השנה שתהיה

העשור שיהיה ב-NBA

השנה היא 2024. בכתבה האחרונה בסדרה, נזכר דן לזר בבציר של 2003, אז הגיעו לברון ו-וויד, שני ענקים שזכו ב-8 אליפויות סך הכל

דן לזר
24/09/2006

השנה היא שנת 2024. זה עתה נסתיימה עונת 2023/24, ולמען ההיסטוריה נסכם אותה בקצרה: האוקלהומה סוניקס זכו באליפות הראשונה מאז עזב המועדון את סיאטל ב-2008, אחרי גמר מרתק מול המילווקי באקס. מיאמי חזרה סוף סוף לפלייאוף אחרי שש עונות של לוטרי, והשארלוט בובקאטס נפלו בגמר המזרח אחרי שלושה טיולים רצופים לגמר ה-NBA.

בזווית הישראלית כדאי לשים לב למתן אברג'יל-יאסיקביצ'יוס, שכבר עכשיו מסתמן כהבטחה גדולה בתיכונים.

במסגרת סדרת הכתבות "עשור של תהילה", שסוקרת את השנים הראשונות של המילניום החדש, החלטנו להיזכר בנוסטלגיה בזמנים בהם הפוליטיקאים לא היו מושחתים, ובני הנוער כיבדו את המבוגרים. אין מה להגיד, היו ימים.

תחזרו אחורה בזמן לשנתון 2003/04, בו הצטרפו לליגה שניים מהגדולים ביותר אי פעם, שהאחרון ביניהם, לברון ג'יימס, פרש העונה, שנה לאחר שחברו-יריבו דווין וויד, אמר שלום למשחק.

דראפט 2003 היה אחד הטובים בתולודת ה-NBA, עמוק ומוכשר עד כאב. בלטו בו, מלבד לברון (בחירה 1, קליבלנד) ו-וויד (בחירה 5, מיאמי) גם כרמלו אנתוני (3, דנבר), כריס בוש הנפלא (4, טורונטו), קפטן קירק היינריך (7, שיקגו), לוק רידנאור (14, סיאטל), דייויד ווסט (18, ניו אורלינס), בוריס דיאו (21, אטלנטה) וג'וש האוורד (29, דאלאס).

בסקשן האירופאי מצאנו את דארקו מיליצ'יץ (בחירה 2, דטרויט), אחד הפלופים הגדולים בהיסטוריה, שב-2008 צנח לליגה השנייה בגרמניה ונעלם, מייק סוויטני (9, ניו יורק) יקיר ליבם של האוהדים בנוקיהו במשך ארבע עונות ברציפות, ולוק וולטון (32, לייקרס), שהתחרה בשלהי הקריירה עם מתן נאור על מקום בחמישיה של הפועל ירושלים.

עוד בוואלה!

מה יותר טוב מפיצה בחג? שבלול פיצה משפחתי ענק

בשיתוף רמי לוי

לברון ג'יימס

נולד: 30.12.1984
כינוי: קינג ג'יימס
קולג': לא שיחק בקולג'
גובה: 2.03 מטר

הישגים בולטים:

רוקי השנה ב-2004, 16 הופעות באולסטאר, חמש אליפויות, שלוש עונות בממוצע טריפל דאבל, קלע 82 נקודות במשחק אחד (מול הלייקרס, ביום הולדתו ה-26), חמש פעמים MVP של העונה הסדירה, ארבע פעמים MVP של סדרת גמר, מלך הסלים של כל הזמנים, מחזיק בשתי מדליות זהב אולימפיות ואחת מארד, אחד מ-100 השחקנים הגדולים בכל הזמנים (2015).

ממוצעי קריירה:

שיחק 1407 משחקים, קלע 42,350 נקודות (30.1 בממוצע למשחק), הוריד 8.2 ריבאונדים, מסר לחברים 8.1 פעמים, חטף מן היריבים 1.67 כדורים וחסם 0.79.

דווין וויד

נולד: 17.01.1982
כינוי: הפלאש
קולג': מארקט
גובה: 1.93 מטר

הישגים בולטים:

11 פעמים אולסטאר, שלוש אליפויות, עונה אחת בממוצע של טריפל דאבל, פעמיים MVP של העונה הסדירה, פעמיים MVP של סדרת גמר, מחזיק ב-2 מדליות זהב אולימפיות ואחת מארד, אחד מ-100 השחקנים הגדולים בכל הזמנים (2015).

ממוצעי קריירה:

שיחק 1106 משחקים, קלע 29,287 נקודות (26.48 בממוצע למשחק), הוריד 5.6 ריבאונדים, מסר 6.8 פעמים, חטף 1.74 כדורים וחסם 0.67.

