פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        מה נגיד, מה נומאר?

        אחרי שהקריירה שלו איימה להתרסק, נומאר גארסיהפארה מוביל את הדודג'רס לפלייאוף, באחד הקאמבקים המופלאים בספורט האמריקאי

        נכון לכתיבת שורות אלה, בלילה שבין שלישי לרביעי, הלוס אנג'לס דודג'רס יהיו בפלייאוף. ולו הסתיימה הליגה עם כתיבת שורות אלה, הם היו מגיעים אליו מהמקום הראשון ב-NL מערב. בעוד נדנדת המיקום עם סן דייגו נמשכת, לוס אנג'לס נפגשה עם הפאדרס למשחק ראש בראש. זה היה אחד המשחקים הטובים והמדהימים של העונה, אם לא הטוב שבהם. חובטי לוס אנג'לס ירו לארבעה הומראנס באינינג התשיעי, והחזירו את הקבוצה מהקבר, מפיגור 9:5 לשוויון 9:9. אלא שגם זה עלול היה לא לעזור, כשסן דייגו עלתה ליתרון 9:10 באינינג העשירי. ניצחון של הפאדרס היה מקנה להם יתרון של משחק וחצי, משמעותי מאוד בשלב זה של העונה. נומאר גארסיהפארה היה נחוש שזה לא יקרה. עם שחקן על הבסיסים, נומאר ירה טיל אוויר-אוויר לתוך היציעים, הפך את הפיגור לניצחון 10:11 והחזיר את הדודג'רס לפסגה.

        ולחשוב שעד פתיחת העונה הוא היה שחקן מבוזה, טראגי והכי חשוב - גמור.

        הצל של ג'יטר

        באמצע שנות ה-90 גדלו בבייסבול האמריקאי שלושה שורטסטופים גדולים. אלכס רודריגז החל לחבוט בסיאטל מארינרס ב-1994. שנה אחריו הצטרף בחור צעיר בשם דרק ג'יטר לניו יורק יאנקיז. אחריהם הגיע נומאר גארסיהפארה.

        שמו של נומאר, שנולד ב-1973 בוויטייר קליפורניה, הפוך משמו של אביו, ראמון, מהגר מקסיקני. כשב-1996 עשה את צעדיו הראשונים במייג'ור ליג, העתיד היה ורוד. עוד במכללת ג'ורג'יה טק נראה היה שהילד יהיה עצום. שנה אחר כך הוא כבר הצדיק את הציפיות. כשמאחוריו 153 משחקים, נומאר רשם 209 חבטות, 30 הומראנס, 98 הכנסות חובטים ו-22 בסיסים גנובים. לא הייתה ברירה אלא לתת לו את התואר "רוקי השנה" (הוא לא שיחק מספיק משחקים ב-1996 כדי להיחשב כרוקי). הילד חבט בממוצע 30.6 אחוז (306), ובשלב הזה כבר היה ברור שהוא הולך להיות סטאר.

        גארסיהפארה היה הצלע השלישית במה שכונה "השילוש הקדוש" - ג'יטר-א-רוד-נומאר. כשהוא זכה בתואר הרוקי של השנה, לג'יטר כבר הייתה אליפות אחת. במיקרוקוסמוס, נומאר היה הבוסטון רד סוקס וג'יטר היה היאנקיז, באופן הכי מילולי שיש. הרד סוקס תמיד היו מאחורי היאנקיז, ונומאר תמיד מצא עצמו בפיגור אחרי ג'יטר. אולי לא מבחינת הישגים אישיים, אבל בהחלט בתחומים החשובים לא פחות: יוקרה וכסף.

        ועדיין, נומאר היה סמל עבור בוסטון. ב-1999 זכה בתואר מלך החובטים, עם ממוצע של 35.7 אחוז. האולסטאר נערך באותה שנה בבוסטון, וטד וויליאמס, גדול השחקנים של הרד סוקס אי פעם והאיש האחרון שחבט מעל 40 אחוז בעונת משחקים שלמה, אמר שהוא יהיה גדול ממנו. ב-2000 שוב היה נומאר החובט הטוב בליגה, עם אחוז מפלצתי של 37.2. הוא היה עצום.

