האמת? סתם קבוצה

מכל ענפי הספורט בעולם, הכדורגל הוא בכיר הספקים של הפתעות, התפתחויות בלתי צפויות, תוצאות המנוגדות לרוח השלטת במגרש ושאר כוכבי ז'אנר השפיץ של הנעל. כולנו לועסים מתוך שינה משפטים כמו "זה היופי בכדורגל", אבל לפעמים מותר להודות שהוא יכול להיראות גם כספורט קצת טפשי.

אם הפועל ת"א מובילה אתמול אחרי חמישים דקות 0:3 על הכח עמידר, ומנצחת בסיום 1:4, הרי שיש איזו בעיה מובנית במשחק המופלא הזה. לאוהדים מותר לשמוח אחרי ניצחונות בלא תלות בדרך שבה הושגו; ליצחק שום מומלץ להסתכל על קלטת המשחק זה תוך התעלמות מלוח התוצאות. הפועל שלו נראית רע וסובלת ממגוון ליקויים בכל מערך ואספקט של המשחק.

אין ספק שהפועל נחלשה לעומת העונה שעברה: שני שחקניה הטובים ביותר עזבו לאפטון פארק ולטדי (פנטסיל וגרשון), שלושה מכוכביה האחרים (אבוקסיס, באדיר ואלימלך) מזדקנים בקצב מואץ וקצת מפחיד, כמעט עניין למחקר רפואי. כשמוסיפים לתבשיל התפל הזה ארבעה פרוספקטי נבחרת שאמורים להיות בשיא הקריירה שלהם אבל תקועים כבר שנים סביב אותן מגבלות (ברדה, אנטבי, טועמה ודגו), ושחקני חיזוק חיוורים כמו חליבה ופאאס, מתקבלת קבוצה שנראית כמו מכבי פ"ת בשנים הקשות שלה.

אלו הנתונים. השאלה מה שום עושה בקשר אליהם. התרחיש הרע הוא ששומי, פגוע מפרשיית ההדחה אך מעודד מתוצאותיה, ייקלע עכשיו לגאוותנות עיקשת וינסה לשדר עקביות בדרך שהתווה, בעוד שהפועל זקוקה דווקא לניעור. ההרכב ששום מעלה הוא תמוה. מאור פרץ עדיף על אנטבי באגף שמאל. דני בונדר הצעיר היה טוב מחליבה בימין. אוגבונה ודה ברונו צריכים לעלות בהרכב או לפחות לשחק יותר. גילי ורמוט, שנמק על הספסל, הוא הכדורגלן הכי טוב ומוכשר בסגל של הפועל.

ויש גם את הסיפור הזה עם איליה יברויאן, גולר לגיטימי בליגת העל, שהוטס מוולפסון על ידי שום ביום הראשון לעבודתו במועדון וחתם השבוע בקרית שמונה. לפני שנה הוא הרוויח 60 אלף דולר, מעניין בשביל כמה הוא משחק בבירת אצבע הגליל, בעוד מחליפיו לא מספקים את הסחורה. כשהאוהדים בשער 5 יתפנו ממחאתם המוצדקת נגד המשטרה, ולבלומפילד יגיעו אורחות קצת יותר חזקות מהחבורה הסימפטית של מלמיליאן, הם עלולים להתחיל לשאול שאלות אודות החבורה הנרפית והלא מתואמת שמתרוצצת להם מתחת לעיניים.