הדיקטטור באמת גדול

פאביו קאפלו כבר היה בסיטואציה הזאת לא מעט פעמים, אפילו בספרד, הרחק ממכורתו איטליה. בדיוק לפני 10 שנים הוא הגיע לריאל מדריד, אחרי שזו סיימה את הליגה מוכה וכואבת במקום השישי, מביטה בעלבון בחגיגות הדאבל של אתלטיקו מדריד. קאפלו נכנס לקבוצה מוכת צרות, כשהמועמדת הבכירה לתואר של הפרשנים היתה לא אחרת מברצלונה השנואה, אותה אימן בובי רובסון המופלא. גם אז לברסה היה כוכב נוצץ, השחקן הכי טוב בעולם, רונאלדו שמו.

קאפלו, שמעולם לא היה מאמן שמאמין בבנייה לטווח הרחוק ולא נתלה בתירוצים כאלה, ביצע שינויים מידיים ונקודתיים והתחיל לעבוד הכי קשה שאפשר. הוא הביא איתו את רוברטו קרלוס וקלרנס סידורף מהליגה האיטלקית, פז'ה מיאטוביץ' מולנסיה ודבור סוקר מסביליה הגיעו כדי לחזק את ההתקפה ובודו אילגנר המזדקן מפ.צ. קלן הביא עמו ים של ניסיון. לא כולם היו שמות מבריקים אז, אבל הם נבחרו בקפידה. והם הביאו אליפות בסוף, על הראש של רונאלדו.

"עונת 1996/7, בה הוא זכה באליפות עם קבוצה שהייתה שרויה במשבר, חרוטה לי בזיכרון", אמר לאחרונה נשיאה החדש של ריאל, רמון קלדרון. "הוא לקח קבוצה שסיימה עונה לפני כן במקום ה-6, והוליך אותה לאליפות. מלבד זאת, הוא הניח את היסודות של הקבוצה שזכתה עונה לאחר מכן בליגת האלופות".

10 שנים אחרי, קאפלו נדרש לאותה משימה. השמות שרמון קלדרון הבטיח כשנכנס למירוץ המשוגע לנשיאות ריאל מדריד - אריאן רובן, קאקה, וססק פברגאס – לא הגיעו, אבל רכש נקודתי, שאמור לתת מענה מיידי לבעיות של הקבוצה, כן. רוב שחקני הרכש מקעקעים את השם הנרדף לריאל, גאלקטיקוס, מושג שלא קיים במוסר העבודה של קאפלו. עיקר השחקנים החדשים נועדו לחזק את ההגנה (קאנברו, אמרסון, דיארה), למעט רוד ואן ניסטלרוי. להחתמת כולם אחראי קאפלו, לא עוד נשיא הקבוצה, כמו בעידן פלורנטינו פרס. ככה הדיקטטור הגדול מאיטליה עובד, יודע רמון קלדרון. ככה הוא הביא לקבוצות שהוא אימן אליפות ישר בעונה הראשונה, ככה הוא אמור לסיים בצורת של 3 שנים ללא תואר בריאל, דבר כמעט בלתי נתפש במושגים של הקבוצה הגדולה בעולם. באימפריה שלא יודעת מה זה לבנות קבוצה לטווח ארוך, במועדון מבולגן ומסוכסך, קאפלו הוא המנהיג המתבקש.

הרקורד של פאביו קאפלו מרשים. מאז 1991, בתום קדנציה ארוכה בקבוצת הנוער של מילאן, הוא אימן 5 קבוצות ועם כולן זכה באליפויות, למרות שמקבוצתו הקודמת, יובנטוס, נשללו שני התארים האחרונים. יחד עם אותן שתי אליפויות, לקאפלו יש 8, וגם תואר של ליגת האלופות ב-1994. איך, אתם שואלים? בעבודה קשה ומשמעת ברזל, כיאה למאמן איטלקי, אלא שבמקרה של קאפלו מדובר אפילו במשהו חריג. לא מזמן נדרש עיתונאי איטלקי להשוות בין שני הדיקטטורים, מרצ'לו ליפי וקאפלו, שדחה את ההצעה לאמן את נבחרת איטליה לפני שליפי הסכים. "אם ליפי מדבר בזמנו הפנוי על יאכטות ובחורות, קאפלו מדבר רק על כדורגל".

