פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        סיור למציאת MVP - חלק א'

        ירון ליבמן משוטט בשתי החטיבות, ומנסה לבחון על פי ההגדרה מי יהיה השחקן המצטיין של העונה. הוא מתחיל עם מועמדי ה-NL

        עונת הבייסבול מגיעה לסיומה (כן, כן – איך שה-2,400 משחקים האלה חלפו בין רגע) ומתחילה עונת ההישגים האישיים. כמו רבים מכם, קראתי ביום ראשון על ההישג האדיר של אלפונסו סוריאנו, שהצטרף כחבר הרביעי למועדון ה-40/40, מה שגרם לי להתחיל לחשוב – עד כמה העונה שלו ענקית והאם מגיע לו ה-MVP?

        לאורך העונה כשדברו על המצטיינים הזכירו שמות כמו ראיין הווארד, אלברט פוחולס וקרלוס בלטראן. לדעתי, סוריאנו לא נופל מאף אחד מהמועמדים, הראויים מאוד.

        הגדרת ה-MVP

        הוויכוח הזה מתקיים כמעט כל שנה ויסודו בהגדרה "מהו MVP"? האם הוא חייב להיות השחקן הכי טוב בליגה? השחקן הכי טוב בקבוצה שלו? אני דווקא בעד האסכולה שטוענת שבלי השחקן, הקבוצה שלו היתה נראית כמו הדביל רייס. ה-MVP צריך להיות השחקן הכי שווה לקבוצה שלו. מצויידים בהגדרה הזאת, בואו נצא למסע אחר הבחירה. אני מראש מגביל את החיפוש שלי ל-4 השחקנים המוזכרים לעיל:

        אלברט פוחולס – אחוז חבטה 32.7, 45 הומרים, 111 ריצות מוכנסות, 123 ריצות, 157 חבטות, שישה בסיסים גנובים

        ראיין הווארד - אחוז חבטה 31.4, 57 הומרים, 139 ריצות מוכנסות, 97 ריצות, 0 בסיסים גנובים

        קרלוס בלטראן - אחוז חבטה 27.8, 40 הומראנס, 114 ריצות מוכנסות, 120 ריצות, 17 בסיסים גנובים

        אלפונסו סוריאנו - אחוז חבטה 28.7, 45 הומראנס, 91 ריצות מוכנסות, 11 ריצות, 40 בסיסים גנובים

        אלברט פוחולס (סט. לואיס קרדינלס)

        לא צריך להכביר מילים על גדולתו של הנסיך. בתחילת העונה הוא היה בטירוף וכולם דיברו על האפשרות שהוא ישבור את שיא ההומרנים של ההוא מהג'איינטס. הפציעה שלו שמה קץ לדיבורים על המשולש הנכסף. ועם כל זה, הסתכלות על שורת הסטטיסטיקה שלו מראה שהוא מוביל את הקארדס בכל קטגוריה חשובה ובהפרש ניכר.

        פוחולס אחראי ל-15 אחוז מהריצות שסט. לואיס מביאים, 27 אחוז מההומראנים של הקבוצה, מביא הביתה כ-18 אחוז מהריצות וכל זה עם הובלות הקבוצה עם 17.5 אחוז מההולכות. בקיצור, הוא מהווה כ-20 אחוז מהתקפת מסט. לואיס והוא עושה את זה בלי יותר מדי תמיכה מהחבר'ה. תוסיפו על זה את משחק ההגנה שלו, ואלברט בליגה משלו.

        ראיין הווארד (פילדלפיה פיליז)

        יבוא היום, ויכול להיות שלא בעתיד הרחוק, והילד הזה ישבור שיאים. יש לו את היכולת הטבעית ורצון להשתפר, וזה מפחיד כשחושבים שיש לו עוד לאן להתקדם. אין ספק שהווארד היה כל מה שפילי רצו ועוד. די אם נסתכל על הטור הסטטיסטי שלו, אפילו בהשוואה לנסיך, כדי להבין איזה כוח אימתני התקפי טמון בשחקן הענק הזה.

        הווארד אחראי ל-12.5 אחוז מהריצות של הפילס ול-28.5 אחוז מההומראנים. הוא מביא הביתה כמעט 19 אחוזים מהרצים שלהם, וזה עם כ-16 אחוז מההולכות.

        הבעיות שלי עם הווארד קשורות לשני דברים. הקבוצה שמסביבו, וזו בהחלט לא אשמתו, הרבה יותר מרשימה מהקארדינלס. מבט מהיר על הסובבים את הווארד מראה שיש את צ'ייס אטלי וג'ימי רולינס שמגינים עליו. ככלל, התקפת הפיליס הרבה יותר פורה מהקארדס, וזה אומר שיש להווארד הרבה הזדמנויות שאין לנסיך.

        בנוסף, וזו נקודה חשובה מאד, נכון להיום הווארד יותר חור בהגנה מאשר שחקן הגנה. אני יודע שדובר על כך רבות בשנה שעברה, כשביג פאפי הפסיד לאיי-רוד במירוץ ה-AL, ויכול להיות שבסופו של דבר זה יכריע גם השנה.

