מדע פופולארי

אז לפני שניתן את הנוסחה, כדאי לציין שיש נוסחאות שונות ל-NFL, למכללות ול-CFL (הפוטבול הקנדי, שדומה מאד לאמריקאי). הנוסחה שלנו היא זו של ה-NFL.

למוסר בפוטבול יש 5 קטגוריות:

Attempts – מספר נסיונות המסירה
Completions – מספר המסירות המוצלחות
Yards – כמות היארדים הנאספת ממסירה
TD – כמות ה-TD
Interceptions – כמות נסיונות המסירה שנחטפו.

כדי לחשב רייטינג, יש לעשות את התהליך הבא:

1. חישוב אחוז מסירות מוצלחות (CP), ממוצע היארדים לנסיונות מסירה (YP), אחוז ה-TD לנסיונות מסירה (TP) ואחוז החטיפות לנסיונות מסירה (IP).

2. נגדיר פקטורים בצורה הבאה:

פקטור אחוז המסירה: חסר 30 מ-CP, ואת ההפרש חלק ב-20
פקטור יארדים – חסר 3 מממוצע היארדים ואת ההפרש חלק ב-4
פקטור TD חלק TP ב-5
פקטור חטיפות – חסר IP מ-9.5 ואת ההפרש חלק ב-4

עבור כל פקטור, אם הוא גדול מ-2.375, הפקטור יהיה 2.375. אם הוא יצא שלילי, הוא יחושב כ-0.

3. סכם את כל הפקטורים, הכפל את הסכום ב-100 וחלק ב-6.

פייטון מנינג הוביל את העונה שעברה ברייטניג, כשהמספרים שלו היו:

453 נסיונות מסירה, 305 מסירות מוצלחות, 3747 יארדים, 28 TD ו-10 חטיפות.

CP – 67.33
YP – 8.27
TP – 6.18
IP – 2.2

לכן CF – 1.87
YF – 1.32
TF – 1.24
IF – 1.83

והרייטינג – 104.3

ישנן 32 קבוצות בליגה, וכל קבוצה משחקת 16 משחקים בעונה, לפי מה נקבע מי תשחק נגד מי?

בשנת 2002 עם הצטרפותם של היוסטון טקסאנס, הליגה שינתה את המבנה כך שכל חטיבה (ה-AFC וה-NFC) תחולק ל-4 בתים: צפון, דרום, מזרח ומערב. בכל בית משחקות 4 קבוצות.

16 משחקים של קבוצה מחולקים כך:

כל קבוצה תשחק פעמיים נגד כל יריבה מהבית שלה – סה"כ 6 משחקים. כל קבוצה מבית מסוים בחטיבה תשחק נגד 4 קבוצות מבית אחר בחטיבה, כאשר בכל שנה זיווג החטיבות משתנה. השנה קבוצות מה-AFC מזרח תשחקנה נגד קבוצות מה-AFC דרום, וקבוצות מה-AFC צפון תשחקנה נגד קבוצות מה-AFC מערב. קבוצות מה-NFC מזרח, תשחקנה נגד קבוצות מה-NFC דרום וקבוצות מה-NFC צפון תשחקנה נגד קבוצות מה-NFC מערב. – סה"כ 4 משחקים.

כל קבוצה מבית מסויים בחטיבה תשחק נגד 4 קבוצות מבית מסויים בחטיבה השנייה, לפי הזיווגים הבאים:

AFC מזרח נגד NFC צפון
AFC צפון נגד NFC דרום
AFC דרום נגד NFC מזרח
AFC מערב נגד NFC מערב. סה"כ 4 משחקים.

כל קבוצה תשחק נגד קבוצה אחת מהבתים בחטיבה שלה שלא מהזיווגים במשחקים בין בתים, שסיימה באותו מקום כמותה. סה"כ 2 משחקים.

דוגמה 1: הקבוצה שסיימה שנייה ב-AFC מזרח: 6 משחקים נגד 3 הקבוצות האחרות בבית, 4 משחקים נגד קבוצות מה-AFC דרום, 4 משחקים נגד קבוצות מה-NFC צפון, ושני המשחקים הנותרים הם נגד הקבוצות שסיימו במקום השני ב-AFC צפון וה-AFC מערב.

דוגמה 2: הקבוצה שסיימה שלישית ב-NFC מערב: 6 משחקים נגד 3 הקבוצות האחרות בבית, 4 משחקים נגד קבוצות מה-NFC צפון, 4 משחקים נגד קבוצות מה-AFC מערב, ושני המשחקים הנותרים הם נגד הקבוצות שסיימו במקום השלישי ב-NFC דרום וה-NFC מזרח.

מכל חטיבה עולות ארבעת האלופות אוטומטית, ומקבלות את הדירוג 1 עד 4. שתי הקבוצות עם המאזן הטוב ביותר אחריהן גם עולות לפליי אוף. הן נקראות wild card ומקבלות דירוגים 5 ו-6, לפי המאזן.