קאפלו היה כדורגלן מצליח, בעיקר ביובנטוס. הוא זכה ב-4 אליפויות, ואף רשם 32 משחקים בינלאומיים ו-8 שערים ב"אזורי". אבל קריירת האימון שלו, והתקופה במילאן בתחילת שנות ה-90 הביאו אותו לגדולתו. קאפלו נכנס באופן מדהים לנעליו הענקיות של אריגו סאקי והוליך את מילאן הענקית, הקבוצה הגדולה בעולם בתחילת שנות ה-90, ל-4 אליפויות ב-5 עונות בין 1991 ל-1996, וכאמור לתואר הצ'מפיונס ליג.

ברצלונה הגיעה לגמר ליגת האלופות באותו ערב קסום באתונה כאלופת ספרד הגאה 4 פעמים ברציפות, עם יוהאן קרויף על הקווים, ועם שחקנים אגדיים כרומאריו, חריסטו סטויצ'קוב, רונאלד קומאן, ופפ גווארדיולה. דמטריו אלברטיני, פאולו מאלדיני, וחלק התקפי שכלל את זבונומיר בובאן, דיאן סאביצ'ביץ' ודניאלה מסארו, היוו קאדר מרשים כשלעצמו, אבל לא מבריק כמו השמות של בארסה. אלא שעל הקווים נתן קאפלו נוק אאוט מהדהד לקרויף, ניצח 0:4, וביסס את תקופתו במילאן ככזו שידובר עליה לשנים, כמו סאקי.

קאפלו, כאמור, עבר ממילאן לריאל ושוב ניצח את ברסה. קאפלו שינה אז את ריאל, הפך אותה לקבוצה יותר זהירה, ואסר על שחקני ההגנה שלו להצטרף לעתים תכופות לחלק הקדמי. קפטן הקבוצה באותה תקופה, הבלם פרננדו היירו, אמר אז: "אני מתרגל לאט לאט למשחק השונה. אני עדיין אוהב לעלות למעלה ולחבור למשחק ההתקפה, אבל עלי לקבל את העובדה שהתפקיד שלי השתנה".

קאפלו דרש באותה תקופה שהשחקנים יעבדו 7 שעות ביום, ואף נתן הוראה לשכנם בין האימונים בבית מלון, במקום שיחזרו לביתם לסייסטה, לפני אימון הערב. חלק מהשחקנים לא אהבו את הגישה החדשה, בעיקר הותיקים שבהם, אבל היירו סיכם את הצדדים החיוביים: "קאפלו הקנה לנו מנטליות של ווינרים. אנחנו עולים על המגרש כשכל אחד יודע בדיוק מה הוא צריך לעשות".

כשאימן את יובנטוס, הסביר קאפלו מדוע הוא מעביד כל כך קשה את שחקניו: "פילוסופיית הכדורגל שלי מתקשרת לזו של ג'יאנפיירו בוניפרטי (כדורגלן עבר גדול של יובנטוס ונבחרת איטליה). פעם שאלתי אותו אם התוצאה היא באמת הדבר החשוב בכדורגל. הוא ענה שלא רק שהיא הדבר החשוב, אלא שהיא הדבר היחיד. אני מאמין שאפשר ליהנות מכדורגל רק אם אתה מנצח, לכן אני מצפה מהאוהדים לשפוט אותי על פי התוצאות".

וכצפוי, קאפלו זכה לקיטונות של ביקורת על משחקו הזהיר, במיוחד לאור הקונצרטים של בארסה, אבל האיטלקי היה בשלו והתוצאות אכן הגיעו. ברצלונה כבשה 102 שערים ב-42 משחקים, ריאל כבשה 17 פחות, אבל קאפלו היה זה שצחק אחרון וזכה באליפות, כשהוא מקדים בשתי נקודות את היריבה הגדולה.

למרות התואר, קאפלו לא נשאר במועדון. המאמן האיטלקי סבל מיחסים גרועים עם הנשיא לורנצו סאנז, ושנא את העבודה היומיומית בקבוצה, אותה הגדיר כ"קשה פי 10 מאשר העבודה באיטליה. הציפיות של התקשורת וההתנהגות שלה לא יאמנו. אנשים יכולים להעיר אותך ב-1 בלילה כדי לקחת ממך תגובה על איזה עניין מצוץ מהאצבע. העבודה בריאל מדריד יכולה לשגע אותך. אי אפשר לעבוד במקום בו יום אחרי שאתה עושה פגישת עבודה פרטית, כל התוכן שלה מופיע בכלי התקשורת".

