נבחרת ישראל נחתה אתמול אחר הצהריים בארץ, לאחר שכרבע שעה לפני הנחיתה המתוכננת ארעה תקלה במטוס "ארקיע" והוא נאלץ לחוג באוויר דקות ארוכות, עד שקיבל אישור נחיתה. כל אותו הזמן המתינו על הקרקע אמבולנסים רבים ורכבי כיבוי אש למקרה הצורך. לבסוף, למרות התקלה, הנחיתה היתה קלה ואיפשרה לראשי ההתאחדות להתבדח על המזל הרע הפוקד האותם, לאור העובדה שגם בשתי הטיסות האחרונות של הנבחרת היו בעיות.
במשך היום בלטה הלשון הכפולה בה נקטו השחקנים לאורך השבוע החולף. שלא לציטוט, הסכימו כולם שאנדורה היא נבחרת ברמה של קבוצה ישראלית מליגה ב'. לציטוט, יישרו השחקנים קו עם המאמן דרור קשטן ועברו לדבר על היריבה במונחים של נבחרת מפוארת, בצורה אחידה להפליא. הדבר בלט במיוחד בזמן הטיסה: בשיחות עם הכתבים נראה היה שהשחקנים ממש תיאמו גרסאות. המשפט שנאמר הכי הרבה פעמים בחלל המטוס היה "עשינו את המשחק קל". כך אמר למשל טוטו תמוז, צעיר שחקני הנבחרת, שאחרי שבוע עבודה אחד עם קשטן למד מהר מאוד לצטט מדף המסרים המטאפורי.
המנטרה השנייה שהשחקנים חזרו ושיננו היתה: "מה שהכי חשוב זה שהמטרה הושגה וחזרנו עם מלוא שש הנקודות". אלא כשהטייפים כובו, נשמעו, כאמור, זמירות אחרות לגמרי. כבר שלשום, בסיום המשחק, אמר שחקן בכיר לכתבים: "עזבו, אתכם, זו נבחרת זו?". עם הנחיתה שוחרר שוב הרסן והשחקנים עברו ללעוג ליריבה בחופשיות יחסית. כל זמן, כמובן, שהרס"ר לא היה בסביבה.
לוזון יסדר
אתמול בשדה, כאשר קשטן נשאל על המשחק הבא ברוסיה בעוד חודש בדיוק, הוא סרב כמובן להגיב. השחקנים יישרו קו. כאשר גרשון נשאל אתמול במהלך הטיסה, האם היכולת הזו תספיק לישראל ברוסיה, ענה: "אני עייף, לא ישנתי הלילה ואני לא רוצה לדבר על רוסיה". תמוז לפחות היה כן: "אני לא יכול לדבר על המשחקים נגד רוסיה וקרואטיה. קשטן אמר לנו לעשות ולא לדבר".
אפשר לבקר את קשטן על ההתנהלות שלו מול התקשורת ועל השתיקה הממושכת ממסיבת עיתונאים למסיבת עיתונאים, שגם בהן הוא לא אומר הרבה. אבל אי אפשר לקחת ממנו את הסדר והמשמעת, שהלוואי וראשי ההתאחדות היו לומדים ממנו. השהיה עם הנבחרת במהלך שמונה ימים באסטוניה והולנד לימדה כי בכל הקשור להתנהלות, הרמה פחות או יותר מקבילה לכדורגל של אנדורה. העיתונאים שליוו את הנבחרת לא קיבלו עידכונים בנוגע לשעות האימונים המדויקות ומיקום המגרשים. גם רשימת סגל הנבחרת חולקה בכתב יד, עם תיקונים ומחיקות בעט.
בניימיכן שוכנו העיתונאים במלון המרוחק שעה נסיעה ממתחם האימונים. את הדרך נאלצו לעשות במוניות. אגב, מצבו של היו"ר איצ'ה מנחם לא היה טוב בהרבה: מדי יום הוא הגיע לאימון בטרנינג ונעלי ספורט, עקב ההליכה הארוכה שנאלץ לבצע. האבסורד נפסק עם התערבותו של המ"מ אבי לוזון, שדרש רכב צמוד מחברת הנסיעות עמה הנבחרת טסה ושבאחריותה קרתה התקלה.
סוגיית הראיונות, כצפוי מקשטן, היתה מרגיזה לא פחות. באחד הימים החליט פתאום המאמן שלא ניתן לראיין את השחקנים, כפי שסוכם מראש. רק אחרי צעקות שהוחלפו על הדשא שיכנע אותו מנחם לאפשר זאת. בפעם אחרת היה זה לוזון שפתר סיטואציה זהה. ואילו במסיבת העיתונאים שקיים קשטן בניימיכן מנע הדובר, שאול איזנברג, מהכתבים הישראלים לשאול שאלות בצורה חופשית ואף קטע את התדרוך אחרי מספר דקות. ככה מתנהלת לה נבחרת ששואפת להעפיל לאליפות אירופה אך ראשיה אוחזים בסטנדרטים מאוד לא אירופאיים.