החגיגה נגמרה

הביטחון ביכולת של הנבחרת הגרמנית חזר, למרות סדרה של פציעות והתבססות על שחקנים צעירים. המשחק הידידותי מול שבדיה בחודש שעבר הוסיף לאופוריה. מול חוסר האונים הסקנדינבי, חגגו הגרמנים את יכולתם האישית והקבוצתית וסיימו ב-0:3 מחמיא לשבדים.

השאלה היתה מתי תבוא ההתפכחות. אחרי הכל, גרמניה היא לא באמת הנבחרת השלישית בטיבה בעולם, וכישלונות הם חלק בלתי נפרד מהמשחק. לפני המפגש אתמול נגד אירלנד הזהיר מיכאל באלאק: "אנחנו חייבים לצאת מהחלום. זאת כבר לא אליפות העולם". מעבר לכך, למאמן הגרמני כבר לא קוראים קלינסמן, אלא לב. לוקאס פודולסקי, החלוץ הפופולרי, הודה השבוע בראיון ל"קיקר": "האימונים לא השתנו, גם אצל קלינסמן העביר אותם יואכים לב. אבל אפשר להרגיש שמשהו חסר. לא יודע בדיוק מה". כנראה הכריזמה.

"יוגי" לב האפור מינה לעוזרו את האנס פליק, שזכה עם באיירן מינכן בארבע אליפויות בונדסליגה. שניהם יחד היו בבעיה לקראת אירלנד, אחרי שנאלצו לוותר על ארבעת הבלמים הבכירים בגלל פציעות. לפיתרון קראו פרידריך את פרידריך. למנואל פרידריך ממיינץ זה היה משחק שני בנבחרת וראשון בהרכב. ארנה פרידריך הברלינאי הוא בכלל מגן ימני. שניהם טרם שיחקו יחד, שניהם פתחו נגד אירלנד.

המשחק, כצפוי, היה שקול ועצבני. בסטיאן שוויינשטייגר, שלפני פחות מחודשיים ניצח כמעט לבדו באותו איצטדיון בשטוטגארט את פורטוגל, הביא למשחק דקות של תנופה והזדמנויות, שבדקה ה-57 תורגמו לשער עם הרבה מזל. כדור של פודולסקי פגע בקין והכניע את גיבן. בצד של הפרידריכים היה הרבה יותר מזל.

גרמניה ניצחה, אבל המסיבה של הקיץ הסתיימה. התחילה העבודה השחורה של היומיום, בדרך ליורו 2008.