מוקדמות בייג'ין

1. שיחק אותה הסיני. כל הכבוד לו. בקפיצה האחרונה, כשכולם כבר סיימו להתחרות, הסיני ניסה לעבור 2.32 מטר, לראשונה בחייו. רק לפני כמה דקות הוא שבר את שיאו בסנטימטר, כשעבר 2.29 מטר לראשונה בחייו. אחר כך נכשל פעמיים ב-2.32 מטר, ואם הוא נכשל שוב הוא גומר שני בתחרות. אם הוא עובר הוא אלוף העולם לנוער. האיצטדיון ביתי, הקהל לוהט. הסיני רץ, רץ, עובר לצעדי הניתור, מנתר ומקמר את הגב, ועובר. ניקי פאלי מסיים שני.

כל השנה פאלי והסיני ראש בראש. שניהם החזיקו בתוצאת השנה לנוער, 2.28 מטר, עד שלפני כחודש פאלי התנתק ל-2.30 מטר באליפות ישראל. אתמול הסיני עבר אותו. אבל פאלי, ימים מעטים אחרי שסיים שישי באליפות אירופה לבוגרים, שוב הוכיח שהוא אתלט גדול. הוא שמר על יציבות לכל אורך התחרות, פסל רק פעם אחת (דווקא ב-2.23 מטר), אבל מיהר לתקן כשעבר בניסיונות ראשונים 2.26 מטר ו-2.29 מטר, והוביל את התחרות עד לקפיצה האחרונה. 2.32 מטר היה גדול עליו אתמול, אבל זה יבוא בקרוב. הסיני הציב לו מטרה. כדי להבין את הפער בין פאלי והסיני לאחרים - האוקראיני שסיים שלישי עבר 2.23 מטר ו-2.26 מטר בניסיונות שלישיים, ושבק. שני הבאים בתור נעצרו על 2.23 מטר.

לסיני קוראים חואנג, לאוקראיני בונדרנקו, והחברים האלה ילוו אותנו שנים רבות. כי פאלי, רק בן 19, הוכיח אתמול בפעם השלישית בתוך חודש שהוא אתלט מהטופ, ואם הכל יסתדר הוא יקפוץ בגמר כבר בבייג'ין 2008. אתמול הוא למד להכיר את הבור שם.

2. פאלי, כמו רבים מצמרת הספורטאים פה, הוא יליד ברה"מ לשעבר. אלא שבניגוד לאברבוך, מאטוסביץ', קולגנוב ואחרים, הוא עשה בישראל את צעדי הספורט הראשונים שלו. נגמר עידן הספורטאים שמגיעים מבושלים או מבושלים-למחצה. איך בכל זאת רואים פה ושם הצלחות? התשובה מצויה במאמנים.

המתנה הגדולה באמת שהביאה העלייה מברה"מ לספורט הישראלי היא עשרות מאמנים בדרגה הגבוהה ביותר, בוגרי האקדמיות הסובייטיות המהוללות. רובם הגדול סמוי מעין הציבור, אבל אם פתאום זוג ישראליות מגיעות לגמר בשחייה צורנית, חותרי קיאק מגיעים לגמרים אולימפיים, מאיה ערוסי אלופה בטקוואנדו, ועוד יציאות שכאלה, תמיד יסתתר מאחור מאמן ידען ופנאט ומקצוען.

כזה הוא אלברט פונגין, שגידל ומאמן את פאלי. יליד מולדובה כמוהו, ואיש "בית הספר העליון למאמני ספורט ואתלטיקה במוסקבה". מאחורי תארים מסוג זה מסתתרות כמויות לא ישוערו של ידע. אנשים כמוהו הם אלה שרשויות הספורט אמורות לסמן ולטפח ולתת בידיהם את ענפי הספורט האולימפי. היינו רוצים. בינתיים ניתן לו שוב את הכבוד: פונגין, אלברט פונגין.