האדם הראשון

קיקר הוא תפקיד מוזר וכפוי טובה: הוא לא רץ, מוסר, מתקל, או חוסם, וכל תפקידו מסתכם בלבעוט שערי שדה ובעיטות פתיחה. הקיקר, במרבית המקרים, אינו משתכר כמו שאר השחקנים, שמתייחסים אליו כאל סרח עודף או לכל היותר, עלה נידף. בדידותו מושווית לזו של הרץ למרחקים ארוכים, ומעטים אלו שמחליפים אתו מלה. הקיקר שומע מכולם רק לאחר שפספס; אז הוא הופך ללוזר שבאשמתו הפסידה הקבוצה. בקיצור, לא תענוג להיות קיקר, אלא אם קוראים לך אדם וינאטיירי.

"תמיד התעקשתי להיות זה שמנצח או מפסיד את המשחק". ההתעקשות של וינאטיירי השתלמה, כשבפגרה הפך לקיקר המרופד בכל הזמנים עם חוזה בשווי של כ-11 מיליון דולר לשלוש שנים. אבל גם לכסף גדול יש מחיר: וינאטיירי נאלץ לעזוב את קבוצתו בעשר השנים האחרונות והמקום בו הפך מסתם ברנש שבועט כדורי עור אליפטיים לאליל המונים.

"המחשבה כי ויאנטיירי ישחק במדי אינדיאנפוליס קולטס גורמת לי לרצות להקיא", כתב השבוע באתר ה-ESPN ביל סימונס, כותב טורי הספורט הפופולרי באמריקה ואוהד ניו אינגלנד פטריוטס מושבע.

לא מעט אגדות ספורט בוסטוניות נאלצו לסיים את הקריירה מחוץ לעיר: קרלטון פיסק ורוג'ר קלמנס עזבו את הרד-סוקס, ריי בורק וקאם נילי חתכו מהברואינס, רוברט פאריש נטש את הסלטיקס, ודרו בלדסו עזב את הפטריוטס. כל הספורטאים ברשימה המפוארת הזאת מוכשרים יותר מווינאטיירי, אבל אף אחד מהם אינו ווינר כמותו.

בעשר שנותיו במדי הפטריוטס הוא כבש 19 שערי (שדה) ניצחון, כולל שניים בסופרבול. "הוא האמא והאבא של הבאנקרים", כתב איאן א'וקונור ביו.אס.אי טודיי ואף הציע כי "מעתה ואילך פעולות קלאץ' יכונו 'וינאטייריס'. מייקל ג'ורדן הוא הווינאטיירי של הכדורסל, טייגר וודס הוא הווינאטיירי של הגולף".

לפני עשר שנים עוד הטילו ספק ביכולתו של הנער הצנום ממכללת דרום דאקוטה סטייט להתפרנס ממשחק הפוטבול. וינאטיירי אף לא היה בין 254 השחקנים שנבחרו בדראפט 1996, ונאלץ לנדוד לאמסטרדם אדמרילס. רק פציעה של מט באר, הקיקר של ניו אינגלנד, העניקה לו הזדמנות ב-NFL. וינאטיירי ניצל אותה.

כבר בעונתו הראשונה רשם סטטיסטיקה טובה ואף רמז כי הוא הרבה מעבר לקיקר טיפוסי, כשרדף אחרי הרשל ווקר, סוג של טיסן אנושי, ואף תיקל אותו לפני שהאחרון נכנס לאנד-זון. "לא האמנתי שעשיתי זאת אבל הייתי נחוש להראות לכולם שאני לא סתם קיקר", אמר וינאטיירי, שהגיע לפוטבול די במקרה לאחר שבתיכון הצטיין ככדורגלן, מתאבק ושחקן בייסבול. "תמיד רציתי להיות במרכז העניינים", הוא מסביר, "בכדורגל שיחקתי כקשר בונה משחק, ובבייסבול הייתי הפיצ'ר או הקאצ'ר".

על מגרש הפוטבול חשק וינאטיירי בתפקיד הקוורטרבק, אבל בעיטות הפצצה שלו גזרו על מאמנו להרכיב אותו דווקא כקיקר. "לא היה לי ספק לגבי כישרונו ובטח שלא היה ספק לגבי היותו ווינר", הוא אומר. וינאטיירי בנה לעצמו שם של קיקר אמין ב-NFL, אבל רק בעקבות ה-SNOW BOWL הוא הפך לאגדת פוטבול.

ה-20 בינואר 2002 היה יום קר במיוחד באיצטדיון פוקסבורו. השלג נפל, הרוחות היממו, מד החום צנח מתחת לאפס, והפטריוטס אירחו את אוקלנד ריירדס במסגרת הסיבוב השני בפלייאוף. אוקלנד הוליכה במשך רוב המשחק, אבל ההפרש הצטמצם לכדי שלוש נקודות בלבד בהתקפה האחרונה.

כששעון השניות הלך ואזל עלה וינאטיירי כדי לבעוט את הבעיטה האחרונה. הכדור הונח 45 יארדים מעמוד השער, ניסיון קשה תחת שמש קיצית ובלתי אפשרי בסופה. ניו אינגלנד כולה עצרה את נשימתה. וינאטיירי קבר את הכדור ושלח את המשחק להארכה. דקות ספורות לאחר מכן הוא שיגר את הבעיטה המנצחת, הפעם ממרחק 21 יארד.

שני שערי השדה ב"סנו-בול" היו רק המתאבן לקראת הסופרבול. גם הפעם אמורים היו הפטריוטס להפסיד. 13 נקודות היה ההפרש שהעניקו ה"בוקיס" לסנט לואיס ראמס לפני המשחק הגדול. ניו אינגלנד שיחקה נהדר, אבל שוב התאזן המשחק בשניות האחרונות. יעלה ויבוא וינאטיירי.

פצצה מ-48 יארדים הדפיסה את שמו בספרי ההיסטוריה וסידרה לו כרטיס כניסה להיכל התהילה. וינאטיירי אפילו הוזמן לבעוט בתוכנית של דייויד לטרמן. "כיף להיות מפורסם, אבל אני קצת מבואס שאני לא מסוגל לשבת עם החבר'ה על הבר בשקט", אמר הכוכב החדש.

שנתיים לאחר מכן הפך וינאטיירי לעוד יותר מפורסם כששוב חרץ את גורל הסופרבול בשער שדה, הפעם מ-41 יארד נגד קרוליינה פאנת'רס. "כל העיניים נעוצות בך, זו תחושה סוריאליסטית", שיחזר הבועט איך הרגיש לפני הרגע הגדול, "אתה מגיע למקום שאתה לא רואה או שומע שום דבר, זו תחושה נפלאה". כעבור שנה שוב חזרה על עצמה התחושה הנפלאה כשווינאטיירי הצטיין מול פילדלפיה איגלס וזכה בסופרבול שלישי במדי ניו אינגלנד.

החיבור בין הבועט לקבוצה היה כה טבעי ומוצלח, שהפרידה באביב האחרון היתה מהלך בלתי נתפש. "חלק מהלב שלי תמיד יישאר בניו אינגלנד", אמר וינאטיירי, שינסה להאציל מעט מכישרון הניצחון שלו על הקבוצה המוכשרת אך הלוזרית מאינדיאנפוליס. "לא משנה מה יקרה, תמיד אתגעגע לאוהדי הפטריוטס", חתם הקיקר בן ה-33. גם הם, מן הסתם, יתגעגעו אליו.