חתול ועכבר

לברון ג'יימס ודווין וויד שיחקו בחתול ועכבר לכל אורך ההקריירה, במה שהייתה ללא ספק היריבות הגדולה של שני העשורים הראשונים של שנות האלפיים. מי חסה בצלו של מי? מי היה גדול ממי? המספרים נותנים לג'יימס יתרון - מלך הסלים, יותר אליפויות, יותר עונות בממוצע של טריפל דאבל, יותר תארי MVP. אבל לוויד שמור מקום של כבוד כאלוף, כפרפורמר אדיר וכמתחרה חסר פשרות. הוא גם היה הראשון מבין השניים שהצליח לטפס לפסגה, עת זכה באליפות ב-2006 במיאמי עם אחד שאקיל אוניל.

לברון הצליח לייצר ויכוח על מיהו מספר ה-23 הגדול ביותר, ו-וויד כבר מזמן קיבל את התואר של שחקן הקלאץ' הקטלני ביותר, וזאת מבלי שנתן לקילר אינסטינקט שבו להפוך אותו לשחקן שאוהבים לשנוא. ג'יימס החזיר למשחק את השואו, וויד את הקלאסה.

לברון החל את דרכו דווקא בתור שחקן פוטבול, וכרסיבר זכה להצלחה בתיכונים, אבל מהר למדי הבין כי בכדורסל טמון הכשרון האמיתי שלו, וזכה שלוש פעמים בתואר שחקן השנה בתיכונים. בדראפט 2003 הבחירה הראשונה בג'יימס הייתה מנייה בטוחה.

וויד שיחק שנתיים בקולג', ולאחר שנבחר בסוף עונת הסופמור לנבחרת השנה הלאומית, הציב עצמו לבחירה מוקדמת. מיאמי לקחה אותו בבחירה החמישית והחיבור היה מיידי וארוך טווח. בעידן בו הנאמנות בין שחקנים ומועדונים פוחתת והולכת, בולטת העובדה שוויד פרש במדי מיאמי בגיל 40. אפילו קינג ג'יימס לא נשאר במקום אחד כל כך הרבה זמן.

עונת הרוקי של שניהם הייתה נפלאה, והיריבות ביניהם החלה להראות ניצוצות. לברון שיחק ב-79 משחקים ופתח בכולם (בקריירה כולה הוא פתח ב-1404 משחקים מתוך 1407, למעט ב-3 משחקים לאחר חזרתו מפציעה ממושכת בעונת 2015/16). הוא הפך לצעיר הזוכים בתואר רוקי השנה. וויד עבר עונה מוצלחת למדי, אבל לא כמו זו של ג'יימס, כצפוי, יש לומר.

בעונות הבאות הפכו את שני הענקים לאופציות הראשונות בקבוצתם. לברון הוביל את קליבלנד עד לסיבוב השני בפלייאוף של 2005/6 ו-וויד הגיע ארבע פעמים ברציפות לגמר המזרח, עם שאקיל המתבגר. ב-2005 הוא הפסיד לדטרויט, ב-2006 המשיך בדרך לאליפות אחרי סדרה גדולה שלו מול דאלאס, וב-2007 ו-2008 הפסיד ללברון ולקאבס בשתי סדרות מרתקות של שבעה משחקים.

קינג ג'יימס ניצח את וויד בדרך לגמר הראשון שלו ב-2007, ונתן שם סדרה ענקית מול דאלאס של נוביצקי הגדול, אבל חיכה עד ל-2008 בשביל לחגוג לראשונה אליפות. זכור במיוחד משחק מספר 6, אז כפה המלך משחקי שביעי בסטייל, עם 38 נקודות, 11 ריבאונדים ו-11 אסיסטים, מול 21 נקודות, 15 ריבאונדים ו-7 חסימות של ג'וש האוורד, עוד יוצא הדראפט הנפלא ההוא.

העונה הבאה הייתה בשליטה מוחלטת של ג'יימס, והתסכול מההפסד ב-2007 הפך אותו לשחקן טוב יותר. זו הייתה העונה שבה הושג מה שנראה היה עד אז כבלתי אפשרי - עונה עם ממוצע של טריפל דאבל, 31.6 נקודות, 10.5 ריבאונדים ו-10.1 אסיסטים. MVP של העונה הסדירה, כמובן, MVP של סדרת הגמר ואליפות. לברון הפך רשמית למלך הכדורסל.

