ההפסד ביום רביעי לפורטוגל (67:61) לא רק שהעמיד את הנבחרת על מאזן שלילי בסיום הסיבוב הראשון במוקדמות אליפות אירופה, אלא גם הקטין למינימום את הסיכוי להעפיל לספרד 2007 ללא צורך בטורניר הזדמנות שניה. כדי שזה יקרה, חייבת החבורה של צביקה שרף לנצח את שלושת המשחקים שנותרו לה, ולקוות שבוסניה, שכבר גמרה את הסיפור, תעשה בשבילנו חלק מהעבודה מול מקדוניה ופורטוגל.
מי שכבר סבל מנחת זרועם (המכוונת לשלוש נקודות) של הפורטוגלים הוא מנהל העל של הנבחרות הצעירות של ישראל, יורם חרוש, ששימש לפני שנתיים כעוזרו של מולי קצורין בנבחרת, שהפסידה לפורטוגלים במטרוווסט. הפעם, כשהוא בתפקיד צופה מן הצד, מנסה חרוש להסביר איך הגיעה הנבחרת למצב בו היא נמצאת. באופן לא מפתיע, גם למנטליות הישראלית יש חלק במה שקרה כאן.
עוד בוואלה!
המשכורות מנופחות, השחקנים שבעים
"הביתיות והפציעות הם פקטורים משמעותיים. הצוות המקצועי לא יתרץ את זה, אבל זה לא צריך להוות תירוץ", אומר חרוש, שמפרט כמה מן ההסברים האחרים להופעה במוקדמות עד כה. "יש לנו בעיה, שאין אצלנו עומק כמו במדינות מבוססות שאנחנו מתחרים מולן. אם שחקן מרכזי שלנו נפצע, זה משאיר חלל מסוים. בעיית העומק היתה קיימת תמיד, אבל זה בולט במיוחד הפעם בשל הפציעות של טפירו ובורשטיין".
מעבר לפציעות או לגלות בבולגריה, מוצא חרוש אבות נוספים לכישלון. "קיים מצב של צמצום פערים עם מדינות שלא נחשבות למדינות כדורסל, ורואים את זה גם בנבחרות הצעירות. אי אפשר להמשיך לזלזל ולצפות שננצח מראש ובקלות את פורטוגל", הוא אומר.
גם המאמן צביקה שרף הזהיר משאננות מול פורטוגל, אבל הנבחרת שוב נפלה לבורות של שני המשחקים הקודמים. ההגנה אמנם עבדה הפעם, וגם השלשות לא פגשו את הרשת באותה תדירות, אבל 47 הכדורים החוזרים של פורטוגל והחטאות העונשין של ישראל עשו נזק לא פחות חמור.
"יש גישה של שובע של השחקנים שלנו מול היריבות הללו. יש להם משכורות מנופחות, הופעות ביורוליג ונגיעה על סף NBA או מסגרות יוקרתיות אחרות, ומולם משחקים שחקנים עם המון רעב, שרוצים להוכיח את עצמם כדי להתקדם", אומר חרוש.
הלפרין ועוד 11
החמישייה שבנה שרף לטורניר הזה איכזבה אותו, ואת זה מראים גם המספרים. ארז כץ, הרכז הראשון של שרף, שיחק 37 דקות, לקח זריקה בודדת ומסר אסיסט אחד. שרון ששון הבהיר עם 2 מ-10 לשלוש שלא הוא האיש שינעץ את המסמרים בארון של היריבות, וג'יימי ארנולד, למרות שקלע 19.7 נקודות, הסתפק בסך של 13 ריבאונדים וחסימה בודדת על אף ששיחק 29 דקות בממוצע.
יותם הלפרין היה התקווה הגדולה של הנבחרת אחרי עונה של הצלחות בלובליאנה. הוא שיחק 30 דקות בערב וקלע 14.3 נקודות כולל כמעט 5 אסיסטים, אבל מאזן של 2 מ-13 מחוץ לקשת, רובם במצבים חופשיים, כמו גם 4 איבודים למשחק, הותירו תחושה של החמצה מהאיש שכל כך רוצה להיות הישראלי הראשון ב-NBA.
"מי שאמור היה להיות ברומטר מרכזי הוא יותם הלפרין, הוא צריך לקחת את הנבחרת על עצמו", מסכים חרוש. "אבל הוא בא מעונה קשה ובלי פגרה, וקשה לשמור על כושר ולהיות בשיא לאורך זמן. זו היתה הבעיה המרכזית של הנבחרת, כי אם יותם היה נותן את מה שהוא מסוגל לתת הדברים היו נראים אחרת".
אחרי קיץ שנראה כמו הרנסנס של הכדורסל הישראלי, פתחה הנבחרת עוד קמפיין מוקדמות צולע, והדרך חזרה לטורניר ההזדמנות האחרונה נראית קרובה מתמיד. האם זו היכולת הריאלית של הכדורסל הישראלי?
"אני רוצה להאמין שאנחנו עדיין יותר טובים מנבחרות בסדר גודל של פורטוגל, כי המסורת, הניסיון וכל השלבים שהשחקנים עוברים בקריירה שלהם נותנים להם איכות גבוהה מהנבחרות האחרות", אומר חרוש. "אנחנו לא שווים מראש משחקים של ההזדמנות האחרונה, אבל צריך להפנים שלא מובטח לנו שום דבר ונצטרך להתאמץ שבעתיים מול כל קבוצה. הקמפיין הזה מדגיש שכל משחק הוא סיפור בפני עצמו - אין יותר יריבות נוחות, אין משחקים שעוברים בקלות. אם אתה לא מוכן, מרוכז ונותן את הכל אתה לא תנצח".