אגב, רמון קלרדון, הנשיא הנוכחי של ריאל, הבטיח כי הבעיות שמנעו מקאפלו להמשיך בברנבאו אז לא יחזרו הפעם. "קאפלו יעבוד עם פרדראג מיאטוביץ' (המנהל הטכני) ללא כל הפרעה מצידי או מצידו של כל חבר הנהלה אחר", הבטיח הנשיא.

קאפלו, כאמור, התחיל את הקדנציה השנייה שלו בריאל, עם מהלכים דומים לאלו שפתחו את הראשונה. גם הפעם הגיעו שני שחקנים בולטים מארץ המגף, אבל לא כוכבנים במנטליות – אמרסון ופאביו קנבארו. כמו אז, גם היום מדובר בשחקן הגנה ובקשר, העמדות הבעייתיות ביותר בקבוצה. מחמדו דיארה, כנראה הפטריק ויירה הבא, הגיע כדי לסלק את הצל של קלוד מקללה. רוד ואן ניסטלרוי חבר לצוות החלוצים המוגבר, שכולל גם את ז'וליו באפטיסטה, רונאלדו, רוביניו, ראול, ובן טיפוחיו משכבר הימים של קאפלו, אנטוניו קסאנו. לא מן הנמנע שעד סגירת חלון ההעברות בסוף אוגוסט, אחד משחקני החלק הקדמי יעזוב, כשהמועמד הטבעי ביותר הוא רונאלדו.

אין שחקן שמתאים להעיד על השינויים בקבוצה מאשר ראול, הסמל הגדול של ריאל ב-10 השנים האחרונות, שלפני 10 שנים כבש 21 שערי ליגה תחת קאפלו. "קאפלו דורש הגנה וטקטיקה טובות יותר מאלו שהורגלנו אליהן", מסביר ראול. "בניגוד לעונות קודמות, אנחנו עובדים במרץ על סגירת הרווחים בין ההגנה, הקישור וההתקפה. אנחנו מתרכזים באימונים באיך נלחץ את היריבות, ונזכה בכדורים. אנחנו מחברים את כל החלקים של הקבוצה. יש לי הרגשה טובה לקראת העונה. נבנה כאן סגל טוב ותחרותי, למרות שמועות על שחקנים שיעזבו או כאלו שיגיעו".

הבעיה היחידה שנראית באופק אמורה להגיע מאופיו הנוקשה, אולי נוקשה מדי, של קאפלו, דבר שהעניק לו את הכינוי "דון פאביו". המאמן המעוטר הסתכסך עם לא מעט שחקנים לאורך השנים, ופעמים לא מעטות השאיר אחריו אדמה חרוכה במקומות אותם עזב. פרנצ'סקו טוטי, כוכבה של רומא, האשים את המאמן שהוביל את רומא לאליפות ראשונה אחרי 18 שנים, בבגידה ובגרימה להתפרקות, שעלתה לרומא במאבקי תחתית בעונה אחרי שהמאמן עזב ליובנטוס. טוטי סיפר שבימיו האחרונים של "דון פאביו" בקבוצה מהבירה, יחסו אל השחקנים השתנה, ושהוא אף המליץ לשחקנים הצעירים לא לקחת דוגמה ממנו, אלא משחקנים שמאמינים בעבודה קשה, כאמרסון וג'ונתן זבינה. כעבור מספר שבועות עברו שני השחקנים הללו עם קאפלו ליובה.

גם לאלסנדרו דל פיירו היה קושי להסתגל לדיקטטור שאימן את יובה בשנתיים האחרונות, ושמח מאוד להיפטר ממנו. "שלטון הטרור של קאפלו נגמר", אמר לאחרונה דל פיירו. "שתי העונות האחרונות היו קשות מאוד עבורי. בכל מקרה, עכשיו אני אוכל לחזור ליהנות מכדורגל. אחרי הכל, מאמן לא יכול להתייחס לשחקנים בני 30 כאילו הם היו בני 18".

לעומת זאת, קאפלו הסתדר יפה עם לא מעט שחקנים הנחשבים לבעייתיים והלכו בתלם שלו ללא התנגדות. הוא היה זה שהחזיר את אדריאן מוטו, המסניף הרומני, לחיים ועוד בקבוצה גדולה. המאמן הקשוח גם היה אחד היחידים שידעו איך להתנהג עם אנטוניו קסאנו ברומא. קאפלו טבע על שמו של החלוץ את המינוח "קסאנטה", שהפך לביטוי שגור בעיתונות האיטלקית כשזו מתייחסת לשחקנים עם בעיות משמעת.

קסאנו, שפרח תחת קאפלו ברומא, היה על גג העולם כשהתברר ששיתוף הפעולה יחזור על עצמו בברנבאו. החלוץ הפרובלמטי, שבינתיים פצח בדיאטה חריפה לקראת העונה החדשה, אמר: "קאפלו מכיר אותי מצוין והוא יוציא את המיטב ממני. אני משוכנע שהוא יצעיד אותנו להישגים בגלל שהוא הטוב ביותר. היו לנו בעיות, רבנו, אבל פתרנו הכל. היחסים בינינו דומים ליחסי אב ובן. הוא מבין אותי ויודע שאני לא שומר רגשות בפנים".

השאלה הגדולה בסוגיה הזאת היא כיצד קאפלו יסתדר עם ואן ניסטלרוי, שבפעם האחרונה שאלכס פרגוסון, עוד דיקטטור יודע, אמר לו שהוא לא בהרכב, ההולנדי התניע את המכונית מיד עם שריקת הפתיחה ונסע. קאפלו אימן מספר שחקנים הולנדים, אבל לא כולם ליקקו אצלו דבש. ווינסטון בוחארדה למשל, לא ירצה לזכור את הרומן שלו עם המאמן האיטלקי. בוחארדה הגיע מאייאקס למילאן בעונת 1997/8, וקיווה לשחזר את ההצלחות של קבוצת הפאר ההולנדית גם במילאן, עם חבריו משכבר הימים, פטריק קלייברט ואדגר דוידס.

בוחארדה נחשב לשחקן דעתן, ובאימונים הרבה להתווכח ולהתדיין עם קאפלו. התוצאה הייתה פשוטה: באותה עונה הוא שיחק רק 3 פעמים, עובדה שכמעט עלתה לו במקום בסגל נבחרת האורנג' למונדיאל 1998. בהולנד שחקנים אסרטיביים נחשבים לנכס, אצל האיטלקי הסיפור שונה, ולשחקניו מארץ השפלה הוא הדביק את הכינוי "הפרופסורים ההולנדיים", כשהכוונה ממש לא חיובית. בקיצור, ואן ניסטלרוי, תיזהר.

למרות המריבות המתקושרת, קאפלו בנה לעצמו מעמד של אחד המאמנים הגדולים בהיסטוריה של הכדורגל ואסף לא מעט מעריצים. כשז'וזה מוריניו שמע שקאפלו הצהיר שהוא יפרוש מאימון ב-2009, הוא כתב בטור האישי שלו בעיתון פורטוגלי, שזו תהיה אבידה קשה לכדורגל: "קאפלו משאיר טביעת אצבע על הקבוצות אותן הוא מאמן. הוא גורם לזכיות באליפויות להיראות קלות".

מוריניו, כמו שאר מעריציו של קאפלו, יודע כי כמו תמיד, גם בבירה הספרדית האיטלקי יבנה קבוצה חזקה ויסודית על פי המודל היובנטיני, מינוס השחיתות. קנבארו ישחק בתפקיד קנבארו ואמרסון בתפקיד אמרסון. שוער נבחרת ספרד, איקר קסיאס, יופיע על תקן מקבילו האיטלקי ג'יאנלואיג'י בופון, וראול יהיה אלסנדרו דל פיירו - השחקן הותיק והסמל, זה שמעל היכולת שלו בשנים האחרונות מרחפים לא מעט סימני שאלה. מחמדו דיארה ישחק אותה פטריק ויירה, וואן ניסטלרוי יביט במראה ויראה את זלאטן איברהימוביץ', פלוס הרבה יותר שערים. עבור קאפלו ברצלונה תהיה מילאן, וריאל? היא תחזור להיות ריאל.