אירופה יותר חשובה מהליגה

לפני כ-15 שנה הפכה הצלחה בליגה לכרטיס כניסה לגביעי אירופה. מאז רשם הכדורגל המקומי בעיקר אכזבות ומפלות (עיינו ערך הפועל באר שבע), אבל גם שלוש נקודות אור: שתי קבוצות בליגת האלופות ואחת ברבע גמר גביע אופ"א, כיאה למדינה מהדרג השלישי או הרביעי ביבשת. תזכורת: גם לפינלנד, סלובניה, סלובקיה והונגריה היו נציגות בצ'מפיונס. לרוזנבורג הנורבגית יש מקום כמעט קבוע בהגרלה במונאקו.

חלק מבעלי ההון שנכנסו לעניינים בשנות ה-90 עשו זאת כדי להפיק רווח מהפוטנציאל האירופאי. אחרים מעדיפים לעזור לקהילה ולפרסם את עצמם, אבל יעקב שחר ודומיו יודעים היכן טמון הכסף הגדול, בייצוא מאסיבי או בזכויות שידורי הטלוויזיה. בשנות ה-90 שחר מכר את ברקוביץ', רביבו, חזן, קנדאורוב ואלון מזרחי. את המחיר חיפה שילמה בליגה. בשנות ה-2000 נמכרו איגביני ובניון אבל הירוקים זכו בחמש משבע אליפויות אפשריות, והליגה נהייתה קטנה עליהם.

החגיגה הצהובה בפארק הירקון במאי 2003 היתה סטיית תקן ויצרה מראית עין של תחרות. תחרות חשובה לביזנס, את זה יודעים גם ביציע ג'. מאז קשורים הזיכרונות הטובים של מכבי בעיקר בניצחון 1:2 על אייאקס בנובמבר 2004. גם הדאבל של הפועל ת"א ב- 2000 הפך לחריגה מהנורמה. מאז האדומים נשארו בעיקר עם צ'לסי ופארמה.


מול ההצלחה בליגה, בזירה האירופאית חיפה נכשלה, פרט ל- 2002/3. כמה טעויות קריטיות של דוידוביץ', וכרטיסי הטיסה למונאקו בוטלו. הפועל ת"א, כאמור, לא זכתה באליפות, אז הרומנטיקה עברה לאופ"א מול קבוצות שזילזלו בחלקן, כמו צ'לסי שבאה עם חצי הרכב. גביע אופ"א אכן איבד מערכו בעשור הזה ואולי אפילו הפך לזניח עבור הקבוצות שמרגישות שהליגה המקומית יותר מעניינת, אבל גם דלדולו לטובת ליגת האלופות לא מונע מקבוצות רבות מליגות קצת יותר איכותיות משלנו לתת את כל מה שיש להן.

בבחירה בין רבע גמר אופ"א (אפילו שמינית) לאליפות נוספת, כנראה שבהנהלת מכבי חיפה יעדיפו את האופציה השנייה, בגלל הפוטנציאל הכלכלי של העפלה לצ'מפיונס והכנסה נאה, אבל משאל בין אוהדים צפוי להעלות שהם מעדיפים את אירופה על עוד ניצחונות באורווה ובקופסה. משאל בין אוהדי הפועל יעלה מן הסתם עדיפות לאליפות, אבל כבר מהקיץ הרושם הוא שלקבוצה אין כלים לקחת את הכתר, ולכן הצלחה באירופה (עלייה מעבר לשלב הבתים) תיכנס למיתולוגיה הרבה יותר מעוד גביע או מקום שלישי.