        בפלייאוף של 1999, בסדרה מול היאנקיז, הוא חבט מעל 40 אחוז, אבל בצד השני היה ג'יטר, שהוביל את היאנקיז לניצחון 1:4 בסדרה ולאליפות השלישית שלהם ושלו בשנות ה-90. בעונת 2001 אירעה הפציעה המשמעותית הראשונה של נומאר, בשורש כף היד, שגרמה לו לקחת חלק רק ב-21 משחקים. הרד סוקס החמיצו את הפלייאוף. הוא חזר בכושר מלא ב-2002, כשהוא חוזר לחבוט מעל 30 אחוז.

        ב-2003 עלו נומאר והרד סוקס לפלייאוף. הם התעמתו עם היאנקיז בסדרה המפורסמת, שבסיומה חבט ארון בון את ההומר שהעלה את ניו יורק לוורלד סירייס. הגיבור הטראגי של הסדרה הזו היה מאמן בוסטון, גריידי ליטל. אנחנו עוד נחזור אליו. גם נומאר.

        טרייד בלתי נתפש

        עונת 2004 נפתחה בטונים צורמים בין נומאר והרד סוקס, כשעל הפרק היה חידוש חוזהו של השחקן, שפקע בסיום אותה עונה. בוסטון, בראשות לארי לוקינו, אחד האנשים הבלתי נסבלים שניתן לדבר איתם, ניהלה עמו מו"מ. השוק היה חלש באותו זמן, קבוצות לא ששו לשלם כסף. לוקינו קבע את מחירו של גארסיהפארה לפי ערכו של מיגל טחאדה, השורטסטופ של אוקלנד שהפך לשחקן חופשי. ההסכם היה כזה: נומאר נחשב עדיין כחלק מהשילוש הקדוש. טחאדה, שורטסטופ מצוין בפני עצמו, נחשב לדרגה מתחת. כמה שטחאדה יקבל בשוק החופשי, נומאר יקבל 25 אחוז יותר לשנה. לוקינו העריך את מחירו של טחאדה על 9 מיליון דולר לעונה, והציע לנומאר הצעה של 48 מיליון לארבע עונות (12 מיליון לעונה).

        נומאר נעלב מההצעה, ובשלב זה עלו היחסים בינו לבין הקבוצה על שרטון. לא היה ברור תחילה למה ההצעה גרועה, עד שבאה בולטימור וטרפה את הקלפים, כשהציעה לטחאדה חוזה עצום של 72 מיליון דולר לשש עונות (12 מיליון לעונה). לפי המשוואה הזו, גארסיהפארה היה צריך לקבל 90 מיליון לאותה תקופה. הוא הסתפק בפחות: 68 מיליון לארבע שנים, 17 מיליון לעונה.

        הגרביים לא הסכימו, ונומאר החל את העונה פצוע, מכדור שפגע בו בגיד אכילס בטרום העונה. בינתיים, בוסטון עבדה במרץ על טרייד שישלח את גארסיהפארה לוייט סוקס (שהיו שולחים אותו לדודג'רס) ואת מני רמירז לטקסס. על הכוונת: אלכס רודריגז ומגליו אורדונייז. זו הייתה הפעם הראשונה בה דובר ברי"ש גלי על טרייד של נומאר, פעם אליל האוהדים ובתקופה הזו דמות מאוסה.

        גארסיהפארה נעלב. הטרייד עם א-רוד היה כמעט סגור, והרד סוקס ביקשו מנומאר לעבור מעמדת השורטסטופ לבסיס השלישי. הוא סירב. בסופו של דבר היאנקיז רכשו את א-רוד מתחת לאף של בוסטון, והוא עצמו עבר לבסיס השלישי, כשג'יטר נשאר בשורטסטופ. גארסיהפארה לא שכח את ההשפלה.

        בקיץ 2004 נומאר חזר מהפציעה. "חזר" הוא מונח יחסי, כי הוא יותר עשה שביתות איטלקיות. הגישה שלו בחדר ההלבשה הייתה בלתי נסבלת. הוא השניא את עצמו על שחקנים, אוהדים ואנשי מקצוע ביוקי וויי. ביולי 2004 ביצע המנג'ר תיאו אפסטיין טרייד שגם אם היה צפוי, זעזע את בוסטון: נומאר עובר לשיקגו קאבס, בטרייד שהביא לבוסטון את דאג מינטקביץ' ואת אורלנדו קבררה. בעיר השעועית נפל דבר.

