץ לפרק ההתעוררות המעודד של יותם הלפרין, והחזירה את המשחק לידיים הרוסיות. הגארד הישראלי הצעיר והמעוטר, שקיבל הערב את המקום בחמישייה, שוב הוכיח כי הוא שחקן שמתחמם לאט. גם כשהאנמיות שלו מוחלפת בניצוצות, וכבר אפשר היה להרגיש קצת מן הארומה שהריחו בסיאטל שבחרה בו בדראפט, הוא מיהר לחזור לסורו ברגע האמת. הלפרין, עדיין בחור טוב, עדיין נזהר לא להפריע, חלילה, למישהו אחר להוביל את המשחק.

אבל אם ספאחיה באמת צריך סיבה לדאגה, קוראים לה רודני ביופורד. בכל אחת מהעונות האחרונות, ידעו במכבי לסמוך על אנתוני פארקר שיהיה אי של יציבות. כשצריך הוא היה האבא והאמא בהגנה ובהתקפה, לעיתים הוביל כדור וידע להיות המוציא לפועל, או שהסתפק במסירת אסיסטים והובלת משחק הריצה. יורשו במכבי, שנחת בנתב"ג יחד עם סימני השאלה סביב וויל ביינום ומיהר לפזר הצהרות מפוצצות, נראה כרגע דווקא כמו החוליה החלשה בפאזל החדש של יד אליהו. עם פוסט אפים מחמישה מטר וזריקות קשות כשעל השעון יש יותר מ-20 שניות, ביופורד נראה יותר כמו שחקן שנלחם על חוזה של 10 ימים ב-NBA אבל יודע שאין לו הרבה סיכוי לקבל אותו. ומול המכונה המשומנת של מסינה ופפאלוקאס, דווקא הפגיעה באינטליגנציית המשחק של מכבי, זו שהיוותה את הבסיס לשושלת, היא הבעיה האמיתית של הצהובים.