הליגה הצפויה בעולם

ככל שעוברות השנים, הקשר בין איכות קבוצות ה-NBA לבין העניין התקשורתי שהן יוצרות הופך ליותר ויותר מקרי. הימים בהם הלייקרס והסלטיקס שלטו בעולם הכדורסל חלפו עברו. רוב הקבוצות הגדולות של השנים הקרובות ינועו על ציר טקסס-אריזונה, אבל את הפוקוס מהתקשורת ימשיכו לקבל בעיקר הניקס והלייקרס, גם אם יתמקמו בירכתי הטבלה. אז כדי שקוראי וואלה! ספורט לא יישארו מחוץ לעניינים, הנה הסיפורים שייטחנו בתקשורת בשנה הקרובה:

הגישה של אוהדי הניקס בשנים האחרונות, שיש עוד דברים בחיים חוץ מכדורסל, לא הולכת להשתנות. אחרי הקיץ הסולידי (ג'ארד ג'פריס בעבור 60 מיליון [כולל קנס מס המותרות], הטרדה מינית ומאבקים משפטיים), העונה הקרובה תתמקד בספירה לאחור לסיום עידן איזיאה תומאס, מי שהבעלים דולן הקציב לו שנה להראות שיפור. לצערנו, הקרקס של השנה שעברה לא צפוי לשבור שיאים חדשים. מי שמצפה לראות את הניקס פותחים את העונה עם 34 הפסדים רצופים משלה את עצמו. העונה תהיה סולידית, והכדורסל יהיה רע, קהל יהיה מתוסכל, הלכלוכים ימשיכו וספייק לי עדיין יישב בשורה הראשונה.

לקראת הסוף אולי נזכה לראות איזה רצף ניצחונות מוצלח שינבע הממוטיבציה של השחקנים להוכיח את עצמם למחליף של איזיאה. השאלה הגדולה באמת בקשר לניקס היא האם תומאס יצליח לעמוד בפיתוי ולהימנע מטריידים הזויים לקראת הדדליין. אני מוכן לשים כסף שהתשובה לכך היא שלילית. יש לו יותר מדי חוזים גמורים, ומסתובבים בליגה יותר מדי חוזים מופרכים, שלא נמצאים עדיין בניקס. איזיאה לא יאכזב את עדת המעריצים שלו, ובתור מתנת פרידה יביא לניקס את זק רנדולף.

הסיפור המרכזי בתחילת השנה בלוס אנג'לס (וספק בדיחות מצוין לג'יי לנו) יהיה הפיכתה של הקליפרס לקבוצה הגדולה בעיר. הקליפרס לא יאכזבו, אבל עלולים להישאר בכל זאת בצל של הלייקרס. פולחן האישיות של פיל ג'קסון עומד לשבור שיאים חדשים בשנה הקרובה. אחרי שקובי יגיע לעונה הרגילה עם הגישה הקבוצתית שראינו בסדרה מול פיניקס, הוא ילמד לשלב אותה עם השתלטות אישית על משחקים; אחרי שדרוג נוסף אצל קוואמי בראון, סמוש פארקר ולוק וולטון ובסיומה של עונה עם 50 פלוס ניצחונות, הזן מאסטר יהפוך לכוכב הגדול בליגה וישאיר בצל את הכוכבים שעל המגרש. רק הפלייאוף יעצור את הדהירה של הלייקרס ויזכיר לנו שיש במערב עוד כמה קבוצות מצוינות.

אם חייזר ינחת במהלך העונה בארה"ב הוא יהיה בטוח שהלייקרס והניקס שולטות ב-NBA. אבל אם הוא ינחת בישראל, הוא יהיה משוכנע שהכל קורה דווקא בטורונטו. אחרי שכמעט הצליחה לשכנע את עצמה שיותם הלפרין באמת ישחק בסיאטל העונה, התקשורת הישראלית תיאלץ להסתפק בשלושת הישראלים בליגה הטובה בעולם - שאראס, פארקר ובאסטון. לעומת הליטאי והבאסטונאי, פארקר הגיע לקבוצה שמתאימה לו ורק מתחילה תהליך בנייה, מה שאומר שהוא הולך להצליח. ואנחנו נשלם את המחיר. העיתונות תתעלם מקיומן של שאר 29 הקבוצות ובערוץ הספורט גם יעלו על הגל (פיניקס - סן אנטוניו? מצטערים, לאנתוני יש משחק חשוב מול שארלוט). מזל שלפחות מדובר בקבוצה נחמדה שהולכת לשחק כדורסל מהיר ומהנה במיוחד.

