פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        כולם שונאים את כריסטיאנו רונאלדו

        האנגלים מקללים אותו, פרגוסון רותם את האיבה לטובת קבוצתו, ורוני מרוצה שהלחץ ירד ממנו. הפורטוגלי נלחם בכולם, וגם בעצמו

        רדינג היא עיר קטנה למדי בברקשייר, שזכתה לפרסום בעיקר בזכות פסטיבל הרוק שהיא מארחת בקיץ. מבחינת כדורגל העיר לא הותירה חותם של ממש, אם כי שני מאמנים ידועים עברו בשורות הקבוצה הבכירה שלה. מאט באזבי שיחק במדי רדינג בערוב הקריירה שלו ואילו ג'ק מנסל, לימים מאמן נבחרת ישראל ומכבי חיפה, אימן את הקבוצה והוריד אותה ליגה.

        באזבי הפך לאחד משני המאמנים הגדולים בתולדות מנצ'סטר יונייטד, ואילו רדינג, עם מנסל ובלעדיו, טיילה בין ליגות המשנה, עד שהגיע סטיב קופל, עוד אגדה של היונייטד, והעלה אותה לראשונה בתולדותיה לפרמיירליג.

        בשבת נערך לראשונה משחק ליגה בין שתי הקבוצות, כשרק שלוש נקודות מפרידות בין רדינג לקבוצה הגדולה של וויין רוני וכריסטיאנו רונאלדו.

        רוני עדיין לא הרשים העונה ומתקשה לשחזר את יכולתו מלפני הפציעה, אבל את מירב תשומת הלב במשחקי החוץ מושך רונאלדו הפורטוגלי. חלקו בכרטיס האדום שספג רוני במונדיאל הפך אותו לשעיר לעזאזל האידאלי: הוא זר, הוא מוכשר, הוא יפה, הוא משחק ביונייטד והוא מעצבן, עם ובלי קשר למונדיאל.

        נפנופי הרגליים והידיים שלו באגפים והצלילות התיאטרליות ברחבה הפכו אותו ל"וונקר" (שמוק) האולטימטיבי בקרב האוהדים האנגלים. נראה שכולם די מרוצים מכך. לאוהדים היריבים יש מישהו לשנוא; אלכס פרגוסון זקוק לשנאה כדי ליצור מוטיבציה בקרב שחקניו; הקהל האדום מתלכד בהגנה על רונאלדו ואילו וויין רוני נהנה משקט יחסי. היחיד שיכול להתלונן הוא רונאלדו עצמו, ששומר בינתיים על קור רוח, לפחות למראית עין.

        במחצית הראשונה של המשחק בין שתי הקבוצות נדמה היה שהפורטוגלי הצעיר, שנחשב לשחקן עצל, מתאמץ יתר על המידה. הוא בעט מכל מצב לשער ושלח את רוב הכדורים ליציע העליון. המחצית הראשונה הסתיימה ללא שערים, אבל עם עוינות גוברת בין מחנות האוהדים. כל נפילה של רונאלדו התקבלה בזעם ואילו אוהדי היונייטד, לאכזבת המקומיים, התעסקו בעיקר בשירי נאצה, שכוונו לעבר ליברפול וצ'לסי. היה משהו מעליב בסירוב שלהם להתרגש מהעלבונות של רדינג.

        בדקה ה-47 הגיעה הנקמה. גארי נוויל נגע בכדור בידו ברחבה, וקווין דויל הבקיע, בקושי, מהנקודה הלבנה. פרץ השמחה האדיר הפך לשירת "1:0 לאלופים" עליזה. הלחץ של סגנית האלופה הלך וגבר. בדקה ה-76 פרץ רונאלדו באגף שמאל, הטעה מגן, חדר לרחבה במהירות, בעט לפינה הרחוקה וכבש. לראשונה באותו יום השתתקו אוהדי רדינג. זה היה מהלך שגילם בתוכו תכליתיות, עוצמה וכישרון. ללא צעדים מטופשים, התחזויות, או בכיינות. רק מהלך כדורגל מצוין. המשחק נגמר בתוצאה 1:1, תיקו מאכזב ליונייטד, בעיקר אחרי ההפסד לארסנל בשבוע שעבר. נדמה שהמאבק הפנימי של רונאלדו, בין הוונקר לשחקן המוכשר שבו, עשוי לקבוע את גורלה של הקבוצה בהמשך העונה.