צ'ארלס בארקלי היה אתמול (שישי) בלילה, שלא כהרגלו, צנוע ורגשן, כשהוכרז רשמית כחלק מהיכל התהילה של הכדורסל.
יחד עם בארקלי, חלקו את הכבוד שחקני ה-NBA ג'ו דומארס ודומיניק ווילקינס, מייסד הביג איסט דייויד גוויט, מאמן נשות אוניברסיטת קונטיקט ג'ינו אוריימה, ומאמן נבחרת איטליה סנדרו גמבה.
"זה היה מסע מדהים", אמר בארקלי, "אני בן 43, מעולם לא הייתה לי עבודה, ומעולם לא רציתי אחת. הייתי בר מזל. כשאני רואה סביבי את כל האנשים שנמצאים עמי בהיכל התהילה, אני מבין מה הם עשו עבורי".
"תמיד ניסיתי לעבוד הכי קשה שאני יכול כדי להיות שחקן גדול", אמר בארקלי, "אני רואה את הילדים של היום, והם רוצים להיות כוכבים. אנחנו פשוט רצינו להיות שחקנים גדולים".
עוד בוואלה!
גיבורים ספורטיביים
בארקלי העמיד ממוצעים של 22 נקודות ו-12 ריבאונדים ב-16 עונותיו בליגה, בפילדלפיה, בפיניקס וביוסטון. הוא היה אולסטאר 11 פעמים, והוא הצטרף לקרים עבדול ג'אבר, ווילט צ'מברליין וקארל מלון ברשימה המצומצמת של שחקנים שהשיגו 20 אלף נקודות, עשרת אלפים ריבאונדים ו-4,000 אסיסטים. ב-1992 הוא זכה בזהב עם הדרים טים (האמיתית) וב-1993 נבחר ל-MVP של הליגה, והוליך את פיניקס למסע פלייאוף מרגש שנגמר בהפסד 4:2 לשיקגו של חברו הטוב מייקל ג'ורדן. בגובה של לא יותר מ-196 ס"מ, הצליח הנסיך צ'ארלס להפוך לאחד הריבאונדרים הטובים בליגה, ולכוח אימתני מתחת לסלים. "השיטה שלי לקחת ריבאונדים היא פשוט לקפוץ כדי לקחת את הכדור הארור", אמר פעם האציל כשנשאל לסוד שלו".
דומיניק ווילקינס, שכונה ה"היילייט האנושי", נודע בעיקר בזכות ההטבעות שלו, האתלטיות והסקורריות הבלתי נדלית שלו. הוא היה אולסטאר 9 עונות ברציפות, סיים כמלך הסלים ב-1986 (ממוצע של 30.3 נקודות), זכה פעמיים בתחרות ההטבעות, והוא אחד מרק 12 שחקנים שקלעו מעל ל-25 אלף נקודות. בעת פרישתו הוא דורג תשיעי בכל הזמנים בנקודות.
"בזמן שהכדורסל היה בדרכו מעלה, ווילקינס הפך לאייקון בזכות מה שידע לעשות עם כדור הכדורסל", אמר עליו דייויד שטרן. השחקן עצמו ניסה להבליט את החלקים במשחקו שלא כללו הטבעת כדור אל תוך טבעת. "דאנקים היה רק חלק קטן מהמשחק שלי", אמר. "זה היה נשק שהשתמשתי בו כדי להפחיד את היריבים. היו לו הרבה יכולות נוספות ומגוונות, כי כדי להשיג 26 אלף נקודות צריך לדעת לעשות עוד דברים חוץ מלהטביע".
ג'ו דומארס, אולסטאר שש פעמים, העביר את כל 14 שנותיו בליגה בדטרויט פיסטונס, עמה זכה בשתי אליפויות (1989 ו-1990) ופעם אחת ב-MVP של סדרת הגמר (1989). ג'ורדן אמר עליו שהוא היה שחקן ההגנה שהכי קשה היה לקלוע עליו, והמנהיגות השקטה שלו בקבוצת הילדים רעים של דטרויט איזנה את האקסצנטריות והקולניות של חבר'ה כמו דניס רודמן וביל ליימביר.
"נתתי לאנשים אחרים לקבל את אור הזרקורים", אמר דומארס. "המטרה שלי כל הזמן הייתה אליפות".