כמו בכל שנה, גם השנה ליגת ה-NBA תסבול מהאינטנסיביות ומריבוי המשחקים, מה שיוביל להכרעת האליפות בידי אלילת הפציעות.

יוסטון, עם כל הכבוד לאוסף הכישרונות שבה, תצא ראשונה מהמירוץ, פעם שנייה ברציפות, אחרי שכבר בשבוע השלישי טרייסי מקגריידי יחזור לשכב בבית עם גב דואב, בעיקר בגלל שהספה של הפסיכולוג אינה אורתופדית.יאו מינג ישבור בתחילת דצמבר עצם בכף רגלו במהלך משחק מול הלייקרס, ויקרוס כמו חומת לבנים סיניות על קובי בריאנט, מה שישלח את האחרון לשולחן הניתוחים ולסיום מוקדם של העונה.

גם מאנו ג'ינובילי יוכיח שוב שיש גבולות לזוויות האנושיות, וימנע מסן אנטוניו להחזיר את האליפות אליה - בגופו - על ידי רצף פציעות, מגיד האכילס וכלה בצוואר התפוס.

בחד המולד האוהדים של וושינגטון יזילו דמעה לאחר שגילברט ארינאס, בכניסה אחת יותר מדי לסל, ייתקל בג'רמיין אוניל בדרך לפציעה ממנה לא יתאושש עד הקיץ. ההאשמות בדבר קונספירציה של מנהל נבחרת ארה"ב ג'רי קולאנג'לו מעולם לא יוכחו.

ג'רמיין אוניל, מצדו, ימשיך לבצר את מעמדו כסוג של מרכוס קמבי מזרחי. המפגש עם ארינאס ישבית אותו לשבועיים, הבטן תעשה לו בעיות בפברואר, ובאפריל הוא ישבור שתי אצבעות ביד ימין ויחמיץ את הפלייאוף.

ואם בקמבי עסקינן, גם הוא לא יתחמק השנה מהפציעות השגורות אצלו כל כך, ויחמיץ את כל חודש פברואר אחרי מפגש עצבני עם הברך של אמארה סטודמאייר מפיניקס. הוא כמובן יחמיץ משחקים גם בנובמבר, דצמבר, ינואר ואפילו כמה במרץ ובאפריל, אבל זה רק פה ושם, וג'ורג' קארל אפילו לא ירגיש.

אמארה, מנגד, דווקא ייצא בריא ושלם מההתקלות עם קמבי, אבל לכל אורך העונה הוא לא יהיה אותו שחקן עתיר פוטנציאל שהיה לפני השנה שעברה, ואחרי הנפילה הרעה של סטיב נאש על הגב במשחק נגד טורונטו באמצע ינואר (במהלך שיבנה לאנתוני פארקר שם של שחקן מלוכלך), לפיניקס לא היה מה לתת במאבק האליפות השנה.

המזרח יציג שנה סולידית בגזרת הפציעות, אם כי דווין וויד יישב בצד בפברואר ומרץ לאחר סבסוב אחד קטלני (מדי) במשחק מול קליבלנד. למרבה האירוניה, האיש שנתקל בו ושלח אותו לנוח היה דווקא לברון ג'יימס, אשר סיים עונה של 82 משחקים ופלייאוף נהדר שנעצר רק בגמר מול דאלאס. שאקיל ושאר שחקני ההיט יישבעו שראו את לברון מחייך בערמומיות בזמן שהפלאש מתפתל מכאבים, אבל המלך יכחיש נמרצות.

אלן אייברסון וכריס וובר ייצגו את פילדלפיה במרפאה האיזורית, וישתלטו על קטגוריית "טרגדיית השנה". אלן ינחת רע אחרי חדירה מופלאה, וישבור את רגל שמאל כבר בדצמבר. וובר ימשיך את רצף הבריאות שהחל בעונה שעברה, אבל במשחק הלפני האחרון של העונה ינסה להטביע מעל ארל בויקינס, וכתוצאה מכך יקרע את רצועת הברך באופן סופי ומוחלט. הוא יודיע יומיים אחר כך על פציעה.