        קרלוס בלטראן (ניו יורק מטס)

        לפני שנתיים בלטראן היה מלך העולם. הוא כמעט סחב את יוסטון לוורלד סירייס לבד, זכה בחוזה ענק בעיר הכי זוהרת והיה מוכן לצאת לכיבוש. אבל אז הדברים השתבשו קצת. עונה בינונית ומתסכלת גרמה לכולם לחשוב שהנה, שוב המטס סתם זרקו כסף על שחקן שלא יצליח לבוא לידי ביטוי בעיר הלוחצת.

        השנה, קרלוס הוכיח לכולם שהוא ראוי גם ראוי לכל הכסף וכותרות שהביאה החתמתו. בלטראן מוביל את התקפת המטס עם 15.5 אחוז מהריצות, 21.5 אחוז מההומראנים, 15.5 אחוז מהרצים, עם 17 אחוז מההולכות.

        צריך לקחת בחשבון שבלטראן החל את העונה פצוע וצולע, תרתי משמע. היו כאלה שראו בפתיחת העונה שלו המשך ישיר מהאכזבה של השנה שעברה. אני אפילו מכיר משהו שהרים את בלטראן מהווייבר ווייר בליגת פנטזי מסוימת (אבוי, לבי לבי). אבל, ברגע שהבריא הוא גם המריא... ויחד איתו, כל התקפת המטס.

        כמובן, זה לא מזיק שיש לו לפניו את אחד משחקני הליד אוף הכי מרתקים ומלהיבים שאולי ראוי ל-MVP עצמו (חוזה רייס). זה גם לא רע כשיש את קרלוס דלגדו ודייויד רייט מאחוריך. לעזאזל – איזו מין בחירה זו לפיצ'ר שצריך להחליט למי מארבע מתוך חמשת השחקנים הראשונים הוא רוצה להגיש? ושוב, לדעתי, זו הנקודה. כשמסתכלים על הקבוצה שהמטס בנו, כל דבר חוץ מעונה ענקית של קרלוס היה צריך להתקבל בתמיהה אדירה. זו כמובן לא אשמתו. אבל זה כן אומר שאם הוא לא היה, בניו יורק עדיין יכלו להסתדר לא רע.

        אלפונסו סוריאנו (וושינגטון נשיונאלס)

        על סוריאנו עברה פגרה לא קלה בקיץ שעבר. הוא עבר מקבוצה עם סיכוי כלשהו להגיע לפלייאוף לקבוצה שיש לה סיכוי סביר להגיע לשום מקום. הוא עבר ממגרש ביתי ידידותי לחובטים למגרש איום ונורא להתקפה. דרשו שיעבור לעמדה חדשה ולא, פשוט לא ישחק. אז אחרי קצת גמגומים, אלפונסו התרצה ונתן את העונה הכי טובה שלו בליגה. על הסבל של השנה הוא יוכל להתגבר כשיקבל את החוזה הענק שלו... מהיאנקיז, אולי?

        סוריאנו נתן השנה מספרים מרשימים, במיוחד כשמסתכלים על האצטדיון והחבר'ה מסביב. הוא הוביל את הנאטס עם 16 אחוז מהריצות, 29 אחוז מההומראנים, היה במקום השני עם 14.5 אחוז מהריצות, עם 11.5 אחוז מההולכות. צריך לזכור, ביחס לרצים שהוא הביא הביתה, שלאורך לא מעט משחקים הוא חבט ראשון או שני. זה לבד מוריד את מספר ההזדמנויות ששחקן מקבל.

        תוסיפו למספרים היבשים האלה את 40 הגניבות שלו ועשרים ואחד (לא רע עבור משלא מזמן לא ידע איך לשחק בכלל באאוטפילד)אסיסטים שלו, ואין ספק שהיתה לו עונה ענקית.

        פסק הדין

        לסוריאנו היה את יחס הריצות וההומראנים הכי טוב מבין המועמדים שלנו, אבל לא הצטיין מספיק ברצים והולכות. בלטראן לא הוביל אף קטגוריה אבל היה יציב בכולם.

        הווארד הפציץ בהומרנים ורצים, זייף קצת בריצות ומהווה חור בהגנה. זה משאיר לנו את הנסיך. אין במשחק שלו חורים ואין לו תחליף.

        אני יודע שזה לא מפתיע שגם לפי המספרים (אם כי קבוצה מצומצמת בלבד) אלברט אמור לזכות ב-MVP, אבל אני דווקה הייתי בעד סוריאנו. יכול להיות שעם קצת עזרה מהחבר'ה, סוריאנו היה יכול לגמור את העונה הזאת אחרת. ויכול להיות שהווארד אכן יפתיע, ואם יסחוף את הפיליס לפלייאוף, יביא הביתה את החומרה, אבל בסופו של דבר, כל דבר חוץ מזכייה של הנסיך תהיה בגדר הפתעה.