דור בניון

הנסיעה לאסטוניה (ולהולנד מול אנדורה) היא עם כרטיס לכיוון אחד. אין לך מה להרוויח, אבל אתה יכול להפסיד הכל (אם זה יקרה, אכן שלא יחזרו). והסכנה קיימת. לישראל יש נבחרת חדשה, לפחות מחודשת, זה משחק רשמי ראשון שלה, וגם באסטוניה יודעים מה זה 4-4-2. אתה לא מנצח כאן, הלך הקמפיין ורוח יאוש גדולה תגיע. אתה עובר, והכדורגל הישראלי האסתמטי מקבל מנת אוויר לפחות עד נובמבר (קרואטיה בבית).

מחר המשחק מספר 1 של דור בניון. עשור חלף מאז שנבחרת הנערים שלו סיימה שלישית באליפות אירופה. כעת בני ה-16 הם בני ה-26, גיל ממוצע טוב לדור חדש. זנדברג שיחק איתו שם, אבל דור בניון מתחיל כבר אצל טל וגרשון ונגמר אצל ארבייטמן וטוטו תמוז. מהנבחרת הנוכחית נעלמו כמעט כל שאריות הדור הקודם (ברקוביץ' שלפני שנה עוד היה רלוונטי, לא להאמין, נמני, בנאדו, חרזי ועוד). כמעט כל שחקני הסגל הנוכחי זכו שלא להכיר מקרוב את העידן הישן בכדורגל הישראלי. עידן שרף.

דור בניון ינק כדורגל אירופי בנבחרות הצעירות ובמועדונים, בטלוויזיה ובפלייסטיישן, התאמן אצל מאמנים ידענים ומנוסים, חלקו שיחק ומשחק בליגות אירופיות, הניסיון המצטבר שלו בגביעי אירופה ובקמפיינים אירופים מכובד למדי. ומה שהכי מדהים - רובו ידע בקריירה, בקבוצות ואפילו כשחקני הנבחרות, לא פחות הצלחות מהשפלות. שחקני הדור הזה לא שותפים לחרפת דנמרק. הם טריים ורעבים, ובטוחים בעצמם (גם לתוצאות של גרנט, אגב, יש חלק בכך). מזה עשור בניון הוא הכוכב והסמן המובחן שלהם. קשטן בחר אותו בתבונה לקפטן. זה עליו.

לרשות קשטן עומד סגל שחקנים מהטובים שידענו. באופן חסר תקדים יש לו שני שוערים ברמה גבוהה, ויש לו חלוץ מארגנטינה ושלל ארבייטמנים אפשריים, שחקני כנף פיסיים ומהירים כמו קטן וזנדברג, קשרים אחוריים מנוסים כטל ובאדיר, ויש לרשותו את הגאון בניון. יש לו בלם מצוין מהפרמיירליג, ובחירה מכובדת בין גרשון לבן יוסף כבלם השני. ואין לו מגינים.

ביום רביעי באיצטדיון רמת גן, באימון האחרון לפני ההמראה, קשטן תירגל פיצוח מהאגף בשלוש-ארבע מסירות. תירגול על חצי מגרש. מימין תירגלו באדיר כקשר אחורי, אפק כמגן תוקף וקטן באגף לפניו. בשמאל טל הקשר האחורי, זיו כמגן התוקף וזנדברג לפניו. ברחבה מחכה לכדור ארבייטמן וקצת אחריו בניון. גרשון או בן חיים משחררים כדור לקשר ההגנתי, ממנו למגן שבא בריצה, או לשחקן הכנף, וממנו למגן. בינתיים בניון וארבייטמן עושים חיתוכים ברחבה, הגבהה של המגן מהאגף ובעיטה או נגיחה. מיני ואריאציות על הנושא הזה. קשטן עמד באמצע המגרש, לראשו כובע מצחייה (כמקובל), ידיו על מותניו (כמקובל), וצווח על אפק (כמקובל), שפישל קלות בהגבהה (אתם אמרתם). כמו בימי התינוקות בהפועל ת"א.

בחציו השני של המגרש, בתרגול המקביל, שיחקו סבן וגפני את המגינים. זה פחות או יותר מצאי המגינים היום, מלבד קייסי המחלים. למגיני האגף תפקיד קריטי - ראינו את זה אצל מגרלשוילי מול ליברפול ושיטרית מול בית"ר - ולבטח בשיטה של קשטן. הבחירה בשניים שלא יפשלו בהגנה וגם יתרמו יפה להתקפה, היא ההחלטה הכי מסוכנת בהרכב. השאר, כרגיל, ייפול על הכתפיים הרזות של בניון. במשחק הבכורה של הדור החדש, שהוא מנהיגו, הנבחרת לא תפשל. תסמכו עליו.