לסיום, כל ההרכב של הניקס יבקר השנה בבית החולים בשלב כזה או אחר, אבל זה באמת לא יפתיע אף אחד, מכיוון שכל מה שיכול להידפק במועדון הזה ממילא ידפק, כך שהכל יהיה במידה מסויימת ידוע מראש.
.

נובמבר 2006: הבולס שוברים שיא חדש בספיגת נקודות לחודש הראשון בעונה, כשהם מאפשרים ליריבות לקלוע בממוצע 67 נקודות למשחק ב-29 אחוזים מהשדה. המאזן שלהם בחודש זה יהיה 4:5.

דצמבר 2006: השיא עולמי בשידורים ישירים לחו"ל נשבר על ידי הטורונטו ראפטורס - חמישה בחודש. השיא הקודם היה של אינדיאנה ועמד על ארבעה שידורים. השיא יחזיק מעמד פחות משנה, כי בנובמבר 2008 הסיאטל סופרסוניקס ויותם הלפרין ישודרו כאן עשר פעמים בחודש.

ינואר 2007: איזיאה תומאס שובר את השיאים של עצמו, ומביא בטרייד את כריס וובר, קניון מרטין ודריוס מיילס, כדי להקים את רשימת הפצועים המפוארת בהיסטוריה של הליגה.

פברואר 2007: מספר שיא של שחקנים שנולדו מחוץ לתחומי ארה"ב מופיעים באולסטאר: דירק נוביצקי, מאנו ג'ינובילי, טוני פארקר, סטיב נאש, יאו מינג, טים דאנקן, פז'ה סטויאקוביץ', פאו גאסול ואנדריי קירילנקו, כמו גם שחקן החמישייה של המזרח, שארונס יסיקביצ'יוס, שמקבל 6 מיליון קולות מתושבי ארץ הקודש.

מרץ 2007: יאו מינג וטרייסי מקגרייד שוברים את השיא שהעמידו בעונה הקודמת ומצליחים לשתף פעולה יחדיו במשך 32 משחקים. הקבוצה יוצאת לחגוג ולטימאק נתפס הגב בזמן שהוא מרים את היד כדי להזמין משקה.

אפריל-מאי 2007: במשחק השישי של סדרת הפלייאוף המתוקשרת בין הקליפרס ללייקרס, זורק קובי 4 פעמים בלבד לסל, מסיים עם 9 נקודות, וקבוצתו מפסידה את המשחק. בגיים 7 הוא עולה עם אש בעיניים, זורק 62 פעמים לסל, קולע 69 נקודות, כולל את סל הניצחון בהארכה, ושובר שיא נקודות בפלייאוף ושיא בהפרש זריקות בין שני משחקים עוקבים בסדרה.

במשחק הראשון בסדרת הסיבוב הראשון בין ניו ג'רזי לשיקגו, מסיימים כל שחקני הקו הקדמי של הנטס עם 0 נקודות סך הכל, והבולס מנצחים 51:73. כל הנקודות של ניו ג'רזי נקלעו על ידי ארבעה שחקנים בלבד: וינס קרטר (24), ריצ'ארד ג'פרסון (17), ג'ייסון קיד (6) ומרכוס וויליאמס (4).

יוני 2007: בסדרת גמר המזרח בין קליבלנד למיאמי, שוברים דווין וויד ולברון ג'יימס שיא כל הזמנים בכל הקשור לסחיטת עבירות. בשבעת המשחקים המדוברים הלך כל אחד מהם לקו 21 פעמים בממוצע. תחקיר של CNN מגלה שהשופט דיק באווטה מנהל משחקים עם אוזנייה שמאפשרת לו לקבל הוראות ישירות מהבונקר של דייויד שטרן. הקומישינר מבקש מהנהלת הליגה להודיע על נבצרות זמנית כדי שלא ייאלץ להופיע לדראפט.

יולי 2007: מארק קיובן מקבל את גביע האליפות ממ"מ הקומישינר, ומודיע לאומה שהשתלט על כל מוקדי הכוח של ה-NBA, וישמש כדיקטטור וכשופט במשחקי המאבריקס עד אשר תיכתב חוקה חדשה לליגה, דבר שעשוי לקחת, לטענתו, שנים ארוכות.