כל סיבוב משוחק משחק אחד, אצל הקבוצה עם המאזן הטוב יותר. קבוצות 1 ו-2 עולות אוטומטית לסבוב השני, שהוא חצי הגמר החטיבתי. קבוצה 3 מארחת את 6, ו-4 את 5. אם 3 מנצחת, היא תשחק אצל 2, ו-1 תארח את המנצחת בין 4 ל-5. אם 6 מנצחת, היא תתארח אצל 1, ו-2 תארח את המנצחת בין 4 ל-5.

בגמר החטיבתי, אם 1 ניצחה את המשחק שלה, היא תארח את הגמר החטיבתי, אבל אם היא תפסיד, הקבוצה שתנצח אותה תתארח אצל המנצחת השנייה בסיבוב השני. מאז שה-NFL עברה ל-6 קבוצות לחטיבה בפליי אוף, בתחילת שנות ה-90, פיטסבורג, בעונה שעברה, היתה הקבוצה הראשונה שהגיעה לסופרבול (וגם ניצחה), כשהיא היתה מדורגת שישית בחטיבה.

לפני שניתן את שוברי השוויון, שתי הערות:

1. נגדיר "איכות נצחונות", כמאזן המצטבר של הקבוצות אותן נצחה כל קבוצה מעורבת, ו"חוזק לוח משחקים", כמאזן המצטבר של כל הירבות של אותה קבוצה במהלך העונה.

2. בכל מקרה של שובר שוויון, אם אין הכרעה אחרי כל השלבים, עושים הטלת מטבע.

שובר שוויון בין שתי קבוצות מאותו בית:

1. המאזן בין שתי הקבוצות Head to head
2. המאזן בבית
3. המאזן נגד יריבות משותפות
4. המאזן בחטיבה
5. איכות נצחונות
6. חוזק לוח משחקים
7. סיכום הדרוג בחטיבה בנקודות זכות והדירוג בנק' חובה
8. סיכום הדרוג בליגה בנקודות זכות והדירוג בנק' חובה
9. הפרש נקודות במשחקים נגד יריבות משותפות
10. הפרש נקודות סה"כ בליגה
11. הפרש TD בליגה

שובר שוויון בין שלוש, או 4 קבוצות מאותו בית:

בכל שלב ושלב, אם לפחות קבוצה אחת מודחת, מתחילים את הבדיקה מהתחלה. אם נשארו שתי קבוצות, עוברים לשובר שוויון באותו בית.

1. המאזן הכללי במשחקים בין שלוש, או 4 הקבוצות
2. כמו שלבים 2-11 בשובר שוויון בין שתי קבוצות

אם שתי הקבוצות משחקות באותו בית, אזי משתמשים בשובר השוויון בין שתי קבוצות בבית, אחרת משתמשים בתהליך הבא:

1. המאזן בין שתי הקבוצות Head to head
2. המאזן בחטיבה
3. מאזן נגד יריבות משותפות – לפחות 4
4. איכות נצחונות
5. חוזק לוח המשחקים
6. סכום הדירוג בחטיבה בנקודות זכות והדרוג בנקודות חובה
7. סכום הדירוג בליגה בנקודות זכות והדרוג בנקודות חובה
8. הפרש נקודות במשחקים בחטיבה
9. הפרש נקודות סה"כ בליגה
10. הפרש TD בליגה

שובר שוויון לוויילד קארד בין 3 קבוצות או יותר:

1. אין אפשרות לערב בשובר השוויון יותר מקבוצה אחת מאותו בית. במידה ושתי קבוצות מאותו בית הן בעלות מאזן זהה, יש להפריד אותן בשובר השוויון המתאים. במידה שלאחר ההפרדה נשארות שתי קבוצות, יש להשתמש בשובר השוויון בין שתי הקבוצות לוויילד קארד. אחרת:

2. Head to head sweep – במידה ואחת הקבוצות ניצחה את כל השאר, או הפסידה לכל השאר.
3. מאזן בחטיבה
4. מאזן נגד יריבות משותפות – לפחות 4
5. איכות הנצחונות
6. חוזק לוח המשחקים
7. סכום הדירוג בחטיבה בנקודות זכות והדירוג בנק' חובה
8. סכום הדירוג בליגה בנקודות זכות והדירוג בנקודות חובה
9. הפרש נקודות במשחקים בחטיבה
10. הפרש נקודות סה"כ בליגה
11. הפרש TD בליגה

במידה ושובר השוויון קבע את קבוצת הוויילד קארד הראשונה, מדורגת מספר 5 בחטיבה, יש לחזור על התהליך כדי לקבוע את מדורגת מספר 6.

הערות לשוברי השוויון:

1. שוברי השוויון מסתיימים בכך שקבוצה אחת, ורק אחת, מוכרעת בתהליך.

2. במידה ומשתמשים ב"מאזן נגד יריבות משותפות" עם מספר משחקים לא שווה, המאזן באחוזים הוא שיכריע.

3. שוברי שוויון יכריעו גם להחלטה מי תארח את מי בפלייאוף.