"תודה לאלוהים על דווין וויד"

אבל שום דבר לא הכין את הליגה לעונת 2008/09. העולם ראה את קינג ג'יימס בעוד עונה של טריפל דאבל, ואת וויד נותן ללברון את הקרב הגדול של חייו, עם עונת טריפל דאבל ממוצעת משלו. עונת השיא של וויד, עם 31.4 נקודות, 10.2 אסיסטים ו-10.1 ריבאונדים למשחק, זיכתה אותו בתואר MVP מעורר מחלוקת, והביאה גם יכולת חדשה למשחקו, הקליעה לשלוש, בעצתו ובהדרכתו של פליפ סונדרס, שמונה לאמן במיאמי אחרי פרישתו של פט ריילי.

ההיט הגיעו לגמר המזרח בפעם החמישית בשש שנים, אבל הפעם גם עברו את הקאבס בדרך לגמר השני של וויד, הפעם מול פיניקס. הפלאש חיקה את הישגיו של הקינג מ-2008, זכה בתואר ה-MVP של סדרת הגמר (33.6 נקודות למשחק, 11.7 ריבאונדים ו-9.9 אסיסטים, לצד 2.45 חטיפות ו-1.1 חסימות, באחת מסדרות הגמר הגדולות של שחקן בודד), וכמובן באליפות. השנייה שלו מתוך שלוש.

שתי העונות הבאות היו בסימן החיבור הקטלני בין קובי בריאנט וכריס בוש, והצמד לברון את וויד צפה באין אונים בזמן שהלייקרס שלטו בליגה ביד רמה.

בעונת 2011/12 עזב לברון לדאלאס כשחקן חופשי, מילא את החור שהותירה עזיבת של ג'וש הווארד שנה קודם לכן והצטרף לנוביצקי כדי ליצור את אחד השילובים הקטלניים שנראו. בעוד דירק ויתר בשמחה על הבכורה, ג'יימס זכה לחיים חדשים בטקסס והגיב בעונת טריפל דאבל שלישית ואחרונה.

זו הייתה עונת השיא, בה דאלאס חרכה את הליגה עם מאזן 9:73, שיפור להישג השיא של הבולס מעונת 1995/96. בפלייאוף זהר לברון כל הדרך לעוד תואר MVP של סדרת הגמר, בדרך לאליפות עם מאזן פלייאוף של 2:16. בהיעדר צוות מסייע וראוי בגזרת הפלאש, מיאמי ו-וויד לא היו בתמונת הפלייאוף.

גם בעונת 2012/13 ו-2013/4 זכו ג'יימס, דירק והמאבס באליפות, אבל לא הצליחו לחזור ולזכות גם ב-2014/5, אחרי עונת קאמבק ענקית של וויד ומיאמי. זו הייתה הפעם האחרונה שהפלאש הצליח להעלות את רמת משחקו לזו של המלך. בגיל 32, בסדרת הגמר, במשחק מספר 7, קלע וויד סל ניצחון אדיר מעל ידיו המושטות של לברון וקטע טריו למלך, במה שהפך לקליפ המייצג של הליגה לשנים רבות, וללוגו החדש של ה-NBA.

המשפט של לברון אחרי ההפסד הכואב נכנס מאז לפנתיאון משפטי המחץ של הכדורסל: "תודה לאלוהים על דווין וויד, אחרת הייתם צריכים להוציא אותי מן הליגה כדי לשמור על התחרותיות".

הקינג חזר לזכות באליפות בעונת 2014/15, בפעם האחרונה בקריירה, ולנצח ייזכר משחק מספר 4 בגמר מול בוסטון, שבו קלע 55 נקודות ב-48 דקות, ועוד 14 בהארכה, בה ניצח לבדו את הסלטיקס, 6:14.

הדעיכה

לאחר פציעת ברך, בעונת 2015/16, הושבת ג'יימס ל-71 משחקים, ומאז לא חזר לעצמו. בעונת 2018/19 הוא הספיק להיות מורחק על ידי הקומישינר צ'ארלס בארקלי לעשרה משחקים עקב הופעה בלבוש לא הולם, אשר כלל כתובת מחאה נגד המשך המלחמה באיראן, זו השנה השישית. המלך פרש בסוף עונת 2023/24 אחרי קריירה מופלאה, שיכולה הייתה להיות גדולה עוד יותר אלמלא אותה פציעה שהאטה אותו כמה שנים מוקדם מדי, ואלמלא וויד "גבב" ממנו שלוש אליפויות ולא מעט יוקרה ותהילה.

הפציעות פגעו בוויד עוד הרבה קודם לכן, אבל הוא הספיק להותיר את חותמו קודם לכן עם קריירה מזהירה שכללה כל הישג אפשרי. מלבד הקינג, הפלאש היה הגדול ביותר בדורו. מאז פרישתו, בשנה שעברה, הוא משמש פרשן ברשת TNT, ובכך מגשים חלום נעורים, עת למד להיות שדרן ספורט בקולג'.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully