בכבוד שלך, קשטן

מהי בעצם אותה "התנצלות פומבית" שדרור קשטן ביקש מטל בן חיים? אני מנסה לחשוב מה אומרת עליך העובדה שאתה מבקש משחקן להתנצל בפניך דרך פילטר "הכולם" הזה, הפומבי, ההצהרתי, ולא בארבע עיניים, באופן אישי- אמיתי- לא ראוותני. התנצלות מסוג זה היא "המלך הוא עירום" מהסוג ההפוך דווקא; אתה מצביע על עצמך כעירום, דרך אותה בקשה להתנצלות. אתה מאמן כדורגל שצריך שכולם ידעו שהתנצלו בפניך. והרי החדשות: שחקן הכדורגל טל בן חיים התנצל. ועכשיו למזג האוויר.

אתם יודעים מה? סילוקו של שחקן על ידי מאמן חדש שעושה תרגיל חינוך, הוא מהלך אלמנטרי. יאללה, שיהיה. הוא אלמנטרי, כי "המנטליות של השחקן הישראלי" וכל העובש הזה גורמים למאמני הכדורגל בארץ להתעסק כגננות במקום בדבר עצמו. אז בסדר, אני מקבל את רוטינת יחסי העובד והמעביד החדש באקלים הסמיך הזה של הכדורגל בארץ, מה גם שאני באמת לא חושב שקשטן טעה בתחילת המהלך. אבל השלב הזה, של הבקשה להתנצלות פומבית הוא לא במקום, הוא סחרור שקשטן נקלע אליו במקום לפתור הכל בהשעיה ממשחק אחד. המהלך הנ"ל הוא לא לכבודו של קשטן. זה מראה על חולשה, ובעיקר מראה את הלופ המחשבתי שקשטן נכנס אליו; הוא לא קשטן עצמו, אלא מונע על ידי התדמית שלו על עצמו, הוא קשטן "שהתקשטן" על ידי עצמו. אחרת איך תסבירו את אותה שליחות שניתנה למשה סיני כדי ליזום "סולחה" עתידית? שליחות שמזכירה הצעת חברות של כתה ו', בה מלך הכתה ידע שעשה טעות ושולח את סגנו להחזיר את הגלגל לאחור בכח, על ידי טקטיקה שלא תראה פגיעות.

ובן חיים? מה עושה שחקן במצב כזה, אפילו בינו לבין עצמו? התנצלות שכזאת הינה חדר עגול ללא פינות לבן חיים; אם לא תעשה זאת - אתה לא בנבחרת, אם תעשה זאת - תהיה בנבחרת, אבל בידיעה שיש לך מאמן שזקוק להתנצלות פומבית כדי שתשרת אותו ואת הנבחרת.

מצטער בן חיים, יש מצב שלא תוזמן שוב אחרי שקשטן יקרא את הטקסט הזה ויתחפר עמוק יותר בפינה שלו. בדיוק מאותה סיבה, בדיוק עקב חשיבותו של הכבוד בקרב מאמני ישראל, מוסיפים שחקני ארצנו בפראנויה את "אבל זאת החלטה של מאמן" כהמשך סיאמי ל"כן, אני חושב שאני צריך לשחק", כל פעם שהם נדרשים לנושא. אין שום בעיה עם "כן, אני חושב שאני צריך לשחק". מאמנים יקרים, זאת דעתו של השחקן. אל תדאגו, אתם עדיין קובעים את ההרכב. גם אתה, קשטן. אז קדימה, לצאת לאימון.