        דמות הומרית

        נומאר הלך לקאביז, כשבשלב זה הוא יודע שאת החוזה הגדול הוא לא יקבל לעונת 2005. הוא המשיך לטעון שהרד סוקס העליבו אותו לפני פתיחת העונה, כשבינתיים עלה לוקינו לשידור ברדיו בבוסטון וחשף, כי הגרביים הציעו לו חוזה של 60 מיליון דולר לארבע עונות במהלך מחנה האימונים. הוא, כזכור, רצה 68. את זה הוא לא הכחיש. אחר כך נטען בבוסטון כי הוא לא נפצע באימון, אלא כששיחק כדורגל (נו, כשאתה נשוי למיה האם, אתה משחק כדורגל אפילו אם אתה אמריקאי). בינתיים הקאביז דעכו ולא הצליחו לשחזר את 2003, בה הגיעו לגמר ה-NL. איך זה נגמר בבוסטון, בלי גארסיהפארה, כולם יודעים - באליפות ראשונה מזה 86 שנים.

        שיא ההשפלה מבחינת נומאר הגיע לקראת עונת 2005, כשכשחקן מהסגל של בוסטון הוא היה זכאי לטבעת אליפות. הוא, כמובן, סירב. את עונת 2005 פתח בקאבס תמורת חוזה של שמונה מיליון דולר לעונה. הוא האמין שאם יצליח שוב לחזור מפציעה, כמו שעשה ב-2001, מישהו כבר יציע לו חוזה ארוך טווח. אלא שפציעה במפשעה השביתה אותו לשלושה חודשים. כן, שוב נומאר בחוץ. בסוף העונה הוא חזר, ושיחק לראשונה בבסיס השלישי במקום אראמיס רמירז הפצוע. כאן החלה, אולי, ההשלמה עם העובדה שהוא כבר לא חלק מהשילוש הקדוש. פה גם החלה ההכרה שהוא צריך להתחיל הכל מהתחלה.

        קאמבק קיד

        את העונה האחרונה פתח גארסיהפארה בדודג'רס בידיעה שהמעמד שלו כבר לא כשהיה. גם ההיסטוריה של הפציעות ריככה אותו מאוד, ומה שלא הסכים לעשות בבוסטון, עשה בלוס אנג'לס: מעבר מעמדת השורטסטופ. נומאר התמקם בבסיס הראשון, עמדה קלה יחסית ותובענית פחות מעמדות אחרות באינפילד. הוא חבר לשחקנים עמם בילה עד 2004 בבוסטון, כמו ביל מולר ודרק לואו, וגם למאמן, אותו מאמן שלא לקח את הכדור מהידיים של פדרו מרטינז ב-2003, גריידי ליטל. הסכום אותו משלמת לוס אנג'לס לנומאר: 6 מיליון דולר.

        התפוקה של נומאר בלוס אנג'לס חזרה להזכיר את הימים היפים בבוסטון: OBP (אחוז עליה לבסיס) של 37.1 אחוז, המספר הגבוה ביותר מאז 2000. אחוזי חבטה של 30.5, 133 חבטות, 30 דאבלים ו-18 הומראנס. כרגע הוא בעשירייה הראשונה באחוז החובטים בליגה. אלה לא המספרים של העשור הקודם, אבל הם יותר ממכובדים עבור שחקן שהקריירה שלו הייתה, למעשה, מחוסלת. יחד עם פרנק תומאס, שנותן באוקלנד עונה מדהימה, גארסיהפארה הוא שחקן הקאמבק של השנה, מעבר לכל צל של ספק. ההומר נגד סן דייגו עשוי להיות רגע מכונן אצל הדודג'רס, שמאז פגרת האולסטאר נתנו חודשיים יפים מאוד. אם הם יעלו לפלייאוף, כדאי לעקוב אחרי האיש שלובש את מספר 5, עם בלורית הנחליאלי, האף הגדול וריטואלים שיכולים להוציא כל איש שפוי מדעתו כשהוא עולה לחבוט. נומאאאא איז באק!